מאה צעדים לדקה יובילו לכושר טוב

קבוצת חוקרים אמריקאים פירסמה ב- “ American Journal of Preventive Medicine המלצות פעילות גופנית.
מאה צעדים לדקה במשך חצי שעה ליום מספיקים כדי לשמור על רמת דופק ופעילות סבירים לצעירים בעלי משקל תקין. אנשים הסובלים מעודף משקל וצריכים דיאטה ופעילות גופנית כדי להוריד אחוזי שומן יכולים להסתפק בפחות צעדים לדקה.
תמיד נהנה לראות איך מסקנות מדעיות תומכות ב הכנה הגופנית של אקבן המשלבת ריצה, תרגילי כוח ו יוגה דאואיסטית.

קרב מגע ישראלי בהודו

שיטת הלחימה הישראלית קרב מגע רושמת הישגים ופופולריות רבה בהודו, מדווח העיתון newkerala.

בהודו שלאחר התקפת הטרור הרצחנית במומבאי הופכת האלימות למחזה שכיח יותר, לכודים בין פיגועים והפשיעה הגוברת, מחפשים צעירים רבים דרך ל הגנה עצמית, שיטת לחימה שתחזק את תחושת הביטחון האישית.

קרב מגע, שיטת לחימה שמקורה בישראל והנהנית מפופולריות בארצות רבות בעולם, נכנסה להודו בעזרת ויקי, ויקראם, קאפור (אין כל קשר ל אקבן-ויקי). גם בהודו מפרסמת את עצמה קרב מגע כ שיטת לחימה ייחודית ויעילה ביותר. קמפיין זה גרם לפופולריות עצומה באירופה ובארה”ב וכעת הוא נחת על קרקע מתאימה בתת היבשת ההודית.

טלי כותבת על איך זה להפסיק, יוסי כותב על שאפט

מה אתם יודעים, יש חיים תרבותיים באתר בן עשרת אלפים דפי הטכניקות שלנו!
טלי כותבת, במאמר יפה, כרגיל, על הפסקת האימונים. איך מרגישים שמפסיקים? האמת אני לא ממש רוצה לדעת, אבל לקרוא על תחושות של אחרים אני לא מתנגד.

קישור למאמר של טלי

תחרות הגרפלינג מאבו דאבי, ADCC עכשיו בישראל

חיים גוזלי, תלמיד וותיק של רנזו גרייסי מומחה בהתגוששות ו ג’יאו ג’יטסו ברזילאי, וזוכה בקטיגוריה שלו בNAGA, מביא לישראל את התחרות הנחשבת ADCC.
אבו דאבי קומבט צ’מפיונשיפ היא התחרות הנחשבת ביותר בעולם ל התגוששות. התגוששות היא אחד מהענפים העיקריים ב אומנויות לחימה משולבות, ואבו דאבי קומבט קלב צ’מפיונשיפ היא המקום בו מתכנסים כל שנה טובי הלוחמים בעולם כדי לבדוק את היכולות שלהם מול אחרים. רנזו גרייסי, סאולו ריביירו, מרסלו גרסיה ואחרים הם מהכשרונות הבולטים שהתחרו באבו דאבי.
כעת תוכל ישראל לערוך תחרויות מקדימות לקראת אבו דאבי בליווי שיפוט בינלאומי.
המנצח בתחרות במשקל הפתוח (ללא הגבלת משקל) יטוס לשוודיה למוקדמות אבו דאבי בינואר.
לוח הזמנים צפוף: 20 לדצמבר מוקדמות בחולון.
הנה מספר הטלפון של חיים גוזלי 054-6957795, אפשר להתקשר, לברר פרטים ולהרשם. אולי ניפגש בשוודיה…

Link to the English announcement

האם יש חשיבות להסמכה באומנות לחימה?

