חיזוי שינויים באומנויות לחימה בעקבות משבר הקורונה

יוסי שריף, 3 באפריל, 2020

בעקבות התופעה החברתית שמתרחשת בגלל וירוס Covid-19 אני רושם בקיצור מספר מגמות שאני משער שיתרחשו. המאמר הזה כתוב בלשון זכר, אבל יש לנו מדריכות בארגון ואני כותב גם להן. עברית שפה קשה:

החובבים חוזרים, לטוב ולרע

בתוך החדר ובאינטרנט קל ליצור עולם דמיוני שמעולם לא נבדק מול עמיתים ויריבים. מה שיקבע זו היכולת לתקשר אונליין, לאו דווקא האישיות והיכולת בדוג׳ו. זה לא אידאלי, זה כבר עכשיו המצב וזה רק יחמיר.

מה לוקחים? למד לתקשר אונליין, אבל אל תהיה חובבן.



אומנויות לחימה מסויימות יאבדו תלמידים

אומנויות הלחימה שמחייבות מגע יאבדו תלמידים. בעולם הפוסט קורונה, למרות הרצון למגע אנושי וחיבוק גופני, הסיכון שבקירבת נשימה ונוזלי גוף יהיה שמור לכאלו המתעלמים מסיכונים.

מה לוקחים? אם המרכז שלך הוא התגוששות, למד מיומנויות נוספות



אומנויות לחימה אחרות ירוויחו תלמידים

אומנויות לחימה שיכולות לבנות סילבוס של אימון ללא מגע יהיו פופולאריות יותר – ראה סעיף 2. בזמנים של אי וודאות הרבה רוצים וצריכים ללמוד אומנויות לחימה, השאלה היא איזה. יכולת הגנה נותנת איכות חיים טובה יותר מפני שהפחד מהאחר הופך לרגש בשליטה. תהיה עליה באומנויות לחימה היסטוריות של כלי נשק, קראטה, קונג פו, ונינג׳יטסו.

מה לוקחים? למד כיצד לשנות את הסילבוס שלך לעולם שאחרי המגפה. השתמש בפירמידה המתודית.



האימון הקטן חוזר

מדריכים של אקבן, וגם אני, מלמדים כמה עשרות תלמידים. זה אינטימי, אנושי, ומאפשר ללמד גם מספר סביר של תלמידים בזום או בפייסבוק לייב. סמינרים עם נוכחות של מאות משתתפים אצל רבי אמנים יצטרכו לחכות הרבה זמן עד שיוכלו להתחדש.

מה לוקחים? גלה כיצד להקדיש תשומת לב אישית גם אונליין. השתמש ברגישות ואל תפחד מביקורת



סטרימינג אינו מיועד רק למומחים

כל מורה שירצה ללמד חייב ללמוד כיצד להתגבר על המכשולים הראשונים הטכנולוגיים וללמד היטב בסטרימינג. זה המצב.

מה לוקחים? שלוט בטכנולוגיה או שתהיה המשרת שלה.



סטרימינג יבנה קהל תלמידים עמוק

היכולת האנושית לתקשר תעקוף את המגבלה של נוכחות באותו חדר. תלמידים שילמדו בסטרימינג יכולים להעמיק במקומות מסויימים יותר מתלמידים שנוכחים.

מה לוקחים? הדוג׳ו העירוני, שאליו מגיעים כמה פעמים בשבוע הוא התפתחות מודרנית. קיימים עוד מודלים רבים להוראה. חבק את השינוי בלב קל, זה אתגר.



סטרימינג צריך להתפתח

מעבר לסרטון הבסיסי – נגלה דרכים ללמד טוב יותר בסטרימינג שאיננו מכירים כרגע, תזכורות בטלפון לאימון של דקה, מרצ׳נדייז ספציפי לאימון – תחי היצירתיות האנושית.

מה לוקחים? אל תחכה בצד שהטכנולוגיה תשתפר, השתתף במשחק, למד תוך כדי תנועה ואולי יום אחד, תשפר.



לא כולם ישרדו מקצועית

לא כל המורים, לא כל הארגונים ישרדו את המשבר – קהילה חזקה חשובה בדיוק כמו רוח לחימה. עוד יגיעו זמנים שלמישהו מאיתנו לא ישאר אויר. קהילה חזקה וקרובה היא המפתח. קהילה חזקה, רוחנית ופיזית, היא העזרה החשובה ביותר כעת. כותב עוד פעם: קהילה (חברות, רעות, ידידות, אנושיות, השתתפות, סבלנות, סובלנות, פתיחות)

מה לוקחים? תן יותר ממה שאתה מקבל.



מי שישרוד את המשבר, יפרח

אומנות לחימה מפתחת יכולת. מי שיגלה יכולת עכשיו (בהירות, מהירות, נדיבות, רוח לחימה, איזון רגשי) יקצור את הפירות אחר כך.

מה לוקחים? כשצריך, אל תהיה נחמד, תהיה יעיל. תלמד לנשום בקרב.



סדר עדיפויות חדש

יותר תלמידים, יותר דברים, יותר כסף – זה של עידן הקודם. עכשיו זה משתנה למעט תלמידים ומעט חפצים, אבל הכי טובים (ראה פנקס השטח של אקבן).

מה לוקחים? לגרזן אף פעם לא נגמרות הסוללות, עדיפים חמישה תלמידים טובים מחמישים בינוניים



שינויים

המקומי יחליף את הבינלאומי. אונליין יחליף במקומות מסויימים את הפיזי. טוב או לא טוב, זה כבר לא קשור. זה מה שקורה. מי שיקפא ויהסס, מי שיברח לאסקיפיזם ונוסטלגיה לא יהיה מחובר. ראה תחזית 8, קהילה.

מה לוקחים? עצור, תנשום, תעריך את המצב ואז זוז מהר.



יחיד וסיפור

אקדמיה, כמו זו של אקבן, היא יותר מסכום חלקיה. כל אחד מהמדריכים והמתאמנים, צריך להיות עמוד של כוח שמחזיק את המבנה, את התרגול ואת הידע. כל מדריך חייב להחזיק את הסיפור האישי שלו

מה לוקחים?  לימדי כיצד לא לדלל את הסיפור, כשאת מספרת אותו לאחרים.

אנחנו עכשיו בשחר ההפרעה החברתית הגדולה ביותר שהתרחשה אי פעם

יוסי שריף – 19 במרץ 2020

קורונה היא משבר חברתי, ואני לא מדבר על COVID-19 כמחלה, אלא על ההשלכות החברתיות. המשבר אינו הנגיף, המשבר הוא התגובה האוטומטית של יחידים כפי שהיא מתוגברת באמצעות קישוריות יתר.

SARS-CoV-2 הוא אנומליה. עברו שנים רבות מאז שהאנושות נאלצה לעבד הפתעה קהילתית עצומה וכרגע, באמצע מרץ 2020, העיבוד של ההפתעה מתרחש, באופן מודע ואוטומטי, במלוא המהירות. עיבוד זה מוגבר בזכות קשרי הגומלין שלנו והנראות של מאורעות רחוקים וקרובים כאחד. חדשות שהיו בתרבויות המוקדמות חדשות מקומיות, מוגבלות לעיר, מתפשטות כעת תוך ימים ספורים. המהירות בה האנושות והחברה מגיבות לאנומליה זו, היא גורם עיקרי לתגובת הבהלה.

כל דבר מורכב יותר מזבוב הפירות מתמודד עם אנומליות באותו אופן, הוא קופא.

באנומליה פתאומית, גדולה מספיק, התגובה כמעט תמיד היא קפיאה כדי לעכל את המידע וכדי להימנע מפגיעה אפשרית. זה קורה לא רק לזבובי הפירות, זה קורה לחברות אנושיות. לא תמיד הקפיאה היא פיזית פשוטה, לעיתים הקפאון מתבטא בהמשך ביצוע פעילויות יומיומיות באופן אוטומטי.

לא כל הפתעה היא אנומליה. כשמישהו תוקף חייל זה פתאומי, אבל זו קטגוריית הפתעות שהוא התאמן אליה. עבור הפתעות מהסוג הזה, יש לנו סט של תגובות נלמדות.

COVID-19 מפתיע ברמה אחרת. מעט מדינות התכוננו למגפה זו, וגם אם אלה שכן התכוננו, אינן מוכנות להיקף הנוכחי.

תגובות ’הילחם, ברח, קפא‘ אינן מוגבלות לאורגניזמים בודדים ברמת המיקרו, תגובות אלה מופיעות גם ברמת המקרו של חברות ומדינות.

במשבר הקורונה, הדבר הראשון שהרבה חברות ואנשים פרטיים עשו היה קפיאה, המשך אוטומטי של פעולות היום-יום, חלקם במשך שבועות, חלקם במשך חודשים. כל כך הרבה מדינות מתקדמות קפאו ולא נערכו שזה מדהים. תגובת ’הילחם, ברח, קפא‘ מילאה רק את חלקה הראשון – קפאון והתנהלות אוטומטית.

כידוע לכולנו, שניים נדרשים לטנגו, אבל אחד מספיק כדי להתחיל בקטטה. חוכמת רחוב זו נכונה ברמה האישית, האזורית והעולמית.

כאשר ההפתעה גרועה, אך טופלה בעבר, אנו יכולים לפעמים להשתמש בתגובות שנלמדו מראש כדי להתמודד עם זה. כאשר אנומליה של “פעם במאה” כמו משבר הקורונה, משולבת עם קישוריות יתר אינטרנטית, התגובה שהיא תעורר היא טירוף.
אני חושש להתדרדרות חברתית בתחומים רבים. אין ספק ש׳רפלקס הבהלה מופעל הפחד׳ שאנו חוים כחברה יהדהד לאורך שנים. החלק הפעיל, האלים של השילוש הלא קדוש ’הילחם, ברח, קפא‘ יקבל עדיפות על פני חשיבה גבוהה יותר, רציונלית.

אם לא תימצא בהקדם תרופה טובה וזולה, ובהמשך גם חיסון גמיש שניתן יהיה לשנות בהתאם למוטציות, אזי התגובה האוטומטית, הרגשית, של יחידים וחברות תיגרום סבל גדול הרבה יותר מנגיף הקורונה.

סטופ – המשך אימונים בשביל אחר

מאת יוסי שריף, 12.3.2020

אני מלמד מ 1985. שיט. הדוג’ו של אקבן לא עצר בשביל שום דבר, לא אבל, לא מלחמה, לא עירייה דפוקה, לא סערה, כלום, פשוט המשכנו להתאמן. כל זה השתנה היום. לפני שעה פלוס שלחתי הודעה בקבוצות הפרטיות שלנו שלא יהיה אימון. זו הייתה החלטה קשה מאוד בשבילי, כמה וותיקים התקשרו כדי להציע פתרון אחר. לקחתי החלטה לבד.

אני לא עוצר אימונים בגלל שאני מפחד לעצמי, לעצמנו, אנחנו חזקים ובריאים ויש את יוני וצמחי המרפא שלו ואת פרקטיקת האימונים. אנחנו לא עוצרים בגלל פחד על עצמנו, צריכים לעצור מסיבה אחרת, עלינו לעצור אימוני מגע כדי להגן על החלשים במשפחות שלנו, לשמור על הזקנים והמבוגרים.

