דה לה ריווה ג’יו ג’יטסו ברזילאי באקבן

מה היינו אומרים על אימון ג’יו ג’יטסו ברזילאי, אני מתכוון לסמינר ארוך מאוד: אימונים בבוקר, אחה”צ וערב? מה היינו אומרים אם המורה של אותו סמינר ניצח את רויילר גרייסי, רולקר גרייסי ורויס גרייסי באליפויות שונות? זאת ועוד, אותו מורה היה לא רק מאסטר בלחימה על הקרקע אלא אחלה בן אדם? זאת ועוד, שהמורה של אותו סמינר נבחר לאחד מחמשת האנשים בעלי הטכניקה הטובה ביותר בכל הזמנים בג’יו ג’יטסו ברזילאי?
זאת ועוד, מה אם הפעם לא היינו צריכים לטוס שוב לריו דה ז’נירו, לסבול שם ממזג האוויר, מהמיצים הטבעיים והזולים ומהבחורות בקופה קבנה? מה היה קורה אם?
ובכן, תודות לגדעון זגהר, נציגו היחיד והבכיר של ריקרדו דה לה ריווה קיבלנו אותו שוב – דה לה ריווה הגיע לאקבן בפעם השנייה והימם את כולנו בהתחמקויות מחניקה משולשת (פשוט להתעלף) ואומפלטה (סודי ביותר). מדריכי אקבן וגם ותיקים רבים היו בסמינר בכל יום ויום. מאסטר דה לה ריווה התגלגל, הלך והכניע בסניפים רבים של אקבן. ציון כהן, מדריך רחובות ונס ציונה, ליאור כ”ץ מדריך כפר ביל”ו, אמיר חיימי מדריך יהוד, נווה מונסון ובית הכרם, יורם קליגמן, מדריך המושבה הגרמנית, אסי הוכמן, מדריך מודיעין, רעות, נבות תמרי מדריך פרדס חנה כרכור, דן פומר מדריך הצפון הרחוק ומיליון חגורות שחורות וותיקי מלחמת הכוכבים…ואפילו זיהיתי שם את יוסי שריף מדריך תל אביב וירושלים עם יריב אימונים קטנטן במיוחד…
גדעון הוכיח שוב שהוא מלך וקיבל בקלות חגורה שחורה בג’יו ג’יטסו ברזילאי מדה לה ריווה בעצמו. מזל טוב! וגם וותיקים רבים נוספים, ובניהם אמיר חיימי, אסף הוכמן ועוד רבים שביקשו כמינהג אקבן חסיון (כ. , נ. , ג. ועוד) קיבלו חגורות כהות יותר – מזל טוב לכולם!
גלריית תמונות – באדיבות איתן אלקין הועלתה לרשת.
אז תודה לאיתן בלקין, הצלם, תודה לגדעון זגהר וכמובן תודה רבה למאסטר של ברזיל – ריקרדו דה לה ריווה
Bom dia, mestre De La Riva, e muito obrigado!
image

אקבן מתחרה באליפות ישראל הפתוחה בהאבקות

אלוף הקרבות רנזו גרייסי קנה לו תהילת עולם כשניצח בארועי אומנות לחימה משולבת. אלא שרנזו גרייסי ( שלימד גם באקבן) התחיל את דרכו כלוחם באומנות הלחימה ג’יו ג’יטסו ברזילאי. באומנות לחימה זו לובשים שני הספורטאים חליפות המאפשרות להם מגוון אפשרויות טכניות, ריתוקים והטלות.

כדי לקחת את ג’יו ג’יטסו ברזילאי לתחום אומנויות הלחימה המשולבות, MMA, חייבים ללמוד אומנויות לחימה חשובות ובינהן איגרוף, איגרוף תאילנדי והאבקות.
האבקות שונה במקצת מ- ג’יו ג’יטסו ברזילאי. האבקות, גרפלינג, מחייבת את הספורטאים לשנות את טכניקות הלחימה על הקרקע בעיקר בגלל שאין חליפה ויש פחות אפשרויות לתפיסה בטוחה.

כבר שנתיים מרים חיים גוזלי, מבכירי תלמידיו של אלוף הקרבות רנזו גרייסי, את אליפות ישראל הפתוחה בהאבקות. ולא סתם אליפות האבקות אלא אליפות המשמשת כמוקדמות לאליפות העולם המתרחשת באחת ממדינות המפרץ, אבו דאבי.

