סבב ראשון לתכנון בי"ס לאומנות לחימה של אקבן

סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה בהנחיית האדריכלית מיכל דולב השמשוני ועמיתה האדריכל יחיעם קרוא, ביצעו היום סיעור מוחות והציגו סקיצות סבב ראשון למרכז אקבן – בי”הס לאומנויות הלחימה והתנועה.

על הרעיונות המעניינים של הסטודנטים הגיב יוסי שריף, מייסד אקבן: “האומנות שלנו היא תמונה, הדוג’ו הוא המסגרת, המסגרת היא משנית לתמונה, אבל הכרחית. הדוג’ו צריך להיות נגיש לכל מי שעומד בדרישות הקבלה הגבוהות של בית הספר שלנו.”

כיום נמצא הדוג’ו באיזור תל אביב ברחוב הירקון 294, ליד נמל תל אביב. הגישה הנוחה והאולם הענק אינם מחפים על הצורך של תלמידי אקבן להתאמן כל היום, בכל יום, דבר שלא ניתן לבצע באולם הנוכחי. אימון יומי מאיץ את קצב ההתקדמות והוא מחויב עוד יותר עקב פתיחתן של קבוצות חדשות באזור תל אביב והמרכז.

קבוצת סטודנטיות וסטודנטים מאחד המרכזים האקדמיים המובילים היום בישראל בתחום העיצוב האדריכלות מתכננים כבר מספר חודשים את המרכז החדש לאימון והסקיצות הראשונות הוגשו היום. איכלוס המרכז צפוי להתרחש בפתיחת שנת האימונים הבאה והוא תלוי במספר גורמים.
אקבן, שזכה להכרה ממלכתית כמרכז הכשרה למדריכים בנינג’יטסו, צריך לעשות צעדים נוספים כדי שידע הלחימה העצום שלנו ישמר. תהליך זה כרוך במאמץ רב של בוגרים המוכנים לעבוד והיום גם של סטודנטים שהגישו שרטוטים מצוינים למבנה הדוג’ו החדש.
זוהי תחנת ביניים חשובה.
קישור לאלבום התמונות בפייסבוק

דה לה ריווה ג’יו ג’יטסו ברזילאי באקבן

מה היינו אומרים על אימון ג’יו ג’יטסו ברזילאי, אני מתכוון לסמינר ארוך מאוד: אימונים בבוקר, אחה”צ וערב? מה היינו אומרים אם המורה של אותו סמינר ניצח את רויילר גרייסי, רולקר גרייסי ורויס גרייסי באליפויות שונות? זאת ועוד, אותו מורה היה לא רק מאסטר בלחימה על הקרקע אלא אחלה בן אדם? זאת ועוד, שהמורה של אותו סמינר נבחר לאחד מחמשת האנשים בעלי הטכניקה הטובה ביותר בכל הזמנים בג’יו ג’יטסו ברזילאי?
זאת ועוד, מה אם הפעם לא היינו צריכים לטוס שוב לריו דה ז’נירו, לסבול שם ממזג האוויר, מהמיצים הטבעיים והזולים ומהבחורות בקופה קבנה? מה היה קורה אם?
ובכן, תודות לגדעון זגהר, נציגו היחיד והבכיר של ריקרדו דה לה ריווה קיבלנו אותו שוב – דה לה ריווה הגיע לאקבן בפעם השנייה והימם את כולנו בהתחמקויות מחניקה משולשת (פשוט להתעלף) ואומפלטה (סודי ביותר). מדריכי אקבן וגם ותיקים רבים היו בסמינר בכל יום ויום. מאסטר דה לה ריווה התגלגל, הלך והכניע בסניפים רבים של אקבן. ציון כהן, מדריך רחובות ונס ציונה, ליאור כ”ץ מדריך כפר ביל”ו, אמיר חיימי מדריך יהוד, נווה מונסון ובית הכרם, יורם קליגמן, מדריך המושבה הגרמנית, אסי הוכמן, מדריך מודיעין, רעות, נבות תמרי מדריך פרדס חנה כרכור, דן פומר מדריך הצפון הרחוק ומיליון חגורות שחורות וותיקי מלחמת הכוכבים…ואפילו זיהיתי שם את יוסי שריף מדריך תל אביב וירושלים עם יריב אימונים קטנטן במיוחד…
גדעון הוכיח שוב שהוא מלך וקיבל בקלות חגורה שחורה בג’יו ג’יטסו ברזילאי מדה לה ריווה בעצמו. מזל טוב! וגם וותיקים רבים נוספים, ובניהם אמיר חיימי, אסף הוכמן ועוד רבים שביקשו כמינהג אקבן חסיון (כ. , נ. , ג. ועוד) קיבלו חגורות כהות יותר – מזל טוב לכולם!
גלריית תמונות – באדיבות איתן אלקין הועלתה לרשת.
אז תודה לאיתן בלקין, הצלם, תודה לגדעון זגהר וכמובן תודה רבה למאסטר של ברזיל – ריקרדו דה לה ריווה
Bom dia, mestre De La Riva, e muito obrigado!
image