מעכשיו יהיה המניע שלנו, משמעת שסיבתה הגנה על האחר.

הנגיף הזה מסוכן והגבלת מגע היא דרך לעכב אותו, לתת זמן ואולי, אצל מעט ברי מזל, זה ימנע מחלה.

אני מצטער על הביטול הזה, אני כבר מתגעגע לדוג’ו, מתגעגע אליכם, חברים, אבל לא הפסקתי להתאמן. ואתם יודעים, אני מבין את המצב הזה כבר זמן מה, התכוננתי וכבר התחלתי להעלות חלק משגרת הבוקר שלי. מהשבוע הבא נשתמש בטכנולוגיה כדי להיפגש ברוח ולא בגוף. משמעת.

דורון, המורה שלי אמר לי, “כשלוחם נכנס לחדר, כולם קצת יותר בטוחים” זה הזמן של פרדוקס. החלשים יהיו בטוחים יותר דווקא כשלא ניכנס לחדר.

לכל אחד מאיתנו אני מאחל, לא להתבלבל. שימרו על גרעין האימונים העצמאי.

יוסי שריף

איך להתכונן לוירוס קורונה במקום האימון ובמקום העבודה

כיצד וירוס הקורונה (COVID-19) מתפשט

כאשר מישהו הסובל מ- קורונה (COVID-19) משתעל או נושף, הוא משחרר טיפות מיקרוסקופיות של נוזלים נגועים. רוב הטיפות האלו נופלות על משטחים וחפצים סמוכים – כמו שולחנות שולחנות או טלפונים. אפשר להדבק בקורונה (COVID-19) על ידי נגיעה במשטחים או חפצים מזוהמים ואז נגיעה בעינים, באף או בפה. אם עומדים במרחק של מטר או שניים מאדם עם קורונה (COVID-19) אפשר להדבק אם נושמים טיפות שמישהו השתעל או נשף.
מרבית האנשים שנדבקו ב- קורונה (COVID-19) חווים תסמינים קלים ומחלימים. למרות זאת,
חלקם עוברים מחלה קשה יותר ועשויים להזדקק לטיפול בבית חולים. הסיכון למחלות קשות עולה עם הגיל: נראה כי אנשים מעל גיל 40 פגיעים יותר מאלו מתחת לגיל זה. אנשים עם מערכות חיסון חלשות ואנשים עם מצבים כמו סוכרת, מחלות לב וריאות חשופים יותר למהלך מחלה קשה.

דרכים פשוטות למניעת התפשטות קורונה (COVID-19) במקום העבודה שלך וכמובן בדוג׳ו

האמצעים הפשוטים להלן יסייעו במניעת התפשטות זיהומים נוספים במקום העבודה שלך, לא רק קורונה, מחלות כמו הצטננות, שפעת ומחלות מדבקות של מערכת העיכול.

על המעסיקים (והמורים באקבן) להתחיל לעשות את הדברים כעת, גם אם קורונה (COVID-19) לא הגיע ליישובים ולארצות בהם אנחנו פועלים.

סביבת לימוד, אימון ועבודה

  • וודאו שמקומות העבודה והלימוד נקיים והיגייניים
  • משטחים (למשל שולחנות, מכונות אימון, משקולות ומזרונים) וחפצים (למשל טלפונים, מקלדות) צריכים להיות מנוגבים בחומר חיטוי באופן קבוע.
  • צריך לשטוף את רצפת המקום בחומר חיטוי ולעבור גם על המזרונים.
    מזרונים נקבוביים (משתלבים) אינם ניתנים לחיטוי ויש להמנע מכל עבודה עם משטח כזה!
  • עיבדו במקום שבו יש תחלופת אויר טובה.
  • למה? מכיוון שזיהום במשטחים בהם נוגעים העובדים, הלקוחות והמתאמנים הוא אחת מהדרכים העיקריות להפיץ קורונה (COVID-19)

ידיים

  • יש לקדם שטיפת ידיים סדירה ויסודית על ידי עובדים, קבלנים ולקוחות
  • הניחו אלכוהול או חומר חיטוי במקומות בולטים במקום העבודה ובמקום האימון. בידקו שהמיכלים מלאים. שלשום ביקרתי בבית חולים תל השומר – כל המיכלים הציבוריים בבניין המחלקה האונקולוגית היו ריקים – לא טוב.
  • הצג פוסטרים המקדמים שטיפת ידיים והפץ לקבוצה שלך שוב את המאמר שכתבתי כבר לפני חודש! עם תמונות כיצד יש לשטוף ידיים נכון.
  • כל העובדים, התלמידים והמתאמנים חייבים לעבור תדרוך לשטיפת ידיים
  • וודא שלצוות, לקבלנים ולקוחות תהיה גישה למקומות שבהם הם יכולים לשטוף את ידיהם במים וסבון
  • למה? מכיוון ששטיפה הורגת את הנגיף על הידיים ומונעת התפשטות של קורונה (COVID-19)

קדמו היגיינת נשימה טובה במקום העבודה

  • למדו להשתעל לתוך המרפק ולא לכף היד.
  • ודאו שמסכות פנים זמינות במקומות העבודה והאימון בשביל אותם אנשים המפתחים נזלת או שיעול בעבודה, מסכות חייבות להגיע יחד עם פחים סגורים לשימוש היגייני כדי להיפטר מהם.
  • למה? מכיוון שהיגיינת נשימה טובה מונעת התפשטות של קורונה (COVID-19)
  • עיבדו במקום מאוורר.

מניעת הדבקה בקורונה – נסיעות

אקבן הוא ארגון בינלאומי, ממש לפני כחודש חזרנו מסמינר במדריד, אבל זה רלוונטי לנו גם בארץ. ארגונים ומקומות עבודה שבהם טסים או נוסעים באופן סדיר חייבים להתייעץ ולשים לב להזהרות נסיעה מקומיות. אנחנו כנראה מבטלים את סמינר האביב באתונה עקב כך.

חשוב, חשוב , חשוב

הודע לתלמידים, למורים, לעובדים, לספקים וללקוחות שלך שאם קורונה (COVID-19) יתחיל להתפשט בקהילה כל מי שיש לו אפילו שיעול קל או חום בדרגה נמוכה (37.3 מעלות צלזיוס ומעלה) צריך להישאר בבית. עליהם להישאר בבית (או לעבוד מהבית) אפילו אם הם נאלצו לקחת תרופה פשוטה להורדת חום כמו אקמול / אדויל, איבופרופן או אספירין שעשויות להסוות תסמינים של מחלה.

  • המשיכו לתקשר ולקדם את המסר שאנשים צריכים להישאר בבית אפילו אם יש להם רק תסמינים קלים של קורונה (COVID-19).
  • הציגו פוסטרים עם הודעה זו במקומות העבודה ובמקום האימון. שלבו את התזכורת הזו עם ווטסאפ, טלגרם ורשתות חברתיות הנפוצים באקבן, בארגון או בעסק.
  • עדיף להפסיד ימי עבודה או אימון מאשר להיות חולים. הבהירו לחברים לעבודה שהם יוכלו לספור את הפסק זמן הזה כחופשת מחלה. משרד הבריאות הוציא טופס ימי מחלה באתר שלו. הנה קישור.

דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני נסיעה לחו״ל

  • וודא כי לארגון ולעובדיו יש את המידע העדכני ביותר על תחומים
    שם קורונה (COVID-19) מתפשט. תוכלו למצוא זאת בקישור.
  • על סמך המידע העדכני ביותר, על הארגון להעריך את היתרונות והסיכונים
    הקשורים לתוכניות הנסיעות הקרובות.
  • הימנע משליחת עובדים שעלולים להיות בסיכון גבוה יותר למחלה קשה (למשל מבוגרים
    עובדים ואנשים הסובלים ממצבים רפואיים כמו סוכרת, מחלות לב וריאות)
    לאזורים שבהם קורונה (COVID-19) מתפשט.
  • וודא שכל האנשים הנוסעים למקומות המדווחים על קורונה (COVID-19) מקבלים תדרוך על ידי איש מקצוע מוסמך (למשל שירותי בריאות צוות, ספק שירותי בריאות)

שקול להנפיק לעובדים העומדים לנסוע בקבוקים קטנים (מתחת ל- 100 CL) של אלכוג׳ל. זה יכול להקל על שטיפת ידיים רגילה.

בזמן נסיעה:

  • עודדו עובדים, בני משפחה וחברים לשטוף ידיים באופן קבוע ולהישאר במרחק מטר לפחות מאנשים שמשתעלים או מתעטשים.
  • ודאו שהעובדים ידעו מה לעשות ולמי לפנות אם הם חשים ברע בזמן נסיעה.
  • ודאו כי כולם מצייתים להוראות הרשויות המקומיות בהן הם נמצאים
    נוסעים. אם, למשל, יש הוראה של הרשויות המקומיות לא ללכת לאנשהו, צריכים לעמוד בזה, כמו בכל המגבלות מקומיות על נסיעות, תנועה או התכנסויות גדולות.

כאשר חוזרים מנסיעה:

  • עובדים שחזרו מאזור בו קורונה (COVID-19) מתפשט צריכים לבדוק את עצמם לתסמינים במשך 14 יום ולמדוד חום פעמיים ביום.
  • אם מפתחים אפילו שיעול קל או חום בדרגה נמוכה (כלומר טמפרטורה של 37.3 צלזיוס ומעלה) צריך להישאר בבית בבידוד. המשמעות היא הימנעות ממגע קרוב (1
    מטר או קרוב יותר) עם אנשים אחרים, כולל בני משפחה!
  • צריכים (בארץ) ליצור קשר עם משרד הבריאות ובחו״ל עם מחלקת הבריאות הציבורית המקומית, יש לתת למשרד הבריאות את פירוט הנסיעות והתסמינים האחרונים

טווח ארוך – הכנת מקום העבודה, האימון והעסק לקורונה (COVID-19)

  • פתחו תוכנית של מה לעשות אם מישהו יחלה בחשד ל- קורונה (COVID-19) . מי מחליף אותו ומה לעשות בפרק הזמן המיידי, הבינוני וארוך הטווח.
  • התוכנית צריכה לכסות את הצבת האדם החולה בחדר או באזור בו הם מבודדים מאחרים במקום העבודה, כדי להגביל את מספר האנשים שיש להם קשר עם חולה ובנוסף, פנייה למשרד הבריאות בארץ ולרשויות הבריאות המקומיות בחו״ל.
  • חשבו כיצד לזהות אנשים שעלולים להיות בסיכון ולתמוך בהם, מבלי ליצור
    סטיגמה ואפליה. זה יכול לכלול אנשים שנסעו לאחרונה לאזור המדווח על מקרים, או חברים, בני משפחה ואנשי צוות אחרים שיש להם תנאים שהעמידו אותם בסיכון גבוה יותר למחלות קשות (למשל סוכרת, מחלות לב וריאות, גיל מבוגר יותר).

עבודה ואימון מרחוק כאמצעי הגנה מהתפשטות המחלה

באקבן אנחנו ערוכים לאימונים בשידור חי במסגרת שנת האימונים באקבן ויקי (קישור)  במקרה והנסיבות והוראות משרד הבריאות ימנעו לימודים, מפגשי אימון ועבודה.