טובי הלוחמים בעולם מגיעים לתחרות נחשבת זו הנקראת בקיצור ADCC, ונלחמים במה שנחשב לפסגת העבודה הטכנית של קרבות ללא חליפה. בזכות אנשי חזון כמו גוזלי מתקרבות אומנויות הלחימה בישראל צעד נוסף לקראת מקצועיות.
בשנה שעברה הגיעו שני לוחמים מ האקדמיה לאומנויות לחימה ותנועה – אקבן, לתחרות. השנה, בגלל שזה נופל על סוף תקופת הבחינות באוניברסיטה, יגיע רק אחד – טל.
טל, חגורה שחורה באקבן ובנוסף תלמיד BJJ של ריקרדו דה לה ריווה מברזיל, משפץ כבר תקופה את יכולות הלחימה על הקרקע בקבוצת תל אביב של אקבן.

התחרות מתקיימת ביום שבת, תאריך 27 לפברואר, שעה 09:00 ואילך, רחוב גבעת התחמושת 27, בית מפעל הפיס צמוד לתיכון קרית שרת חולון.
אני אבוא לעודד, כיף שיש ארועים כאלו.

קורס התמקדות – ג’יו ג’יטסו ברזילאי באקבן תל אביב

החל מעוד שבועיים ידריך טל באקבן תל אביב טכניקות הגנה עצמית ולחימת קרקע של ג’יו ג’יטסו ברזילאי כאימון ייעודי נוסף, ללא תוספת לתשלום.
לסילבוס הרגיל שאני מלמד ב- אקבן תל אביב, סילבוס שהתמקד השנה בנינג’יטסו, איגרוף, קטורי וניראדין יתווסף אימון נוסף בימי חמישי לאחר סיום האימון הטכני, בשעה 19:30.

בתקופה בה יתקיימו האימונים נוכל לחדד טכניקות קרקע, להתמקד בעבודה עם חליפה ולהיות מעודכנים בטכניקות האחרונות מברזיל. את ההתמקדות בג’יו ג’יטסו ברזילאי יעביר ט. אחד מוותיקי אקבן שחזר מהשתלמות ארוכה בריו דה ז’נירו, ברזיל.
זהו שלב מקצועי חשוב הכולל שיעור טכני ומזרון פתוח לתרגול קרבות קרקע. לפני התחלת תקופת האימונים אעדכן כאן, בדף החדשות של אתר אומנויות הלחימה שלכם.
בעתיד הלא רחוק אנו מארגנים אימון התמחות קרקע נוסף בימי שישי לאימון ימי חמישי. להורים שמשכיבים את הילדים לישון בשעה זו, לתלמידים וסטודנטים המסיימים את הלימודים בשעה מאוחרת ניתן להגיע רק לאימון הג’יו ג’יטסו ברזילאי.
לתאום אפשר לדבר איתי באימון או להתקשר אלי: יוסי שריף, אומנויות לחימה תל אביב.

סיכום ווידיאו של סמינר ג’יו ג’יטסו – מוראס 2009

הסרטונים המסכמים של יום האימונים האחרון בסמינר של אלן מוראס ב – BJJ עלו לרשת. בסמינר קרבות קרקע זה אימן אלן מוראס, דאן 3 של קרלסון גרייסי המאמן בריו דה ז’נירו. במשך שבוע שלם ואינטנסיבי למדו וותיקי אקבן עשרות רבות של טכניקות לחימה מורכבות ויעילות. כאן כינסנו בינתיים את יום האימונים האחרון.
1. מעבר מאונט, ג’וג’י גטמה, אומופלטה – תרגולת‎‎
2. מעבר מרוכב לג’וג’י גטמה – תרגולת‎‎
3. אחיזה צידית לשומר פתוח – תרגולת‎
4. ג’וג’י גטמה, בריח מרפק משומר, יריב עומד‎‎
5. חניקה משולשת אחרי סויפ משומר‎
6. בריח מרפק, ג’וג’י גטמה מול יריב עומד בשומר סגור‎‎
7. רוכב אחורי משומר, מעבר מתקדם‎‎
8. אחיזה צידית מול יריב המנסה בריח על הרגל‎
9. השתחררות מאחיזה צידית ומעבר לשומר פתוח – תרגולת מתקדמת‎
10. סוויפ מתקדם מאחיזת שומר מול יריב עומד‎
11. מעבר מתקדם מרוכב דרך בריח מרפק לבריח כתף
אפשר לדפדף בסרטוני ג’יו ג’יטסו ברזילאי מהסמינר גם בתיבת הווידאו כאן:

סמינר ג’יו ג’יטסו של אלן מוריאס ביום שבת

אחד מבכירי המורים בבית הספר בריו דה ז’נירו של גרייסי, אלן מוראיס, הגיע לסמינר ג’יו ג’יטסו ברזילאי לוותיקים יוצאי בית הספר לאומנות לחימה אקבן.
אלן, חגורה שחורה שמאחוריו אליפויות עולם, ברזיל וריו דה ז’נירו, מסיים תקופה בישראל בה העביר סמינרים אינטנסיביים לוותיקים יוצאי אקבן בג’יו ג’יטסו ברזילאי.