יוסי שריף, מדריך אומנות לחימה באקבן, כותב ב בלוג אומנויות הלחימה על חשיבות הניסיון בתרגול ארוך שנים, ועל כך שיתכן שאפשר להיות אומן לחימה גם ללא הכשרה מסודרת ושושלת ידע.
קישור למאמר על הסמכה ושושלות של ידע באומנויות לחימה

בג’ורנאל של אקבן כותבים שלושה וותיקים על אומנות לחימה

לא יודע איך החמצתי, כנראה שהאתר הזה קצת גדול עלי, אבל הסתבר לי היום שבשבועות האחרונים כתבו שלושה מוותיקי אקבן, בית הספר לאומנות הלחימה מאמרים בג’ורנאל.
יואב אלטרמן, מדריך וותיק לאומנות לחימה, כותב על מיתוסים. האם אומני לחימה הם רוחניים יותר?. התשובה שלו לא תמצא בוודאי חן בעיני כולם, אבל אני אהבתי את הישירות של יואב.

בועז פיילר, וותיק מתל אביב שאיני מכיר אישית, כותב על הזמנים הקשים שבהם אין כוח להתאמן. זה מאמר מהעיתון הישן ואני לא בטוח שאני מסכים עם הקטע החברתי שכל כך מודגש בו. בשבילי להתאמן זה להתאמן. אני לא מתנגד לחבר’ה טובים וגם לא לאיזה כוס בירה לאחר האימון, אבל אלו דברים שקשה לסמוך עליהם.

יוסי שריף,מדריך אומנות לחימה מאקבן, כותב על השפעת האפוקליפסה והמיתון על תרגול אומנות לחימה. זה מאמר שנהניתי לקרוא כמה פעמים (האמת? קראתי יותר מפעם כי רציתי להיות בטוח שאני מבין).

רוח השמש נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מזה חמישים שנה

ספינת החלל יוליסס, וציוד המחקר שעל סיפונה, SWOOPS, מדווחים על הרמה הנמוכה ביותר של רוח שמש בחמישים השנה האחרונות.

רוח השמש היא פלסמה של חלקיקים טעונים (פרוטונים, אלקטרונים, וחלקיקים מיוננים אחרים) שנזרקים מהשמש בכל הכיוונים במהירויות עצומות, כמעט מיליון קמ”ש. רוח השמש אחראית לצורה של זנבות כוכבי שביט ולצורה הלא סימטרית של השדות המגנטיים מסביב לכוכבי הלכת.

הרוח השמשית מגדירה את הגבול של מערכת השמש וגבול זה, הגבול החיצון של ההליוספירה (כך קוראים לזה עמיתי האקבנאוטים המכובדים), מרחיק ממערכת השמש ומכוכבי הלכת חלק נכבד מהקרינה הקוסמית המזיקה של החלל. בנוסף לירידה של לפחות עשרים אחוז ברוח השמש מצאו מדעני סוכנות החלל האירופית ירידה של 30% בשדה המגנטי של השמש מאז שנות התשעים. “דבר זה מקטין עוד יותר את השדה המגן על מערכת השמש” הכריז אריק פוזנר, האחראי מטעם נאסא על החללית יוליסס.

שתי גשושיות וויאג’ר ואיזה שניים שלושה מדענים הם היחידים שירוויחו מהצטמקות השדה המגן, לאחר יותר משלושים שנים בחלל ימצאו גשויות וויאג’ר את עצמן מחוץ להליוספירה בעוד זמן קצר יחסית ויהיו החלליות הראשונות שיצאו ממערכת השמש.

