טנשין שודן קטורי שינטו ריו – Tsksr

למעבר לשיטת קטורי באקבן ויקי – קטורי שינטו ריו

לפני כחמש מאות שנה ייסד ליזסה צ’ויסיי איינאו את שיטת קטורי (Tenshin Shoden Katori Shinto Ryu). אומנות לחימה זו נחשבת ביפן כאחד הזרמים הקלאסיים והמוכרים ביותר, כל זאת למרות שאין לה תלמידים רבים.

משך שנים רבות הייתה שיטת לחימה זו נקודת מוצא לשיטות לחימה רבות (ריו) וייצרה לוחמים ואומני לחימה בעלי שם ויכולת. כיום מחזיק בראשות השיטה (תואר הסוקה) אחד מצאצאיו של ליסזה בשם יסוסדה ואת התוכן הלימודי שלה מעביר ריסוקה אוטאקה. זה מהלך לא נדיר בכלל ביפן, את ראשות שיטת קוקישין לא מחזיק הצומי והוא רק מחזיק בהסמכת הדרכה (Menkyo Kaiden).

אוטאקה מככב בסרטי הדרכה רבים כאן ב”מדורה” וחשבתי שראוי שאסביר מדוע דווקא שיטת לחימה של סמוראים כביכול מצאה את דרכה לתוך הנין ג’יטסו שלנו.
בנין ג’יטסו שלנו אני רואה מקורות שונים של ידע: שש משיטות הלחימה שכינס טקמצו הן שיטות לחימה שאינן קשורות לנין ג’יטסו אלא למסורות אחרות. מתוך שיטות הלחימה של הנינג’ה אנו לומדים את רק את שיטת תוגקורה. את שתי שיטות הלחימה הנוספות: קומוגקורה וגיוקושין אנחנו לא מתרגלים וכנראה שלא מתרגלים גם ביפן.

בקטורי מופיע נין ג’יטסו בתוך קובץ מיומנויות נלמדות. ממש כמו שבנין ג’יטסו של בית הספר שלנו מופיע נין ג’יטסו רק בתור אחת המיומנויות.

מיומנויות רבות: רכיבה על סוס, שחיה, שימוש בחרב ובכלי לחימה של התקופה, לחימה בידיים ריקות, זריקת כלי נשק ועוד נמצאות במקביל בשני זרמי הלחימה – קטורי ונין ג’יטסו.
זאת ועוד:
מעניינים עוד יותר הקשרים בין המסורות הרוחניות – בספר השלישי של קטורי מתוארים בפרוט רב סימני הידיים של הבודהיזם האזוטרי (Mikyo) ושל הנין ג’יטסו; סימנים אלו, נקראים מודרות קוג’י אין ולחילופין קוג’י קירי, ג’וג’י קירי ( Mudra, Kuji kiri, Juji kiri).

בודהיזם אזוטרי, מיקיו, ודת ההרים הייחודית ליפן, שוגנדו (Shugendo) תרמו לנין ג’יטסו שלנו את עיקר התוכן הרוחני. אנחנו כאנשים מודרניים יכולים להביט על חלק ממעשי הכישוף בקטורי ובנין ג’יטסו ולתת להם הסבר פסיכולוגי, אני עושה כך, אבל קל לראות בלי קשר להסבר, שתי השיטות זהות בחלקים רבים.

אבל זה לא העיקר.

כשראיתי לראשונה את אוטאקה מתרגל קאטות התרשמתי עמוקות ואני עדיין שבוי באותה התרשמות. לדעתי העבודה שלו והרמה האישית (כפי שהיא מצטיירת ללא היכרות אישית – אולי זו התרשמות לא מדויקת…) הן מהגבוהות ביותר. אמנם אין לו את הבעיה המרכזית שיש לנו – אנחנו משמרים מסורת לחימה מגוונת ומסועפת הרבה יותר ואילו בקטורי יש כמה עשרות קאטות וזהו – אבל עדיין הייתי מאחל לתלמידי וגם לעצמי עבודה המתקרבת לזו של אוטאקה ותלמידיו.

טוב לי לדעת שיש לאן להתקדם.