אלן יעביר סמינר אחרון ביום שבת 22.9.2009 בשעה 11:00. נשארו שלושה מקומות פתוחים – דברו עם המדריך שלכם.
מה אמרו אקבנאוטים עד עכשיו? “קפצתי בכמה רמות של עבודה”, “עכשיו אני מבין מה הן הטעויות שאני תמיד מבצע בקרב” ומסכם י. מתל אביב: “לא פלא שהתלמידים שלו זוכים כל הזמן, מקצוען”.
להתראות בשבת.

דף מדריכים יוצאי בית הספר ללוחמה אקבן

איך להיות הורים טובים בתחרות ג’ודו?

ג’ודו הוא מרכיב חשוב באימוני הלחימה ב אקבן. למרות שחלק מההטלות שאנו עושים זהה לג’ודו הרי שיש הבדל גדול. באקבן מלמדים אומנויות לחימה במסגרת שאינה תחרותית, עושים הרבה קרבות – אבל אין תחרויות רשמיות. אני חושב שכך טוב יותר, הרי תחרויות ספורט דומות להגרלות לוטו – הרבה משתתפים ומעט מנצחים. בג’ודו של ילדים זה סיפור אחר.

יוצא לי לראות תחרויות ג’ודו וזה משמח לראות הורים שבאים לעודד את הילדים. אם הורים משתתפים בדברים שהילדים עושים זה נפלא. אלא שלפעמים, עידוד יכול להיות קצת יותר מדי. רבים חושבים שגישה נעימה היא מחלישה. אחרי שנים רבות באומנויות לחימה, איני חושב כך. שמעתי סיפור נחמד, במשפחת גרייסי, משפחת לוחמים מפורסמת ב ג’יו ג’יטסו ברזילאי, היו נוהגים לקנות לילד מתנה אם זכה ושתי מתנות אם הפסיד. זה לא פגם בתחרותיות, ההיפך.

מספר נקודות חשובות להורים שילדיהם מתחרים בג’ודו או בטהקוונדו:

הנסיון הוא הצלחה
זה לא משנה אם הילדים מסיימים במקום אחרון. אם הם היו טובים יותר מאשר בתחרות הקודמת, זה נצחון. אם הם לא התחרו מעולם וזו התחרות הראשונה שלהם, זה ניצחון אישי גדול מאוד. תנו להם כבוד על האומץ.

עידוד הוא מצוין
עודדו את הילדים שלכם. אף פעם אל תצעקו עליהם. אפילו אם הם לא הצליחו, אף פעם אל תשאלו אותם “למה לא היית מרוכז?”, אל תגידו להם: “איזו שטות עשית”. בוודאי לא עשר שניות לאחר התחרות מול כולם.

עודדו גם את הקבוצה, הנבחרת, הצוות, הכיתה. תחרויות רבות הן ארוע קבוצתי. אפשר להוריד הרבה לחץ מהילדים ולהפוך את כל ההתנסות לטובה בעזרת תזכורת קטנה שיש להם קבוצה. עודדו ילדים אחרים מאותה קבוצה. ספורט לחימה הוא קשה ולפעמים מפחיד, עידוד אף פעם לא מזיק. כולם ירגישו טוב יותר.

היו הורים של ספורטאים טובים
אני כותב שוב: תחרויות הן כמו לוטו, הרבה משתתפים ומעטים זוכים. לא לזכות זה חלק מהתחרות. ילדים המתבוננים בנו מבינים היטב מה החשיבות של נצחון והפסד בשבילנו. טוב לנו ללמוד בעצמנו סדרי גודל וחשיבות יחסית. הילדים בריאים, מתחרים, לומדים? אם כך ההפסד הוא נסבל, זו רק תחרות ספורט. להדגים ג’נטלמניות ואנושיות זה משתלם. זה לא יוריד את הדחף לנצח, זה רק יעשה את החיים טובים יותר. האם פלה הכדורגלן הג’נטלמן ניצח פחות מג’ון מקנרו? טוב לדעת להתנהג כמנצח בזמן שלא הכל הולך. טוב שהילדים יראו שאנו מתנהגים כך.

אי-ניצחון אינו הפסד
במיוחד בתחרויות הראשונות ב ספורט לחימה חשוב לדעת מהו ניצחון. ניצחון לילד זה פשוט להגיע לאולם התחרות ולעלות למזרון. אם איננו יודעים זאת סימן שמעולם לא התחרינו. ג’ודו הוא ספורט שמתבצע לבד במצב של עימות, זאת למרות המרכיבים הקבוצתיים שלו. זה מפחיד, ובצדק, אפשר להפצע וכמובן להרגיש גרוע ומושפל בגלל תחרות שלא הצליחה. הילדים יודעים זאת ולכן, אם הגיעו ועלו על המזרון זה תמיד מפגן של אומץ ובגרות. תנו להם להרגיש שאתם יודעים שהם אמיצים.