מה כל זה קשור ל כושר גופני? אומנויות לחימה? אקבן? צריך להביט על קורות החיים של מדריכי ההגנה העצמית כדי להבין, או אולי על המיתון המתקרב ובא.
image

קישור למאמר של נאסא
קישור למאמר של סוכנות החלל האירופית

מאסטרים באומנות לחימה? לא בבית ספרנו

פעם מדריך לאומנות לחימה היה “מדריך לאומנות לחימה”, אחר כך הופיעו קצת מאסטרים. ולפתע פתאום פריחה גדולה, מאסטרים, מאסטרים בכירים, סוקה, קנצ’ואים ואלופים מבצבצים מאחורי כל דוג’ו במתנ”ס השכונתי.
פתאום להיות סתם וותיק זה לא נחשב. איזה דאן יש לך? שואל הילד את המדריך, מה רק דאן 1? למורה שלי יש דאן 10 והוא ראש השיטה, הוא מאסטר.
איזו זילות של המושג.
אני שמח לראות שאין אצלנו עילויים, כדי לקבל חגורה שחורה בבית הספר אקבן לאומנות לחימה צריך להתאמן לפחות שתיים עשרה שנים. ככה זה. באקבן הזמן הוא הגביע.
יוסי ש. כותב בג’ורנאל על תחנות בדרך הלחימה. אני קורא ושואל, אילו תחנות עבר כבר מאסטר בן שלושים?
אולי את תחנת יובל המבולבל.
לינק לכתבה

סיכום סדנת אקבן – לחימת קרקע 2008.7

סדנת הלחימה על הקרקע שהעביר אמיר חיימי הסתיימה בהצלחה. וותיקים רבים מבית הספר לאומנות לחימה של אקבן הגיעו כדי לתקן טעויות בסיסיות בעבודת הקרקע שלהם. הייתה אוירה מקצועית ומצויינת וצוות מדיה מורחב מ ביפוגי מדיה יסיים בימים הקרובים את עריכת הווידיאו של קרבות הקרקע והנקודות לשיפור ויעלה את הסרטונים לאתר.
ברגע שהסרטים יהיו מוכנים נעלה אותם לויקי. אתם יכולים להתעדכן כאן, בדף הראשי בעברית או לעשות מנוי לRSS כאן
בינתיים הנה קליפ קצר שיצא היישר מהמערה החשמלית.

מהן הסיבות לתרגול קאטות עתיקות באומנויות לחימה?

קאטות לחימה עתיקות הן עמוד השדרה של בודו נין ג’יטסו. אנחנו מתרגלים אותן שוב ושוב במשך שנים מתוך רצון, אולי, שהן “יופיעו” בתוך הקרבות שלנו.
זכור לי שהצביעו על אחד הוותיקים בהערכה ואמרו: “תראה איך הוא מצליח לבצע קאטות של גיוקו ריו (קישור באנגלית) בתוך הקרב”.
אבל מה לעשות, קשה מאוד לבצע את חלק מהחומרים והטכניקות העתיקות בתוך קרב מודרני על מזרון האימונים. יש לזה בוודאי הרבה סיבות, יתכן והקאטה יעילה רק בשטח או רק בביגוד מסוים, וכמובן, יתכן והקאטה שקיבלנו במסירה מהמורים של המורים פשוט לא עובדת…
קראתי עכשיו בג’ורנאל שלנו את יוסי ש. ודן ק. מציגים שתי דעות שונות בקשר לתרגול קאטות. יוסי כותב שבשבילו תרגול קאטות זה הרבה דברים אבל בעיקר זה “התפקיד של אומן הלחימה הוא לא רק לשחזר את הדנ”א מחדש, גם לתקן אותו.” ואילו דן אינו מסכים לגישה כולה וכותב בתגובה: “צריך להקדיש פי 10 יותר זמן לאימונים במשחקים וקרבות אימון (מזרון, שטח, יריבים מרובים, כלי נשק, מדרכות, מדבר, זירה, מול שיטות אחרות וכו’) מאשר לשחזור וניתוח אקדמיים של קאטות.”
בשבילי האימון בקאטות כבר לא קשור לניתוח ושחזור או אפילו ליעילות. אני מתאמן כי זה עושה לי טוב, ולא ממש אכפת לי כרגע מההשלכות האקדמיות או ההתקדמות בלחימה.
קישור למאמר של יוסי ש. בג’ורנאל של אקבן
קישור למאמר של דן ק. בג’ורנאל של אקבן