  • קידמו תקשורת אינטרנט ברחבי הארגון. אם תהיה התפרצות של קורונה (COVID-19) רצינית בישראל רשויות הבריאות עשויות לייעץ לאנשים להימנע מתחבורה ציבורית
    מקומות הומי אדם. עבודה ואימון בבית יעזרו למתן את גרף ההתפשטות.

פיתוח תוכנית מגירה והמשכיות להתפרצות הקורונה

  • התוכנית תעזור להכין את הארגון שלך לאפשרות להתפרצות של קורונה (COVID-19) במקומות העבודה או בקהילת התלמידים והמתאמנים. יתכן שהיא תעזור גם מקרי חירום אחרים.
  • עובדים, תלמידים, מורים קבלנים וספקים לא יכולים להגיע למקום העסק או הלימוד בגלל מגבלות נסיעה מקומיות או בגלל שהם חולים.
  • צרו קשר עם כולם, ספרו להם על התוכנית, וודאו כי הם מודעים למה שהם צריכים לעשות – או לא לעשות – במסגרת התוכנית. הדגישו את נקודות המפתח, כמו החשיבות של התרחקות מהעבודה גם אם יש סיפטומים קלים וגם אם הם נטלו תרופות פשוטות (למשל אקמול, איבופרופן) אשר עלולות להסוות את הסימפטומים.
  • וודא שהתכנית מטפלת בגם בצדדים הנפשיים ובהשלכות החברתיות של מקרה של קורונה (COVID-19) בארגון, במקום העבודה או בקהילה ומציעה מידע ותמיכה.
  • כל המדריכים מוזמנים להפגש איתי, לתת כתף ולהשתלב בלימוד בוידאו

זכרו:
זה הזמן להתכונן ל- קורונה (COVID-19) .אמצעי זהירות פשוטים ותכנון יכולים לעשות הבדל גדול.
פעולה כעת תעזור להגן על בני המשפחה, התלמידים, העובדים ולתת לידע בארגון לעזור בהגנה עצמית אמיתית.

וירוס הקורונה – איך להתגונן ולמנוע הדבקה

כיצד להימנע מהדבקה מוירוס הקורונה הסיני
27.1.2020
מאת יוסי שריף

שטיפת ידיים כהגנה מפני קורונה

שטיפת ידיים היא אמצעי הגנה מעולה בפני וירוס הקורונה (COVID-19) שהתגלה בסין. מחקר מדגים ששטיפת ידיים במספר מצומצם של שדות תעופה מרכזיים יקטין את ההדבקה בעשרות אחוזים.
יש לשטוף את הידיים במעבר בין מקומות וכמובן לפני ואחרי אימון. יש לשטוף ידיים עם אלכוהול ג׳ל אם אינן מלוכלכות בלכלוך ניראה. אם הידיים מלוכלכות בלכלוך נראה יש לשטוף את הידיים במים וסבון.

שטיפת ידיים בג׳ל או באלכוהול – טכניקת חיטוי ידיים

שימו כמות של ג׳ל אלכוהול על כף היד כך שתכסה את השקע לגמרי
שימו כמות של ג׳ל אלכוהול על כף היד כך שתכסה את השקע לגמרי
שים כמות של מוצר אלכוג׳ל על כף היד
שים כמות של מוצר אלכוג׳ל על כף היד
שפשף את כפות הידיים יחד
שפשף את כפות הידיים עם אלכוהול ג׳ל יחד
שפשף את גב כף היד ושלב את האצבעות - החלף בין הידיים
שפשף את גב כף היד ושלב את האצבעות – החלף בין הידיים
שפשף כף יד לכף יד עם אצבעות משולבות
שפשף כף יד לכף יד עם אצבעות משולבות עם אלכוהול ג׳ל
שפשף גב אצבעות לכף יד נגדית כשהאצבעות מחוברות - החלף ידיים
שפשף גב אצבעות לכף יד נגדית כשהאצבעות מחוברות – החלף ידיים
שפשוף בסיבוב את האגודל השמאלי ביד ימין והחלף ידיים
שפשוף בסיבוב את האגודל השמאלי ביד ימין והחלף ידיים
שפשף בסיבוב עם האצבעות יחד את כף היד, החלף כיוון סיבוב ואז החלף ידיים
שפשף בסיבוב עם האצבעות יחד את כף היד, החלף כיוון סיבוב ואז החלף ידיים
כשהידיים יבשות, הן בטוחות
כשהידיים יבשות מאלכוהול ג׳ל, הן בטוחות

שטיפת ידיים במים כהגנה מזיהומים, שפעת וקורונה וירוס

הרטב את הידיים במים
הרטב את הידיים במים
כהגנה מפני קורונה, שים סבון נוזלי כך שיכסה את הידיים
כהגנה מפני קורונה, שים סבון נוזלי כך שיכסה את הידיים
כהגנה מקורונה וירוס , שפשף כף יד עם כף יד
שפשף כף יד עם כף יד
כהגנה מפני הדבקה, שפשף את גב כף היד עם היד השניה והחלף ידיים
שפשף את גב כף היד עם היד השניה והחלף ידיים
שפשף כף יד בכף יד עם אצבעות משולבות
שפשף כף יד בכף יד עם אצבעות משולבות
טכניקת רחיצת ידיים נכונה - שפשף את האצבעות המחוברות בכף היד השניה והחלף ידיים
טכניקת רחיצת ידיים נכונה – שפשף את האצבעות המחוברות בכף היד השניה והחלף ידיים
שפשפו את האגודל בסיבוב עם כף היד והחליפו תפקידי ידיים - טכניקת רחיצת ידיים נכונה
שפשפו את האגודל בסיבוב עם כף היד והחליפו תפקידי ידיים
שפשוף בסיבוב, עם אצבעות יחד, של האצבעות בכף היד השניה, בשני כיוונים - החליפי ידים
שפשוף בסיבוב, עם אצבעות יחד, של האצבעות בכף היד השניה, בשני כיוונים – החליפי ידים
שטפי את הידיים במים זורמים - טכניקת רחיצת ידיים למניעת הדבקה
שטפי את הידיים במים זורמים – טכניקת רחיצת ידיים
ייבשו את הידיים היטב בנייר חד פעמי
ייבשו את הידיים היטב בנייר חד פעמי. אל תשתמשו במייבש ידיים עם אויר חם, הוא מפיץ תרסיס חיידקים.
השתמשו במגבת הנייר החד פעמית כדי לסגור את הברז
השתמשו במגבת הנייר החד פעמית כדי לסגור את הברז
הידיים שלך בטוחות כעתהידיים שלך בטוחות כעת

רקע על וירוס הקורונה

וירוס הקורונה, הידוע גם בשמו וירוס הקורונה הסיני (2019-nCoV) הוא וירוס מסוכן ממשפחת סארס שהתחיל את המעבר שלו מבעלי חיים אל המין האנושי בשוק הרטוב של ווהאן שבחוביי (Wuhan, Hubei) שבסין בדצמבר 2019. בעל החיים הספציפי שהיה הנשא של הוירוס עדיין לא זוהה אבל בזמן כתיבת המאמר ידוע שהוירוס דילג על הצורך בבעל חיים כנשא ומשתמש כעת בבני אדם להדבקה. גרוע מכך, ארגון הבריאות העולמי מדווח על האפשרות שנשאים שאינם מגלים סימפטומים מעבירים את המחלה בזמן שהם עדיין אינם יודעים שהם חולים.
כרגע, בארגון אקבן, שבו נפגשים אנשים כמה פעמים בשבוע לצורך אימונים יש לנו צורך להתייחס לסיכונים באותו אופן שבו אנו מתייחסים לסיכונים בריאותיים וחברתיים אחרים, בצורה מדעית, מווסתת רגשית ויעילה.

הדברים הספציפיים לוירוס קורונה הסיני, שמדאיגים אותנו בזמן כתיבת המאמר הם.

  1. אין לסמוך על הנתונים המספריים של הנדבקים, של החולים הסימפטומטיים ושל מקרי המוות, גם בגלל נטיה להמעיט וגם בגלל העובדה שלא כל חולה במחלת חום דמויית סארס נבדק לוירוס קורונה חדש (nCoV). סביר להניח שישנו מספר גדול מאוד של חולי קורונה וירוס חדש שלא אובחנו.
  2. הוירוס דילג על הצורך בחיה נשאית ומסוגל כעת לעבור מאדם לאדם, כנראה עוד לפני שלאדם שנושא אותו יש סימפטומים. דבר זה מקל על ההידבקות.
  3. לוירוס הקורונה יש אחוז גבוה מאוד של חולי קשה מתוך אלו הנדבקים ממנו, כמעט 20%. 2.63% מתוך אלו שנדבקו מתו. אלו אחוזים גבוהים מאוד.
  4. לוירוס אין תרופה או חיסון, משפחת הוירוסים מסוג סארס עוברת מוטציות בקלות יחסית דבר המקשה על חיסון ספציפי.
  5. ככל שגרף ההדבקה המעריכי יכלול מספר גדול יותר של אנשים כך הסיכוי למוטציה מסוכנת יותר של המחלה יגדל.
  6. ברגע שהמחלה תצא באופן משמעותי מגבולות סין ותגיע לארצות בהן היכולת של השלטונות להגביל תנועה ולמנוע הדבקה קטנה יותר יגדל מספר הנשאים באופן מעריכי.

הגן על עצמך ועל אחרים ממחלה

  1. הגן על אחרים – אנחנו יודעים שקיימת כבר הידבקות מגורם שלישי – אם היית בסין או נפגשת עם מישהו שהיה בסין בשבועות האחרונים ויש לך מחלת חום פנה מיד לרופא וציין שביקרת בסין או שהית עם אדם שהיה בסין. בשבועות הקרובים, ככל שגרף המחלה יתקדם, כל נסיעה לחו״ל ומחלת חום אחריה צריכה להיות אות אזהרה.
  2. הימנע ממגע עם אדם החולה במחלת חום או שיש לו סימני שפעת.
  3. הימנע ממגע עם אדם שחולה במחלה דמויית שפעת - קורונה וירוס

  4. אם בחרת להשתמש במסכת פנים, ודא שהמסכה מכסה היטב את האף והפה. אל תיגע במסכה לאחר שהרכבת אותה. השתמש במסכה בדרוג N95 לפחות.
  5. רחץ ידיים היטב במים וסבון או בג׳ל אלכוהול לאחר מגע עם אדם שיש לו סימני שפעת, לאחר שהות בחוץ או במעבר בין מקומות. אם הידיים אינן מכוסות בלכלוך נראה, עדיף להשתמש באלכוג׳ל, אם הידיים מלוכלכות, עדיף לרחוץ אותן במים וסבון.
  6. רחץ ידיים היטב לאחר כל נסיעה או מגע עם חולה

  7. אם אתה מתעטש או משתעל, כסה את הפנים בטישיו או במרפק וזרוק את הטישו המשומש מיד לפח.
  8. השתמש בטישיו וזרוק אותו לפח סגור

  9. הימנע מנגיעה באף, בפה או בעיניים עם ידיים לא רחוצות.
  10. הימנע מנגיעה באף, בעיניים או בפה - קורונה וירוס כיצד לא להדבק

  11. אל תאכל אוכל לא מבושל, לבש כפפות ולבוש מיוחד בזמן הכנת אוכל.

