מתאגרף בן 72 – 1, פורץ עם חרב – 0

פשוט ולעניין: גרגורי מק’קלום, בן 24, פרץ לביתו של שכנו הזקן פרנק קורטי, בן 72. הפורץ, שהיה מזוין בסכין, תקף את שכנו הזקן ואת אישתו בשעות הבוקר.

“רק עשיתי מה שכל אחד היה עושה” אמר פרנק קורטי הזקן שהיכה את הפורץ עד אובדן הכרה, כפת אותו וחיכה למשטרה ליד שולחן ארוחת הבוקר.

פרנק קורטי הוא וותיק הצבא הבריטי וגם, עובדה שנעלמה מהפורץ, מתאגרף לשעבר. הנה הפורץ לאחר התקיפה:
image
כל זה קרה לפני שנה באוגוסט. השבוע קיבל הפורץ ארבע שנים בכלא. אין ספק שזה מחמם את ליבי יותר מפינה באוש.
קישור למאמר באנגלית

איך בוחרים כפפות איגרוף

מאת יוסי שריף

האם לקנות כפפות אגרוף מעור או פלסטיק?

כפפות עור הן מומלצות. עור עולה יותר אבל מחזיק מעמד שנים ותומך טוב יותר בכף היד. לעבודה מזדמנת אחת למספר שבועות אפשר להסתפק בכפפות ויניל, הן הרבה יותר זולות.

תוכן וריפוד של כפפת איגרוף

בניגוד לדעה הרווחת, לכפפות אגרוף יש תוכן, סתם זלזלתם באינטליגנציה שלהן. בכפפות עתיקות של ממש התוכן היה סיבים הזזים חופשי בתוך הכפפה (סיבי בד, סיבי צמר גפן ואפילו קש!) זה לא טוב. לאורך זמן הריפוד יזוז מנקודת הפגיעה. בכפפות טובות התוכן הוא חתיכה אחת או שתיים של ספוג אחיד (Closed cell foam) ומרגישים את זה.

איזו סגירה מומלצת לכפפות איגרוף? וולקרו או שרוכים?

כפפות האגרוף הקלאסיות שאנו רואים בתחרויות נקשרות בעזרת שרוכים. בדיוק כמו בנעליים, כפפות הנסגרות בשרוכים נותנות התאמה טובה והדוקה יותר.
היתרון של כפפות עם סגירת וולקרו הוא העצמאות. אם לא ניסיתם מעולם לקשור כפפות שרוכים ללא עזרה, אתם ברי מזל, זה כמו לאכול אורז עם צ’ופ סטיק אחד, זה כמעט בלתי אפשרי.

איזה גודל ומשקל מתאימים למתאגרף חובב?

כפפות אגרוף מגיעות בשלושה גדלים: small, medium וכמובן large. גבר צריך בדרך כלל לארג’ וזה גם הגודל היחיד בחנויות בארץ. מידת היד של נשים מצריכה כפפת מדיום בדרך כלל וילדים צריכים מידה קטנה. למרות שישנם וריאציות בין היצרנים, החלוקה הזו סטנדרטית.
כפפות אגרוף ואגרוף תאילנדי שוקלות בין 10 ל-20 אונקיות. על הכפפה זה נראה כך: 16OZ. למה אונקיות זה OZ? וואלה לא יודע, ככה. כפפה כבדה יותר מרפדת טוב יותר ומגינה על כף היד. למתחילים כפפות של 14OZ או 16OZ מומלצות. אצלנו באקבן, כפפות של 16OZ הן הסטנדרט ל רנדורי.

חיבור האגודל של כפפות איגרוף

רוב יצרני הכפפות בימינו תופרים חיבור בין האגודל לכפפה. זה מונע פריקות אגודל וכניסה של האגודל לעין של היריב. זו גם הסיבה שאת הכפפות של הדוד שלמה, מתקופת המנדט, כדאי לתרום למוזיאון ההגנה. וודאו שלכפפה שלכם יש חיבור תפור שכזה.