כבד את השופטים
לדעת לקחת אחריות זה לא רק חלק מלהיות ספורטאי טוב, זה גם מתכון לחיים רגועים יותר. אם נתבונן טוב נראה שלרוב, מחוץ למקרים יוצאי דופן השופטים מנסים לשפוט באופן הוגן. הם בוודאי לא באו בשביל הכסף אלא בגלל שהספורט הזה יקר להם. לפעמים שופט יקבע החלטה שנראית לכם לא הוגנת או נכונה. אם יש אפשרות לערער ויש לכם וידיאו של הקרב זה עוזר. אם אין אפשרות עירעור צריך לקבל את זה. אפשר לראות עם הילד את הקרב ולהראות לו שההחלטה הייתה שגויה, שהוא ניצח, אבל טוב לדעת לקבל את מה שאי אפשר לשנות. המסר לילד צריך להיות: “עשית את המקסימום וזה מעולה”.

תהנו
ג’ודו הוא ספורט, ספורט זו צורת בילוי – זו לא דת, זה לא עניין של חיים ומוות. ילדים נפגשים, לומדים מיומנויות תנועה חשובות, לומדים ליפול בבטחה וגם להגן על עצמם. לפעמים נפגשים ומתחרים, מתחרים בספורט שהוא לא קל ומצריך אומץ לב. זה הכל, לא יותר ולא פחות.
אם ניקח את זה בקלות נעזור לילדים להגיע לתחרויות נוספות וחשוב מכך, לפגוש מכשולים בחיים בהחלטיות ובאנרגיה טובה. טוב לזכור את הדברים האלו ולהיות גאים בילדים.

התחלתי בג’יאו ג’יטסו ובמשפחת גרייסי אולי גם אסיים איתם. זו, בתרגום חופשי, הקדשה שכתב רנזו גרייסי, אחד מאלופי הג’יאו ג’יטסו המהוללים ביותר, אדם שנלחם ביותר ממאה קרבות זירה, לוחם שסרב להכנע למרות שידו נשברה, אחד שלא התרכך בגלל שקיבל יחס טוב מהוריו. כך הוא כתב בפתיח לספרו: “תודה להורים שלי שבכל פעם שהביטו בי חייכו”.

מה עושים כשאתר אומנויות הלחימה לא זמין?

מאחר והאנציקלופדיה מתעדכנת כל הזמן ויותר אנשים נכנסים, אנו חווים בימים האחרונים בעיות זמינות באתר.
מה עושים? היום העברנו את האתר לשרת רשת טוב יותר. חוץ מזה ניתן להיכנס ל ערוץ של אקבן ביו-טיוב, להירשם ולקבל עדכונים באי-מייל על כל סרט חדש.
עוד ערוצי מעקב, בבקשה
אקבן בטוויטר
אקבן בפייסבוק
igoogle
הרשם לחשבון יוטיוב של אקבן וקבל עדכונים
בסרטון החדש ביותר מדגים אמיר חיימי את הבסיס של הוק סוויפ.

Technorati Profile

שלושה וותיקי אקבן השתתפו במוקדמות ADCC

תחרות ההתגוששות ADCC היא אחת מתחרויות ספורט הלחימה החשובות בעולם. בחסותו של השייח טחנון מאבו דאבי נפגשים מדי שנתיים טובי המקצוענים בעולם לתחרות שמאפשרת לקצפת של המומחים ב התגוששות להתחרות באווירה ספורטיבית ונעימה.
השנה, ביוזמה מבורכת הצליח חיים גוזלי, מתלמידיו של רנזו גרייסי, לקיים את מוקדמות ADCC באופן מאורגן ומנוהל היטב.
אמיר חיימי, מדריך בודו נין ג’יטסו ביהוד וירושלים וטל ר. לבשו את חולצת AKBAN TEAM הלבנה וייצגו את דוג’ו בית הכרם. טל ר. ייצג את דוג’ו BJJ בבאר שבע.
טל ואייל שקיבלו הגרלות קשות בסיבוב הראשון הפסידו בקרבות הראשונים. אמיר חיימי, שהגיע חולה מאוד והתחרה למרות זאת, ניצח שני קרבות והפסיד בבריח רגל בקרב השלישי.
נהניתי לראות הפגנה כזו של ידע ורוח לחימה.
הלוואי שזו תהיה הסנונית הראשונה ובוגרי אקבן יחזרו לתחרות זו עוד שנתיים, מוכנים יותר, במספר שמייצג את הרמה הכללית של הוותיקים ובעיקר בריאים.
לגלריית התמונות ממוקדמות ADCC ישראל