איך להקטין את סיכוי ההדבקה מקורונה וירוס בזמן נסיעות

  1. הימנע מנסיעות אם יש לך מחלת חום, שיעול או סימנים של מחלה דמויית שפעת.
  2. אם יש לך סימני מחלה, דווח מיד לרופא יחד עם הסטוריית הנסיעות שלך וסימני המחלה.
  3. אל תהיה במגע קרוב עם אנשים המשתעלים או הנראים שסובלים ממחלת חום.
  4. רחץ היטב את הידיים במים וסבון או באלכוהול ג׳ל אחרי כל מעבר או מגע עם אדם החשוד כחולה.
  5. הימנע מלגעת באף, בעיניים או בפה לאחר נסיעה בתחבורה, במטוס או במקומות מעבר. רחץ את הידים באלכוהול ג׳ל.
  6. השתמש במסכה נגד הדבקה המכסה היטב את הפה והאף, אל תיגע במסכה לאחר שהרכבת אותה וזרוק אותה לפח מיד לאחר השימוש. המסכה המתאימה היא מסכה בעלת דרגת סינון N95 לפחות.
  7. מחוץ לבית אכול רק אוכל מבושל היטב. למשל סנדוויצ׳ים וסלטים אינם מבושלים. הימנע מלאכול סוגי אוכל לא מבושלים היטב מחוץ לבית.
  8. הימנע ממגע עם חיות העלולות להיות חולות.
  9. המנע מממגע עם חיות העלולות להיות חולות - קורונה וירוס

  10. אם אתה מרגיש חולה תוך כדי נסיעה, עדכן את צוות המטוס וקבל עזרה רפואית מיידית
  11. לאחר חזרה מנסיעה או משהות מחוץ לבית, הימנע מחשיפה של בני המשפחה לבגדים או ציוד שהיו במגע עם אנשים אחרים.
  • use a particulate respirator at least as protective as a US National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH)-certified N95, European Union (EU) standard FFP2

וירוס הקורונה הסיני 2019

הנחיות נגד הדבקה מקורונה למטפלים

מניעה ובקרה של זיהום במהלך הטיפול הבריאותי כאשר יש חשד לזיהום חדשני בווירוס קורונהוירוס
 

1. הבטחת שלב, הכרה מוקדמת ובקרת מקור
השלב הקליני כולל מערכת להערכת כל החולים באשפוז המאפשרת הכרה מוקדמת של זיהום אפשרי ב- nCoV לשנת 2019 ובידוד מיידי של חולים עם חשד לזיהום nCoV באזור נפרד ממטופלים אחרים (בקרת מקור). כדי להקל על זיהוי מוקדם של מקרים של חשד לזיהום ב- nCoV, על מתקני הבריאות:
• לעודד HCWs לחשד קליני ברמה גבוהה;
• להקים תחנת טריאג׳ מאובזרת בכניסה למתקן, הנתמכת על ידי צוות מיומן;
• יישום השימוש בשאלוני סינון על פי הגדרת המקרה המעודכנת
• פרסום שלטים באזורים ציבוריים שמזכירים לחולים סימפטומטיים להתריע וגם קידום היגיינת הידיים והיגיינת הנשימה כאמצעי מניעה חיוניים.
2. החלת אמצעי זהירות סטנדרטיים לכל החולים
אמצעי זהירות סטנדרטיים כוללים היגיינת ידיים ונשימה, שימוש בציוד מגן אישי מתאים (PPE) על פי הערכת הסיכון, נהלי בטיחות הזרקה, ניהול פסולת בטוחה, מצעים תקינים, ניקוי סביבתי וסטריליזציה של ציוד לטיפול בחולה.
וידוא כי נעשה שימוש באמצעי הגיינת הנשימה הבאים:
• לוודא שכל החולים מכסים את אפם ופה בטישיו או במרפק בעת שיעול או התעטשות;
• להציע מסכה רפואית לחולים עם חשד
זיהום 2019-nCoV בזמן שהם נמצאים באזורי המתנה / ציבוריים או בחדרי חולים;
• לבצע היגיינת ידיים לאחר מגע עם הפרשות נשימה.
חמש נקודות חשובות:
גישת היגיינה לפני נגיעה בחולה, לפני כל ניקוי
או ביצוע הליך אספטי, לאחר חשיפה לגוף
נוזל, לאחר נגיעה בחולה ולפני נגיעה בחולה
• היגיינת יד כוללת ניקוי בעזרת שפשוף ידני על בסיס אלכוהול (ABHR) או עם סבון ומים;
• הכשרת צוות נאותה, היגיינת נקיון ציוד מתאימה ובאופן ספציפי
בקרב חולים יש לנקות ולחטא ציוד בין השימוש לכל חולה בודד (למשל, באמצעות אלכוהול אתילי 70%);
• על HCWs להימנע מלגעת בעיניים, באף או בפה עם ידיים עשויות כפפות כפפות או חשופות;

מניעת הפצה של קורונה וירוס חדש

1. הבטחת שלב, הכרה מוקדמת ובקרת מקור (בידוד חולים עם חשד לזיהום nCoV);
2. החלת אמצעי זהירות סטנדרטיים לכל החולים;
3. יישום אמצעי זהירות אמפיריים נוספים (ארוסול של שיעול, התעטשות ומגע ובכל מקום, איורור מתאים וכדומה) באשר לחשד למקרים של nCoV
זיהום;
4. יישום בקרות מינהליות;
5. שימוש בבקרות סביבתיות והנדסיות.

החזרת חובות – כלכלה של קהילת ידע

חוב למורה

אני מקפיד שתלמיד ישלם שכר לימוד בזמן. תלמיד לא אמור להיות חייב כסף למורה שלו, תשלום שכר לימוד הופך את המערכת של מורה-תלמיד לפשוטה יותר, אני ממלא את החובות שלי לתלמיד והתלמיד ממלא את החובות שלו: נוכחות ותשלום.

לפני כחודשיים הגיע לדוג׳ו תל אביב תלמיד שלא ראיתי שנים ואמר שהוא רוצה לשלם לי חוב ישן. הוא כבר מבוגר, ועברו הרבה שנים מאז שהוא התאמן. בשיחה עם אימא שלו הוא הבין כשהוא היה ילד הם שילמו רק תשלום קטן מאוד, סימלי, בגלל שלמשפחה שלו לא היה כסף. תשלום סימלי של תלמיד שאין לו כסף הוא גם כן תשלום! ולכן קיבלתי תשלום בציורי ילדים וגם בפרחים מאלו שידם לא הייתה משגת. זה בסדר, תשלום סימלי הוא תשלום לכל דבר ותלמיד ששילם אותו אינו חייב לי אחר כך מאום.

הסיבה לכלכלה הזו באקבן קשורה לחופש הפנימי שאני רוצה. אם אחרי שתלמיד עזב את הדוג׳ו המורה חושב שהתלמיד חייב לו זו צרה מאוד גדולה למורה, מלכודת של סבל.

מערכת יחסים צריכה לאפשר נשימה ונשיפה. אם אי אפשר לשחרר אז אי אפשר להכניס אויר חדש. אני משתדל לשחרר, ומצליח, אני אוהב לנשום, זה אחד מסודות ההישרדות שאני מלמד, כך אני מגיע לדוג׳ו בשימחה.

חוב לקהילה

אקבן זה לא אני, זה לא יוסי המורה, אקבן זו קהילה יקרה ונדירה של בני אדם, במובן הטוב של המילה, בני אדם שמתאמנים יחד כבר הרבה שנים. החוב מולי, מול המורה, מסתכם בתשלום ונוכחות, החוב לקהילה אינו כזה פשוט והוא גדול מאוד.

חוב לקהילה אינו חוב כספי, הקהילה לא הלוותה לנו כסף, הקהילה נתנה לנו השראה, עזרה לנו להתמיד ברגעים קשים, עטפה במשמעות את הטכניקות שאנו מתרגלים. החזר חוב כזה חייב להיות בהתאם. תשלום חוב לקהילה הוא מלאכה מורכבת של אנשים יציבים רגשית וחזקים מאוד.

לדוגמה, פרויקט התיעוד, אנציקלופדיית אומנויות הלחימה, הוא החזרת חוב לקהילה שבה גדלתי אני, בוג׳ינקאן. וזו החזרת חוב שמיעוטה כספי – עולה כסף לתחזק את מאגר הטכניקות של בוג׳ינקאן – ורובה מלאכה, שעות עבודה שהושקעו בתיעוד ויצירת משמעות של הסילבוס של הקהילה בה גדלתי.

כדי להחזיר חוב השראה לקהילה יש צורך בנוכחות, כמו גינון, כמו הוראה, כמו גידול ילדים, החזרת חוב היא פרקטיקה שמחייבת נוכחות. החזרת חוב שקיבלנו באופן ישיר צריכה להיות ישירה גם כן.
החזרת חוב כזה היא אקסטרה, היא מאפשרת לנו לצמוח כבני אדם חזקים ולשנות תפקיד – מילד להורה.

דוגמאות:
וותיק שמלמד מחזיר חוב עצום לקהילה. הוא ממשיך את קו הידע ותורם לו זוית ראיה ופרשנות ייחודית.

וותיק הממשיך להגיע ומתאמן למרות שהוא מבוגר, ופצוע – מחזיר חוב כי הוא נותן לכולנו קנה מידה והשראה להמשיך להתאמן.

וותיק המשתמש בידע שלמד באקבן כדי לבנות עסק ומסביר כיצד – מחזיר חוב לקהילת הידע כי הוא פותח לנו אופקים, כיצד אפשר להשתמש בידע הלחימה גם בתחומים אחרים לגמרי.

וותיק המבין כיצד להיות ימאי, יודע לגלוש, להפליג, מבין את הרוחות והים ויודע כיצד להביא את המומחיות שלו לאקבן, מחזיר חוב לקהילה, הוא מגדיל את מאגר הידע שלנו ומעשיר את כולנו.

כל החזרת חוב כזו הופכת את כולנו לבעלי חוב לנותן. ומאחר ואנחנו יחד כבר עשרות שנים, כולנו חייבים לוותיקים כאלו הרבה מאוד, גם אני.

לא לכל אחד יש את המזל ואת הכוחות להחזיר חוב לקהילה, אני חושב שזה בסדר גמור, כאמור, בשלב הזה אף אחד לא חייב לי כלום. אבל כשוותיק מחזיר חוב לקהילה, דבר שקורה המון, זו הפתעה מצויינת, זה נפלא. צברתי חוב גדול לאקבן ואני אוהב זאת מאוד.

הטלה של נינג׳יטסו - קאטה גורומה - אקבן אומנויות לחימה

מדוע חשוב לצלם וידאו באומנויות לחימה

יש לפחות שלושה יתרונות בוידאו:

1. זו דרך ללמד, אפילו אם מעט אנשים רואים. נכון זו לא הדרך אידאלית, אבל, אני למדתי דברים מסרטונים ומסיק מכאן שגם אחרים יכולים. צלמו וידאו והפיצו כדי לתת מהידע שרכשתם.