שני סוגים – כפפות פתוחות ללחימה משולבת וכפפות לאגרוף תאילנדי

כיום, עם עליית האופנה של אומנויות לחימה משולבות, הפכו הכפפות הפתוחות והחצי פתוחות למקובלות. לכפפות כאלו בזמן אימון יש יתרונות וחסרונות. היתרון הוא, כמובן, האופנתיות והאפשרות לתפוס, להכות ומה לא. החיסרון הוא שהריפוד שלהן דק יותר ויש סכנה גדולה של שבירת אצבעות, ניקור עיניים וכולי. כל עוד דנה וייט לא מחתים אותי על חוזה וקונה לי האמר אני מעדיף לעבוד כמו אבותינו, עם כפפות סגורות בקרבות עמידה במגע מלא.
ואם אנחנו בעניין, כפפות המיועדות לאגרוף תאילנדי מספקות ריפוד נוסף באזור פרק כף היד ומגיעות לפעמים עד לשליש האמה. זה לא חסרון, אפילו נחמד מול בעיטות גבוהות. בכל שאר הדברים כפפות המיועדות לאגרוף תאילנדי זהות לכפפות אגרוף, תבחרו אותן לפי הקריטריונים הרגילים.

שתי נקודות חשובות להגנת הידיים בזמן אימון איגרוף

בכף היד יש מלא עצמות קטנות, למה לקלקל אותן? אם תקנו את הכפפות הזולות ביותר בחנות ספורט תקבלו משהו די בעייתי, שווה לחסוך עוד חודשיים ולקנות כפפות אגרוף טובות. עוד דבר – אל תתאמנו, לא על שק ולא מול יריב, בלי לחבוש את הידיים בתחבושות איגרוף מיוחדות.

וידאו הסבר – כיצד לקשור תחבושות איגרוף?

ליוטו מצ’ידה מנצח את רשאד אוואנס UFC 98

ליוטו מצ’ידה ניצח הערב, יום א’, 24 למאי, את רשאד אוואנס בתחרות אומנויות הלחימה המשולבות UFC.

מצ’ידה, בנוסף ל טאי סבאקי מעולה המאפשר לו שליטה מוחלטת במרחק מהיריב, ניחן בתזמון ועוצמת מכה יוצאי דופן. למרות רקע טוב בקרקע, מצ’ידה אינו ממהר לקחת את הקרב לרצפה. בסיבוב הראשון, הוא פותח בבעיטה לגוף ואחר כך התכתשות קצרה על הקרקע. בסיבוב השני מנסה מצ’ידה כמה פעמים את הקרוס השמאלי שלו, ללא הצלחה אבל אחר כך, בסיבוב השני, מנצל מצ’ידה כניסה מוצלחת ובמשך כעשר שניות כותש את אוואנס עד לנוק אאוט.

ניתוח קרבות – עלי מול פרייזר

אולי בגלל שבחודש האחרון עברנו ב קבוצות בהן אני מלמד על טקטיקות רנדורי שונות של אגרוף, טקטיקות המשתנות מלוחם ללוחם, נזכרתי בדו שיח הזה, דו שיח בין שני אנשים יוצאי דופן. יש הרבה מה ללמוד בסרטון הזה, קצת ארוך, אבל מרתק. מוחמד עלי, אחד מהספורטאים הכי חכמים ומעוררי השראה שראיתי מתווכח כאן עם אחד מגדולי ממאמני האגרוף, קאס ד’אמאטו.