2. הפצה של וידאו מצריכה אומץ. זה ההבדל בין לכתוב שיר למגירה ובין להראות את השיר למישהי. במקרה שאנחנו מראים, נצטרך לחיות עם המציאות החדשה ועם האפשרות שמה שיצרנו הוא: א. גרוע, ב. לא מובן ג. מובן ומצוין, אבל לא מתאים לקורא. הפתרון לפחד, כידוע, זו פעולה! – יש לצלם ולהעלות. כל העולם כולו גשר צר מאוד.

3. צילום וידאו, והתבוננות ביקורתית בו, זו דרך מכאיבה אבל מצוינת לשיפור טכניקה – גם טכניקה של ביצוע וגם טכניקה של הסבר מילולי. המנוע מאחורי השיפור הטכני שלי הם הסרטים שאני מעלה. צריך לצלם ולהפיץ כדי לקבל משוב פנימי וחיצוני ולהשתפר.

קשיות אופי – Grit

כל כך הרבה תלמידים עברו בשלושים פלוס השנים שאני מלמד בקבוצות. כל כך הרבה תלמידים, שאני מרגיש שהנתונים שאני מציג הם לא אנקדוטיים, יש להם כבר משמעות סטטיסטית.

קשיות אופי מנבאת הצלחה.

ההצלחה היא גם אישית. כל אחד מתחיל מנקודה שונה, מצויד בכמויות התחלתיות שונות של אומץ, שכל וכסף. נקודת התחלה שונה משפיעה על נקודת הסיום. מי שמגיע לקבוצות עם נתונים נמוכים, ימצא את עצמו אחרי שלושים שנה במקום טוב יותר ביחס לנקודת ההתחלה שלו עצמו.

מה יחידת המידה של קשיות אופי? שנים.

קשיות אופי נסמכת על התמדה של עשרות שנים, קשיות אופי היא עמידות בפני קשיים חיצוניים. קשיות אופי היא מיקוד מול הפרעות. מסכמים קשיות אופי לקראת סוף החיים. נקודה.

תלמיד שמתאמן עשר שנים נמצא בהתחלת הדרך. עשר שנים זה בערך כיתה י׳. תלמיד שמתאמן שלושים שנה מתחיל להתקרב.

האם האימונים חייבים להיות באקבן? כמובן שלא, אבל חייבת להיות מסגרת מקיפה, לא רק פרקטיקה אלא מסגרת חניכה שהחניך הוא חלק ממנה.

כשאני אני מסתכל בכרטסת התלמידים אני לא רואה חריגה משמעותית סטטיסטית. אימונים לאורך שנים מנבאים הצלחה אישית של תלמיד – הצלחה ביחס לנקודת ההתחלה שלו.

ואותם תלמידים שיש להם נקודת פתיחה טובה? כסף, איי קיו גבוה, אומץ מטורף, אותם תלמידים מצליחים ליצור הצלחה שיכולה להמדד אבסולוטית, לא רק יחסית. הצלחה בהשגים אקדמיים, בחיי משפחה מעולים, בכסף או אם כך סימן החניך – במפעל חיים שמשפר את איכות החיים של אנשים רבים אחרים.

קשיות אופי זאת אומרת דבר פשוט אבל קשה מאוד – אימון הוא לא אופציה.

סיכום סמינרים ביוון – דצמבר 2016

אולי אלו הפנים של הזקנים ברחוב היפוקראטוס באתונה, הסבתות שעולות לאט מהשוק עם סלי ירקות; אולי אלו חנויות הספרים, עשרות חנויות בנושאים שונים, ואף לא אחת עם מבצע ׳שלוש במאה׳; אולי אלו הריחות של הבישול הביתי בצהרים – קפטדקיה ופסטיציו.

לאתונה הפעם הגעתי עם חיזוק, גבי פרישלנדר. גבי הוא המורה הראשי של ניראדין, שודאן של דורון נבון ונידאן של אקבן שהגיע כדי לעזור לי לבחון לדרגה בכירה את וסיליס פנאגיוטו ואריס פיטאס.

גבי ואני חברים יותר מארבעים שנה. היום אנחנו קצת זקנים, אבל פעם שיחקנו מחבואים באותה שכונה, הלכנו מכות באותו בית ספר יסודי, שמענו מוזיקה באותן מסיבות תיכון, למדנו אצל אותו מורה נפלא בדוג׳ו הישן בקריית שאול. זה פשוט – יש לי את אותו שעון סייקו, אותן נעליים שאני תמיד מתקן, אותו ג׳ינס דהוי, אותם חברים, אותו אימון בוקר.

כוח רצון, אומץ ונחישות אפשר לפגוש בכל דוג׳ו. בסדנת דטאנט ביוון ראינו עוד תכונה – רוחניות. דווקא ביוון שאכלה אותה במפגש מול כוחות הכלכלה החיצוניים נפתח, אצל אנשים מסויימים, נתיב יפה לפנימיות.

אני אוהב את שילוב של עבודה ורוחניות, ואוהב עוד יותר את אנשי אקבן ביוון, בזכות הכנסת האורחים, העומק האינטלקטואלי ועל כך שלמרות שחסר כסף בחוץ יש להם הרבה זהב של אלכימאים בפנים.

לקראת השנה החדשה אני רוצה להמשיך לזכור גם דברים ישנים, לתת כבוד לתרבויות של אלפי שנים, לשפות עתיקות ולטכניקות של פעם.

לשנה החדשה שולח לכל החברים: תנשמו עמוק, תודה רבה.
deep bow

פורום תפוז – שנת 2004 | שרשור שאלות ותשובות ליוסי שריף

תיישושו חקלאי | אני מתחיל שרשור שאלות ליוסי שריף. הכי נוח לכתוב, כמו שהציע דוד כפרי, ויוסי יענה ביום רביעי בלילה במקובץ.
יוסי לא הסכים שאכתוב רזומה מפורט של עצמו “כי אם זה רלוונטי זה יתברר בשרשור” והסכים שנכתוב את הדברים הבאים: יוסי שריף, בן יותר מארבעים, מתאמן משנת 1976 אצל דורון נבון, אוצ’י דשי במשך יותר מארבע שנים, הפסיק להתאמן אצל דורון נבון כשזה הפסיק לאמן, באמצע שנות התשעים.
מאמן משנת 1985. הכשיר שבעים ושניים לוחמים לדרגת חגורה שחורה, כשהזמן הממוצע לקבלת דרגה זו הוא עשר שנים.עדיין מתאמן.

שאלה | SVS1

סילחו לי על בורותי, אבל אוצ’י דשי זו אומנות לחימה? כי הייתי בטוח שהוא מלמד נינג’יטסו
תשובה לSVS1 | יוסי שריף
אוצ’י דשי הוא תלמיד המשלב את המגורים בסביבת הדוג’ו עם היום יום שלו, מתאמן כמה פעמים ביום, משוחח עם המורה לעיתים קרובות ומבצע עבודות תחזוקה וניקיון בדוג’ו. אני ניקיתי שירותים, מקלחות, מחצלות ומזרון כל יום. פעם בשבוע רחצתי את המכונית של המדריך שלי וביצעתי עבודות גננות מסביב לדוג’ו. עשיתי את הגג הפנימי ובידוד הגג (עם גדי ליסק), יחד עם האחים גוברין חדר אישי של המדריך, קיר ומתלה לכלי נשק, יציקת רצפת בטון בשירותים…ושירותים וספונג’ה…
 

שאלות | גוטמן האפור

יוסי שלום
1. האם תקופת האוצ’י דשי שלך היתה ביפן או בישראל? אם בישראל – במה בדיוק זה מתאפיין, ועד כמה קשה להתנתק מחיי היום יום?
2. אני לא מומחה גדול להיסטוריה של הנינג’ה, אבל שמעתי קולות שטוענים ש”כוחניות סותרת את דרכי הנינג’ה המקוריות” – קרי “חשאיות”. אנסה להסביר: יצא לי להפגש פעם עם “נינג’ה” אמיתי – איש שטח במקומות שהשתיקה יפה להם. הוא הסביר (וגם הדגים בצורה מדהימה) איך כל הרעיון הוא לא לבוא “גאנג הו”, אלא להראות הכי מסכן, הכי אומלל, הכי לא מושך תשומת לב, להיות מסוגל לזנק מאפס להרג, ולחזור. אם נקבל את ההנחה (ההיסטורית?) שזה היה תפקיד הנינג’ות בגדול, האם אתה מאמין שאקב”ן ממשיכים את הרוח הנ”ל?
3. בעולם של best of breed, שבו אתה משתדל לקחת את הטוב ביותר ממה שמסביבך (בעיטות ממוי טאי, אגרוף מאגרוף מערבי, עבודת קרקע ברזילאית), איך מצליחים לשלב את הגישה הנ”ל עם “שיטה מסורתית” או יותר נכון – מה נשאר מהשיטה המסורתית?
4. דלוויני, או בלוויני?
רוב תודות, האפור
תשובות לגוטמן האפור | יוסי שריף
1. יוסי שלום, האם תקופת האוצ’י דשי שלך הייתה ביפן או בישראל? אם בישראל – במה בדיוק זה מתאפיין, ועד כמה קשה להתנתק מחיי היום יום?
תשובה: לא הייתי הרבה ביפן, למדתי בעיקר בארץ אצל דורון נבון. ביפן הייתי רק לכמה חודשים כשכבר הייתי בוגר. לא התאמנתי הרבה בנין ג’יטסו כי
מאותה תקופה ואילך לא התאים לי אופי האימונים אצל רוב המדריכים בנין ג’יטסו ביפן. התאמנתי הרבה אצל שיטות אחרות. אחר כך הייתי במקאו כמה חודשים ושם למדתי אצל מורה נפלא. אני מספר את הדברים האלו כי זה קרה ולא להסתייע במורים שעברתי דרכם כדי לקדם את היוקרה המקצועית שלי. המורה העיקרי שלי היה דורון ובגלל שהוא כזה אחלה בן אדם וגם לוחם מעולה יש לי בסיס סביר באומנויות לחימה.
פעם, בקורס מאמני אומנויות לחימה בכירים שעשיתי במכון ווינגייט, שאל גדי סקורניק, שהעביר שיעור, את כל המדריכים הבכירים היכן למדו. חלק מהם נתנו שמות של יפנים וחלק למדו במנזר וכו’ כששאל אותי אמרתי את האמת: למדתי בארץ אצל דורון נבון. ואז גדי ניגש אלי ונתן לי חצי חיבוק ואחר כך פנה למדריכים הוותיקים האחרים ועבר אחד אחד, לאחד הוא אמר שהמורה שלו הוא בוזגלו, השני היה תלמיד של מקס וכו’ הוא שאל אותם למה הם מסתירים את השם של המורה שלהם? לדעתי זה חוסר של כנות בסיסית. זה כמו לכתוב מאמר אקדמי ולומר שהיית תלמיד של איינשטיין כשבעצם למדת בקריית אתא.
האימון בארץ מתאפיין בכך שזו האמת של החיים שלנו. מי שנוסע תמיד חוזר ואם הוא לא חוזר הוא לא מחובר. אני גאה מאוד בכך שלמדתי אצל מורה ישראלי כל כך טוב ואני מלמד בארץ. אני מוקף במקומות שאני מכיר, בריח של האדמה שאני רץ עליה ובאנשים ששייכים גם כן לכאן. לאימון בחו”ל יש ערך אבל יש גם ערך לחיבור לכאן ועכשיו. הטבחים הטובים משתמשים בחומרים שגדלים במקום שלהם ולא קונים רק מצרכים פלצניים מחו”ל. כמובן שמפעם לפעם אי אפשר בלי פרמזן מחו”ל ויש דברים שאפשר להשיג רק בחו”ל, אבל התוכן העיקרי חייב להיות שייך למקום.
2. אני לא מומחה גדול להיסטוריה של הנינג’ה, אבל שמעתי קולות שטוענים ש”כוחניות סותרת את דרכי הנינג’ה המקוריות” – קרי “חשאיות”. אנסה להסביר: יצא לי להפגש פעם עם “נינג’ה” אמיתי – איש שטח במקומות שהשתיקה יפה להם. הוא הסביר (וגם הדגים בצורה מדהימה) איך כל הרעיון הוא לא לבוא “גאנג הו”, אלא להראות הכי מסכן, הכי אומלל, הכי לא מושך תשומת לב, להיות מסוגל לזנק מאפס להרג, ולחזור. אם נקבל את ההנחה (ההיסטורית?) שזה היה תפקיד הנינג’ות בגדול, האם אתה מאמין שאקב”ן ממשיכים את הרוח הנ”ל?
תשובה: אז זה הולך ככה: קודם כל איש אינו יודע מהן דרכי הנינג’ה המקוריות. אפילו דאג וטוני ממנהרת הזמן לא צילמו פרק על “דרכי הנינג’ה המקוריות” זה הכול השערות מלומדות יותר, או פחות. וגם אם סביר להניח שחלק מחיי הנינג’ה או הלוחם היפני העתיק היה חשאי והשליך על הטכניקה, אני מתעסק במציאות של אימונים. בשבילי מי שהולך ומדמיין כיצד הוא מתגבר על סיטואציות בחשאיות הוא לא פחות טוב ממי שהולך ומדמיין כיצד הוא מתגבר על סיטואציות בעזרת כוח, שניהם פנטזיונרים. חברך אינו פנטזיונר אלא שנראה שהוא אימץ פן אחד של לחימה.
אני מתעסק בלימוד ושימור של אומנות לחימה מלאה. מה שיש לי בתור הנחת עבודה אלו הקאטות שהשתמרו בכתב ושנים של לימוד אצל המורה שלי שחי לפני כן שנים ביפן. שני הדברים האלו הם אמיתיים. אני מסתכל על חלק מהקאטות ואני רואה כיצד הן מעבירות גישה של לחימה לא הוגנת ולפעמים מפתיעה וחשאית. מנגד, אני מסתכל על חלק אחר מהקאטות ואני רואה כיצד הן ישירות ותוקפניות ומצריכות כוח. שני האלמנטים האלו נוכחים בבית הספר בו למד המורה שלי ושאליו הייתי שייך.
אני מיישב את הסתירה בין שתי הגישות האלו בכך שאין סתירה. הרעיון הוא יעילות לחימתית ולא הסתרה או לחילופין כוחניות. יעילות לחימתית יכולה להיות מושגת בשתי הדרכים האלו גם יחד, הכול לפי הסיטואציה. אלו דרכים שונות לנצח.
בגלל זה כתבנו שהרציונל המייסד של הנינג’יטסו (ושיטות לחימה רבות עתיקות) הוא יעילות לחימתית. אנחנו מבינים את זה כי אנחנו עושים את הקאטות העתיקות, זה הלב שלהן.
3. בעולם של best of breed, שבו אתה משתדל לקחת את הטוב ביותר ממה שמסביבך (בעיטות ממוי טאי, אגרוף מאגרוף מערבי, עבודת קרקע ברזילאית), איך מצליחים לשלב את הגישה הנ”ל עם “שיטה מסורתית” או יותר נכון – מה נשאר מהשיטה המסורתית?
תשובה: שיטה מסורתית שעיקר עניינה הוא לשמר את עצמה במצב של קיפאון היא משהו מאוד מיוחד. אני לא רואה את הנינג’יטסו כמקום כזה. אומנות לחימה יכולה להיות כלי לכמה כיוונים: רוחניות, בריאות ועוד. באומנות הלחימה נינג’יטסו, כפי שאני למדתי אותה, הרציונל שעובר כחוט השני לאורך ולרוחב כל הקאטות הוא יעילות לחימתית, כל השאר הוא חשוב אבל נלווה. אם נלמד כיצד ראש השיטה הקודם, שמת בשנות השמונים, התייחס לעניין נראה שלא רק שהוא לא בחל בהוספת תנועות בודדות לגוף הידע העצום שלו אלא שהוא אסף שיטות שלמות. אין אפשרות לשמור על יעילות לחימתית כאשר אתה שומר רק על המסורת. אין אפשרות להיצמד רק למסורת בלי לאבד יעילות לחימתית. בהקצנה, נחש מה היה קורה לו צה”ל היה משתמש במרכבות ברזל כנעניות ובקשתות כדי לפתור סכסוכים בסביבה משתנה.
אין לי ביקורת על שיטות מסורתיות המשמרות את עצמן, אני אוהב גם את זה. מתוך הניסיון למצוא פתרונות קרביים מתוך אוצר תנועות מצומצם צומחות הבנות רבות. אבל עדיין, אם אוצר התנועות מצומצם מאוד ואם אסור לעשות דברים מסוימים בקרב אז קשה מאוד לשמר יעילות.
אנחנו אומרים: השיטה שלנו, בודו נינג’יטסו, היא אקלקטית, אנחנו לפעמים אוספים דברים אבל אף פעם לא זורקים את מה שהשתמר, עדיין מתאמנים על כלי נשק מסורתיים למרות שמזמן לא נצרכנו להגן על עצמנו מהתקפת נגינטה.
4. דלוויני, או בלוויני?
תשובה: בדרי מירושלים הזיז חוליה בגב, הפסקנו את הקרבות וליווינו אותו לבי”ח שערי צדק. בסוף היו שם די הרבה וותיקים מחכים עם ב. השכוב על מיטה בתור לרנטגן. ואז יורם אמר שיש לו איזה וויסקי חדש שהוא ואף אחד לא מכירים ושאולי ננסה. היה לילה קר באמצע החורף, שמנו כמה כוסות על הבטן של בדרי (תמיד יש כמה כוסות) ואחרי שמזג שתינו. אין מילים לתאר את התובנה של הרגע. זה כנראה היה שווה ערך להארה במנזר שאולין. אולי טוב יותר כי אפשר לקנות את ההארה הזו בדיוטי פרי בארבעים דולר לבקבוק. מאז השתפרו חיינו עוד יותר. וכמובן בֶּלווִינִי, ולא סתם אלא הדבל ווד שלהם. עם טיפה מים מינרלים ביום חורף קר.
 
 

שאלה ליוסי | lironmarko

עשית קרבות זירה ? , או שהניסיון שלך רק מקרבות בחיים?
תודה, לירון
תשובה לlironmarko | יוסי שריף
אף פעם לא התחריתי בתחרות, פעמים רבות הלכתי, ואני עדיין הולך למועדונים בארץ ובחו”ל כדי לעשות קרבות עם אנשים שאני לא מכיר. הרבה פעמים חטפתי ככה מכות רציניות וגם אם לא, הרבה פעמים פשוט הכניעו אותי. אחרי כל פעם כזו ההשתפרות שלי הגיעה מכך שאני מקפיד לבצע קרבות עם וותיקים לפחות פעמיים בשבוע, כדי לעבוד עם המסקנות, גם שם אני לפעמים מקבל מכות. יש תלמידים מעולים וגם צעירים וחזקים. הלכתי הרבה מכות בחיי ובצעירותי קיבלתי יותר משהחטפתי.בשנים האחרונות המצב השתפר כי אני לא הולך מכות, זה משעמם אותי וזה גם “תחביב” יקר מאוד, (חבר שלי שילם יותר מחמישים אלף ₪ למישהו “שנתקל לו באגרוף”). אבל לעבוד מול טכנאי טוב זה אף פעם לא משעמם, זה כיף. לכן אני ממשיך לתרגל. באיזה שהוא גיל אני אהיה חייב להפסיק כי הפציעות מצטברות והגוף לא נהיה יותר צעיר.
 
 