מוחמד עלי, מתאגרף שעבודת רגליים שלו מתאימה בעיני לרוב המתאמנים בקבוצות. בסרטון הוא חוזר לאחר היעדרות של יותר משלוש שנים, תוצאה של ההשעיה שקיבל מאיגוד האיגרוף על סרובו לשרת כחייל במלחמת וייטנאם. עלי, איש שיחה מבריק, אמר על כך בין השאר: “אין לי מריבה עם הויאט קונג, איש מהם לא קרא לי ניגר”. על קאס ד’אמאטו אפשר לספר הרבה אבל הוא מוכיח את כישוריו כמאמן גדול בסרטון הזה בו הוא מנבא את כישלונו של עלי בקרב האגדי שלו מול ג’ו פרייזר.
קאס ד’אמאטו מסביר קודם כל לעלי את ההשפעה של ההפסקה הארוכה על הרפלקסים שלו – “אין סיכוי שאחרי הפסקה כזו תהיה כמו פעם” הוא אומר. ואחר כך מראה למוחמד עלי שהטקטיקה שלו, טקטיקה של אאוט פייטר, לא תחזיק מעמד מול הטקטיקה של פרייזר שהיה פנצ’ר מובהק.

באיגרוף, קיימים טיפוסים של לוחמים הנקבעים לפי נקודות החוזק והחולשה של מבנה הגוף, תגובות, משקל והחשוב מכול, האופי בזירה. בקצרה מאפייני הטיפוסים הם כדלקמן: אאוט פייטר שומר על יריביו במרחק מתאים תוך שימוש בתנועה ו ג’אב – מוחמד עלי היה אאוט פייטר. פנצ’ר, טיפוס מתאגף שני, הוא מספיק חזק כדי להתקרב ליריב ולנצח בנוק אאוט, (למרות שפנצ’רים טובים שולטים במרחק היטב) – שוגר ריי רובינסון הוא פנצ’ר. ברוולר או סלגר סומך על הספיגה שלו בגלל שעבודת רגליים חלשה אינה מאפשרת לו להתחמק ממכות היריב. מתאגרף שהוא סלגר סומך על כך שהתקרבות היריב תאפשר לו לתת מכות חזקות – מייק טייסון נחשב כסלגר אבל יש לו גם מרכיבים טכניים של אין פייטר. אין פייטר סומך על התקרבות ליריב ועל אגרסיביות מלווה ב אפרקטים או הוק. לאין פייטר חייבת להיות עבודת גוף טובה והוא משתמש בהטיות וכיפוף מותן כדי לזוז לצידי המכות הישרות של היריב. בגדול, לאין פייטר יש יתרון על אאוט פייטר, לאאוט פייטר יש יתרון על פנצ’ר ולפנצ’ר יש יתרון על אין פייטר. מעגל.

בבודו נינג’יטסו זה כמובן שונה. האפשרות שלנו ושל היריב לבעוט, לתפוס ולהטיל משנה את העמידה והטקטיקות בהתאם. ועדיין, אפשר ללמוד מהשיחה שמתנהלת בין קאס ד’אמאטו ששני גאונים יכולים להחזיק דעות שונות, ש-“לא לעולם חוסן” ושאחרי הכול עלי היה אמיץ מאוד, מתאגרף עם לב גדול.
בתחתית המאמר, מתחת לסרטון עלי – ד’אמאטו, אני מצרף קישור להומאז’ של מראיין בריטי למוחמד עלי.

קישור לראיון עם מוחמד עלי

מייק טייסון, באדיבות ג’יימס טובאק

“פחד” אומר מייק טייסון, וחוזר על המילה פעמים רבות, “הרגשתי פחד מהיריב, פחד ממכות, פחד מהשפלה”.
באדיבות ביטורנט ראיתי את סרטו הדוקומנטרי של ג’יימס טובאק ( James Toback) על מייק טייסון. טייסון, מתאגרף שהסתמן לרגע כיורש של מוחמד עלי, אכזב באותה מהירות שבה התאגרף. הוא שקע והסתבך קצת אחרי הרגע בו מאמנו, קאס ד’אמטו, מת מדלקת ראות. בסרט משתמש הבמאי במסך מפוצל ומעמת את טייסון עם עצמו.
מדהים איך כשרון גדול כל כך אינו שווה לבעליו ללא אימון מתאים ומשמעת.
בררתי, אפשר להשיג את הסרט גם דרך “ האוזן השלישית“.