שאלות ליוסי שריף | brunoflexe

שלום רב ותודה שנענית לבקשה לענות על שאלות בפורום.
1. לפי הבנתי כיום אקבן אינה קשורה “מקצועית” לאף גוף או מורה של השיטה (ביפן, מן הסתם). האם, בהנחה שזה נכון, זה לא סותר את היות השיטה מסורתית ? האם זה אינו פוגע בשיטה ובמתאמנים משום שהבנות חדשות של “מאסטרים” אינם נכנסות ?
2. בשיטה של אקבן (שוב לפי הבנתי שמסתמכת אך ורק על קריאה שטחית של האתר שלכם) ישנו דגש רב על כושר. האם הדגש הזה אינו עלול לתעל את העבודה (קרבות) לכיוון כוחני יותר מאשר למצוא את הדרך הרכה לביצוע אותה הטכניקה ?
3. בהקשר לשאלה 2, האם יש הכרח לעבור בשלב הכוחני “החזק” של הגוף לפני שלומדים לעבוד בצורה רכה ?
4. תיישושו חקלאי הסביר במפורש שאחת המטרות של הארגון, או לפחות יום הקרבות שלכם, הוא לאסוף כסף לנתינה לאיל”ן. מדוע ישנו הקישור בין הנתינה, שהיא דבר מבורך בפני עצמו, לאמנות לחימה ? למה לא להשאיר את הדברים נפרדים ?
5. האם אפשר בהזדמות זו לבקש שתמשיכו את כתיבת העיתונים שלכם (או לפרסם אותם באינטרנט אם הם לא) ? …
6. מקצת ידע איזוטרי שהצלחתי לאסוף (ערוץ נשונל גיאוגרפיק ושיחות עם צבר ארם שאם הבנתי טוב סיפר שכשהגיע לחלק הזה בלימודים הבין שבעצם זה “תחליף יהדות”) האם בנינג’יטסו ישנו חלק “רוחני” ? קישור לטבע וכו ? האם חלק זה קיים אצלכם בשיטה ומה התרומה שלו למתאמנים ?
7. אחד המוטיבים החזקים שנושבים מאקבן וגם ממך זה האגו, או ליתר דיוק חוסר באגו. בעיתונים המאמרים שלך אף פעם לא ראשונים, צריך לחפש היטב באתר כדי להבין מי ראש השיטה ואפילו כאן מסרת מעט מאוד פרטים על עצמך … האם זה נושא שקשור לאומנות הלחימה ? האם לראייתך אגו נמוך חשוב ללוחם ? והאם לדעתך אומנות לחימה, או שיטה “טובה” צריכה לעזור ללוחם להתמודד עם האגו שלו ?
שוב תודה רבה על שנענית לפנייה לענות לשאלות, ברונו.
תשובה לbrunoflexe | יוסי שריף
1. לפי הבנתי כיום אקב”ן אינה קשורה “מקצועית” לאף גוף או מורה של השיטה (ביפן, מן הסתם). האם, בהנחה שזה נכון, זה לא סותר את היות השיטה מסורתית ? האם זה אינו פוגע בשיטה ובמתאמנים משום שהבנות חדשות של “מאסטרים” אינם נכנסות ?
תשובה: העמותה שלנו קשורה רק לאידיאלים של מקצועיות, אחריות, וחברות. אנחנו לא קשורים לארגון שמהותו אינה ברורה לנו. השיטה היא מסורתית בגלל הידע ולא בגלל השתייכות גנטית או לחילופין בגלל תשלום מיסים או התחנפות לדמויות נערצות. האם הרפואה הנלמדת בסטנפורד אינה קבילה משום שהמורים אינם קשורים לגאלן ואנדריאס וסליוס (רופא עתיק ואיש אנטומיה)?
זה הרי טיעון שטותי, מה שקובע את איכות הידע הוא שימור של הידע הקודם ובנייה של ידע חדש לפי אותם עקרונות. אנחנו משמרים במדויק את הקאטות העתיקות ויותר מכך את צורת האימונים כפי שהם היו לפני שנים כשהתחלתי ללמוד אצל דורון נבון.
כשהמורה שלי הפסיק ללמד היו לי הרבה שנים שהייתי בקשר עם יפן. המחיר שהעיסוק הזה גבה ממני היה רב. הרגשתי לא נוח. גם ליצירה של ארגון חדש היה מחיר, הייתי חייב להפסיק לחלום על הזמן שבו, אולי, המורה שלי יחזור לאמן. קשה לוותר על חלומות כאלו.
לאחר שהמורה שלי הפסיק ללמד המשכתי במשך שנים להיות שייך לארגון היפני. ההתנתקות הייתה הדרגתית לאורך שנים ומלווה בהרבה התלבטויות עצומות שבכולן שיתפתי והתייעצתי עם רוב הוותיקים. כמובן שבאמצע הוציאו אותי מהארגון הישראלי, זה עזר כי זה שם אותי עם הגב לקיר. בסוף המסלול הזה מצאנו את עצמנו עצמאיים.
תלמיד שלי לא ישלם 150$ על תעודה מיפן כשהמורה הבכיר או באי כוחו אפילו לא טורחים לבחון ונותנים את אותה דרגה לאיזה ליצן שלמד שנתיים. אצלנו הסטנדרט אחיד ושואף להיות מקצועי.
2. בשיטה של אקבן (שוב לפי הבנתי שמסתמכת אך ורק על קריאה שטחית של האתר שלכם) ישנו דגש רב על כושר. האם הדגש הזה אינו עלול לתעל את העבודה (קרבות) לכיוון כוחני יותר מאשר למצוא את הדרך הרכה לביצוע אותה הטכניקה ?
תשובה: הדגש על הכושר לא נולד בהתחלה, הוא פועל יוצא של שיטת התחקור הנהוגה אצלנו ומבנה חשוב הנקרא “פירמידה מתודית” http://www.akban.org/pyramid/. אני למדתי אצל דורון בתקופה בה השתנה הדגש ביפן ועבר ללימוד טכניקה רכה (1982 בערך) הלכתי עם זה, עשיתי קורס מורי פלדנקרייז (רק שנתיים ראשונות) ותרגלתי ולימדתי ברכות באופן שלא היה מבייש אנשי טאי צ’י.
עם השנים הנטייה הטבעית שלי להמשיך ולעשות קרבות באימונים התנגשה, בהרבה רמות, בשיטת העבודה הרכה בשיעורים. לאט התברר שאם נמשיך לעשות קרבות, ולא נהיה בכושר, ניפצע הרבה יותר. מכאן עבר זמן וגיבשנו את הדרישות המינימאליות שיאפשרו לנו לבצע קרבות הרבה שנים בביטחון יחסי. הכושר הגבוה הוא בעיקר אילוץ הנובע מהפירמידה מתודית.
במשך הרבה שנים יצא שאתה צודק והרבה סיטואציות נפתרו בשימוש בכוח ולא בטכניקה. אבל יש שינוי, עם הזמן, בגלל שכולם חזקים, אנחנו חייבים למצוא פתרונות יותר ויותר טכניים שנשענים פחות על כוח. זהו תהליך. אנחנו לא שוכחים, אנחנו גם מתבגרים, יש ריכוז גדול של וותיקים שממשיכים להתאמן אצלנו (אולי בגלל סרגל המאמצים המוקפד http://www.akban.org/hebrew/fitness/). עם השנים אין לאף אחד אשליה, אנחנו נהיה חייבים למצוא יותר ויותר דרכים שאינן מחייבות כוח. אבל בינתיים אין לי כוונה להתחיל להתנהג ולזוז כמו בן שמונים, בבוא הזמן יהיה לזה מקום.
שיהיה ברור, יש אצלנו הרבה טכנאים סבירים כבר עכשיו, אבל יש לאיפה להתקדם.
3. בהקשר לשאלה 2, האם יש הכרח לעבור בשלב הכוחני “החזק” של הגוף לפני שלומדים לעבוד בצורה רכה ?
תשובה: לא, אין הכרח, אבל זה די טבעי בשביל חלק מהאנשים הצעירים. בהתחלה כשרוצים יעילות אז יש נטייה להדגיש את תוצאות הביצוע ולא את דרך הביצוע.
4. תיישושו חקלאי הסביר במפורש שאחת המטרות של הארגון, או לפחות יום הקרבות שלכם, הוא לאסוף כסף לנתינה לאיל”ן. מדוע ישנו הקישור בין הנתינה, שהיא דבר מבורך בפני עצמו, לאמנות לחימה ? למה לא להשאיר את הדברים נפרדים ?
תשובה: אני משתדל לתרום גם בעצמי, ללא קשר עם אירוע לחימה. זה מזל גדול להיות מסוגל להתאמן ולחיות כרגיל ולתת ולהיות בקשר עם כאלו שאין להם מזל זה נותן הרבה פרספקטיבה וגם קצת הרגשה טובה.
לא חייבים לקשר בין נתינה לאומנות לחימה אלא שצריך לזכור שקהילת אומני הלחימה היא קטנה מאוד וכל דרך לקשור אותה עם החברה המקיפה אותנו היא מבורכת. אנחנו מאמנים שנים רבות, בהתנדבות, קבוצות של אוטיסטים וילדים בעלי פיגור. למה אימנו אותם באומנות לחימה? כי זה מה שאנחנו עושים. כל כך הרבה אנשים חיצוניים מקשרים אומנות לחימה עם קרשים שבורים בטלוויזיה ואלימות, שתמיד טוב לשבור את המעגל הזה. לא הכול זה “מי יותר חזק”.את הרעיון קיבלתי במקאו שם יש כל שנה מרוץ סירות דרקון בין מועדוני הקונג פו השונים כשכל ההכנסות נתרמות לנצרכים בקהילה. אחלה רעיון.
5. האם אפשר בהזדמנות זו לבקש שתמשיכו את כתיבת העיתונים שלכם (או לפרסם אותם באינטרנט אם הם לא) ? …
תשובה: עובדים על העלאת העיתונים לאינטרנט. אנחנו מפוזרים על פני כל כך הרבה חזיתות ורובנו מחזיקים בעבודות או לומדים שנשארת מעט מדי אנרגיה לפרויקטים. עד עכשיו לא סיימנו לתרגם את ספר הבחינות לאנגלית למשל. אבל יוצא בקרוב.
6. מקצת ידע איזוטרי שהצלחתי לאסוף (ערוץ נשונל גיאוגרפיק ושיחות עם צבר ארם שאם הבנתי טוב סיפר שכשהגיע לחלק הזה בלימודים הבין שבעצם זה “תחליף יהדות”) האם בנינג’יטסו ישנו חלק “רוחני” ? קישור לטבע וכו ? האם חלק זה קיים אצלכם בשיטה ומה התרומה שלו למתאמנים ?
תשובה: יש בוודאי חלק רוחני. על הקיר, בדוג’ו בו למדתי, היו עקרונות השיפור הרוחני של הנין ג’יטסו. דורון העתיק אותם ממחברת של הצומי סנסאיי.
והם- סיישין טקי קיו יו – חינוך רוחני של לוחם בשיטתנו.
הכרת עצמו. הכרת הטבע. היעוד. הרמוניה. הלב. העין. האהבה. (מעניין שלאחר שפירסמנו אותם באתר, כחלק מהרצאה שנועדה להסביר את הקוד האתי שלנו, הסתבר שלא הרבה אנשים בנינג’יטסו העולמי הכירו את שבעת העקרונות הר”מ.)
כמו הרבה דברים נחמדים ומעורפלים אפשר להתאים את הכתוב למעלה להרבה דברים. אני לא ממש יודע למה התכוון הכותב בחלק מהעקרונות הר”מ. אולי צבר יודע, הוא היה זמן רב ביפן.
7. אחד המוטיבים החזקים שנושבים מאקב”ן וגם ממך זה האגו, או ליתר דיוק חוסר באגו. בעיתונים המאמרים שלך אף פעם לא ראשונים, צריך לחפש היטב באתר כדי להבין מי ראש השיטה ואפילו כאן מסרת מעט מאוד פרטים על עצמך … האם זה נושא שקשור לאומנות הלחימה ? האם לראייתך אגו נמוך חשוב ללוחם ? והאם לדעתך אומנות לחימה, או שיטה “טובה” צריכה לעזור ללוחם להתמודד עם האגו שלו ?
תשובה: אני לא משתמש יותר מדי בביטוי “אגו” הוא לא מדויק. לכל מיני דיסציפלינות יש פרוש אחר בשבילו. אם מסתכלים על הרצון להיות מפורסם וחשוב הרי שהוא קיים אצל הרבה אנשים, בטח שהוא קיים אצלי. אבל יש לי דברים חשובים יותר בחיים. אז בסוף זה מסתכם במה יותר חשוב. לי חשוב יותר שזה יהיה ארגון למידה של ידע ותקשורת בין אנשים.
 

יוסי, האם אתה עצמך מתאמן אצל מורה ? וגם, מה עמדתך בנושא אימון בנות בשיטה ? | 600RR

שאלה טובה | !!lironmarko
תשובה ל600RR |יוסי ש ר י ף
תשובה: אין לי מורה כבר יותר מעשר שנים. המורה שלי, דורון נבון, הפסיק מסיבות שונות לאמן. התאמנתי אצלו יותר מחמש עשרה שנים. חסר לי האימון אצל מורה אבל יותר מכך חסרה לי ההרגשה שיש מישהו שאחראי על התקדמותי המקצועית. חסר לי גם הבן אדם, אני מתגעגע לדורון.
אני כמובן לומד כל הזמן אצל מורים רבים, פשוט מפני שהם טובים יותר ממני ויש לי מה ללמוד מהם. אבל אין את הקשר החשוב הזה שיש לאורך זמן בין מורה לתלמיד באומנויות לחימה. עם השנים למדתי יותר משנה טאי צ’י אצל ניר מלכי, מואי טאי אצל שוקי רון ולו קה פה פט וטאי פה קון אצל סיפו אלם ממקאו וסיפו ניר אדין. הייתי נוכח במספר שיעורים הנע מאחד ועד לכמה עשרות אצל דניס הנובר, איתי גיל, מיקי נוימן, בוריס מכפפות הזהב (שכבר שנים לא מאמן) ועוד הרבה אחרים שאצלהם פשוט נכחתי במספר שיעורים קטן.
עוד תשובה בנושא נשים בא”ל, מה עמדתך בנושא אימון בנות בשיטה ?
תשובה: כל כך קשה להתאמן הרבה שנים בקבוצה ועוד יותר קשה לעשות זאת כאישה. יש איזה אתוס שאומר שזה בסדר להיות בן ולוחם אבל האתוס המקביל לנשים הוא חדש מאוד. סרטים כמו ”הנסיכה הלוחמת זינה“ ו“תלמה ולואיז“ מראים שלאט משתנה המעמד והאפשרות של נשים להיות במקומות של כוח. אני מאוד מעריך כל אישה שמצליחה להתגבר על הזרם התרבותי ולהתאמן שנים באומנות לחימה. אני ממש מלא כבוד לאלו שמתאמנות בקבוצות, זה כל כך קשה שזה לפעמים לא יאומן שיש כמה וותיקות שמתאמנות שנים.
 

מה ההבדל הרעיוני בין בודו טאיג’יטסו ל- בודו נין ג’יטסו? | דו קרב

תשובה לדו קרב | יוסי שריף
אני באמת לא יודע מה הרעיון שעומד מאחורי בודו טאי ג’יטסו, אני רק יודע שהאופן בו מלמדים בודו טאי ג’יטסו השתנה והוא אינו דומה לאופן בו אימנו לפני חמש עשרה שנים. אני חושב שהצומי כבר זקן ואמן לחימה משכמו ומעלה, פשוט מאסטר. בתור שכזה יש לו לגיטימציה לפרש את הטכניקות כראות עיניו וזה מה שהוא עושה. אני לא יודע מה זה אומר “אומנות של שלום” זה יכול להיות הרבה דברים. אני מאוד מכבד את הדרך הזו של הארגון היפני ואפילו תרגלתי ואימנתי כך מספר שנים.
בשבילי הפרספקטיבה שלנו, היא ארגון קטן מאוד מצומצם, התכוונות ליעילות לחימתית, קשר לעקרונות ההתפתחות הרוחנית העתיקים, חיבור לשטח ולהוויה הישראלית, התרחקות מכסף כמניע, אימונים במשך שנים עם אותם אנשים, דרגות הניתנות לאחר שנים בבחינה מוקפדת…אלו הדברים שלנו. יתכן שחלק מהם או כולם הם חלק מהארגון היפני כיום, באמת איני יודע מה המצב היום.
בבוג’ין קאן העולמי וגם בארץ קיימת שונות גדולה בין מדריך למדריך. רוב המדריכים בארץ בבודו טאי ג’יטסו למדו איתי (יותר נכון לומר: למדתי איתם, חלקם וותיקים וטובים ממני) בתקופה הקרבית של האימונים ולמרות הכחשותיהם הם עדיין מושפעים לטובה מתקופה זו. יש מדריכים מעולים בעולם בבודו טאי ג’יטסו וגם בארץ יש מדריכים טובים וותיקים במיוחד. בבודו טאי ג’יטסו יש כיוונים שונים ורמות שונות של הבנה. אנחנו, בארגון שלנו, כל כך מעטים, יחסית, שקל לנו לתקשר ולקבוע סטנדרט אחיד.
לסיכום, איני יודע מה העקרונות המעשיים של בודו טאי ג’יטסו, שלנו בבודו נינג’יטסו מנוסחים בקוד האתי שלנו ובמודל שלפיו אנו מדריכים (מודל הנמצא באתר שלנו) “הפירמידה המתודית”.
 
 

מטרת דירוג החגורות ואימוני מתחילים | איתןגלזר

1. איזה חשיבות אתה מוצא בדירוג הרמות לפי חגורות (או כל צורה אחרת של דירוג הרמות) למה זה טוב? ואיזה מטרה ההירכיה או הדירוגים הללו משרתת? (היום כשידוע שמטרת צבעי החגורות נועדה להלהיב את המתאמנים מהמערב ואין לה באמת בסיס במקורות המזרח הרחוק).
2. מה עומד בבסיס הסירוב שלכם לפתוח אימונים למתחילים?
3. איזה יתרונות אתה מוצא באימון מספר כל כך גדול של מתאמנים ביחד כפי שזה קורה בתל אביב? האם זה לא יוצר,לדעתך, מצב בו אינך מסוגל לתת טיפול אישי עבור מתאמנים חדשים וגם ותיקים?
תשובות לאיתן גלזר|| יוסי שריף
1. איזה חשיבות אתה מוצא בדירוג הרמות לפי חגורות (או כל צורה אחרת של דירוג הרמות) למה זה טוב? ואיזה מטרה ההירכיה או הדירוגים הללו משרתת? (היום כשידוע שמטרת צבעי החגורות נועדה להלהיב את המתאמנים מהמערב ואין לה באמת בסיס במקורות המזרח הרחוק).
תשובה: יש חשיבות מסוימת בכך שהבחינה מהווה יעד ממשי להתקדמות. הבחינה עצמה וההתכוננות לה הם זמנים חשובים שתמיד זוכרים, זמנים שבהם המתאמן עומד ברשות עצמו בפעם הראשונה. בארגון שלנו זו דוגמה טובה מאוד לתקשורת ולמשקל הגדול שיש להחלטת הוותיקים. אני התנגדתי לבחינות בשיטה, אבל הוותיקים האחרים החליטו שצריך בחינות ולכן יש בחינות. למעלה נתתי את הסיבות של הוותיקים לקיום בחינות, לי יש סיבות רבות שלא לבחון אבל אני בוחן, מה לעשות?
2. מה עומד בבסיס הסירוב שלכם לפתוח אימונים למתחילים?
תשובה: אין ממש סירוב כזה, יש קבוצות של מתחילים. אני ראיתי שקבוצות שבהם יש ערוב של מתחילים ומתקדמים הן טובות יותר. אני התחלתי בקבוצה כזו וחלק מהמדריכים של ארגון בוג’ין קאן: זולר, מוטי נתיב, יעקב חזן וכו’ היו כבר בעלי דרגות ויכולת כשהתחלתי.
3. איזה יתרונות אתה מוצא באימון מספר כל כך גדול של מתאמנים ביחד כפי שזה קורה בתל אביב? האם זה לא יוצר,לדעתך, מצב בו אינך מסוגל לתת טיפול אישי עבור מתאמנים חדשים וגם ותיקים?
תשובה: היתרון העיקרי הוא האנרגיה. לקבוצה גדולה עם הרבה וותיקים בעלי התלהבות יש אנרגיה שעוזרת לי להמשיך להתאמן ולאמן. יש לי גם במקום אחר, קבוצה עם מעט אנשים ושם רוב הזמן אני מסתובב בחוסר מעש או מתאמן בעצמי (שזה כיף מסוג אחר). כמה כבר אפשר לתקן זוג שמתאמן על כל תרגיל? כמובן שאני יכול להרוס להם את כל השיעור בהערות בלתי פוסקות ונכונות… העיקר בשבילי זה לתת את התיקון וההערה המתאימים ולתת להתנסות לעשות את השינויים. בדרך כלל אני מרגיש שאין תרגיל שאיני עובר בין כל המתאמנים ומעיר כשצריך. יכול להיות שההרגשה שלי לא מבוססת אבל זה עובד ככה כבר די הרבה זמן.
 
 

שאלה לגבי תירגול תחת עומס | bizhar

יוסי שלום,
דובר פה לא מעט על תירגול בתנאים של תשישות גופנית (שעות רבות של תירגול תחת עומס פיזי ומנטלי).צויינו מספר סיבות לצורך בכך אבל אותי מעניינת גישה שהועלתה ע”י אחד מעמיתיך:שיפור היכולת לעבוד משוחרר, נכון ומדוייק יותר במצב של תשישות.
הגישה לא כ”כ מסתדרת עם מה שאני מכיר.האם תוכל להרחיב בנושא?
לגבי חשיבות הכושר, הסיבולת והכוח הגופני כבר נשאלת. אבל אולי אחדד קצת: מעבר להקניית יכולת משופרת בקרב זירה, האם יש לתכונות הנ”ל חשיבות בקרב רחוב (קצר מאוד בד”כ), לגישתכם?
תודה !
יזהר
תשובה לbizhar | יוסי שריף
לא ממש מעניינת אותי באימון “24” היכולת לעבוד משוחרר וכאלו דברים. בשבילי זו חוויה חזקה שנותנת (או לוקחת) לי כוח להרבה זמן. זה מאוד קשה, בעיקר מנטלית ולכן לאחר כמה שעות אין בשבילי טעם לדבר על לעבוד משוחרר, אני פשוט מנסה לעבוד סביר ומדויק כדי שלא יתפסו לי הרגליים.
לכושר גופני יש קשר די קטן לקרבות הרחוב שיצא לי לראות ולחוות. למרות שאם היה לי כושר יותר טוב בתור ילד הייתי רץ קצת יותר מהר וחוטף קצת פחות.
כמו שכתבתי למעלה, הכושר הוא נגזרת של הפירמידה המתודית כפי שאנחנו מבצעים אותה עכשיו.
תודה! עכשיו זה מסתדר לי| bizhar
 
•לצערי לא אוכל לענות יותר כרגע | יוסי שריף ; 25/10/04
היום היה היום האחרון בו אוכל להתפנות לעניין השבוע. אני משרשר לכל שאלה תגובה.
 
תודה רבה ליוסי שריף | בודוקאן 26/10/04
נהניתי לקרוא. דוקא אחרי שקראתי את תשובותיך, התגלה לי שיש לי מה לשאול אותך.על כן, אנא, הודע לנו אם תהיה בסביבה בקרוב.תודה.
תודה רבה – תשובות מעניינות מאוד | איקידו 26/10/04
בהצלחה בהמשך הדרך,מזאב ארליך (נפגשנו בהדגמה במוזיאון ישראל בירושלים – הדגמתי איקידו ואיאיידו). כל הכבוד.
תודה רבה ליוסי שריף | דוד כפרי26/10/04
ההשקעה הרבה בתשובות ניכרת.תודה!
 
Thanks for the input.Hope to see you again here with us again.I have a few questions but I was too late.Maybe next time…Shimon
ליוסי | m e n d e l s o n
למדתי אצל זולר לפני שנים אז אולי נפגשנו. בכל מצב אני קד לך קידה עמוקה. ותודה רבה והיה מעניין מאוד.
תודה ליוסי. וכמובן, מצפים להמשך | סלבו לוי26/10/04
מצטער על הסיום המוקדם | תיישושו חקלאי 26/10/04
אבל יש די הרבה לוגיסטיקה לקראת ה”24″ ולא חישבתי טוב את הזמן שהוותיקים צריכים להקדיש לעניין.למען האמת הייתי בטוח שלא יהיו יותר משאלה אחת או שתיים וכך גם הכנתי את יוסי. פעם הבאה.
בפעם הבאה כנראה שיהיו הרבה יותר |דוד כפרי 26/10/04
גם לי יש