שני אומני לחימה מדברים על חינוך ב-YNET

אריאל, מר מאגו, מקפואירה של אבדה ויוסי שריף, המורה שלי בבית הספר אקבן, אומנות לחימה מסורתית משולבת, מדברים על חינוך, אומנויות לחימה ומורים במאמר ארוך ויפה ב-YNET.

בתשובה לשאלה של הכתב, “אתה רואה בזה סוג של שליחות?” אומר אריאל, מאמן קפואירה שמתאמן גם באקבן:
“אני עובד בזה אך ורק כיוון שזו שליחות עבורי. זו עבודה כל כך שוחקת עם כל כך הרבה אחריות והתחייבויות שלעולם לא הייתי מסוגל להתמיד בה ללא תחושת השליחות הזו. כשאני מלמד ילד אני למעשה מלמד שלושה אנשים, אותו ואת אמו ואביו.”

בעולם הזה של גורילות הנלחמות ערומות למחצה בין גדרות האוקטגון מרגיע לקרוא על שני מורים, אומני לחימה, שמורידים את החולצה רק בסוף האימון כדי להטות שכם ולהרים את המזרונים יחד עם כולם.

קישורים:
בית הספר לאומנות לחימה אקבן
קפואירה ( Capoeira) באנציקלופדיה של אקבן – מדגים מאגו
כתבת YNET על חינוך, אומנויות לחימה

כתבה על אקבן במעריב עסקים – יום שישי 11.12.2009

קיבלתי סמס וירדתי למכולת לקנות עיתון מעריב. יחד עם הלחמניה והשוקו, כשאני משחזר ארוחת בוקר קייטנה, דפדפתי עד שהגעתי לכתבה גדולה על אקבן ואנשי העסקים בדוג’ו.
אני לא יודע אם אפשר לקרוא להסתובבות בגילמן בצהריים עסקים, אבל החזה התרחב לי מגאווה, יש אצלנו קילרים עיסקיים שזה מפחיד.
י. מפרק לא רק חברות ענק בלי להניד עפעף אלא גם אותי על מזרון האימונים וש.? טוב, מי שעבד איתו יודע שמכות איתו זה – lossless algorithm.
image

חבל שהקפטריה בגילמן לא נחשבת כמוקד עסקים בין לאומי, חבל שאני צריך לעשות שוב את הסמינריון, מזל שאני יכול לנשום אוויר פסגות בקבוצה. כל הכבוד על הכתבה המצויינת.
אני הולך, בסדר הזה: לגמור את הלחמניה, לעבור שוב על הסמינריון, לגזור את התמונות מהכתבה, לחלום על ההתכנסות במדבר – בסוף דצמבר.

קישור לכתבה המקוצרת בNRG
קישור לתמונות הכתבה בפייסבוק אקבן. באותה הזדמנות תציעו חברות לפרופיל שלנו, הוא מתעדכן כל יום.

הצבע בועז!

רוח החקירה שמקדם בית הספר הגבוה אקבן לגבי התנסות ולימוד של אמנויות לחימה נוספות באה כדי לדרבן את הלוחם להעשיר את שפת הלחימה שלו ללא פחד מ-השונה. אומן הלחימה מתנסה ב’סגנונות’ וב’טכניקות’ נוספים על אלו שהוא מכיר, כדי ‘שיוכל לרקוד’ בכל קצב. מול כל יריב.

מסתבר שהצורך ללמוד תפיסות עולם נוספות, אם בלחימה, בפילוסופיה או אפילו דת, מחלחלת עמוק לתוך חניכי אקבן, ולא רק בתחומים של לימודי אמנויות לחימה נוספות. בועז פיילר, בוגר אקבן, משתתף בתחרות פורמטים לתוכניות טלויזיה ומקדם פורמט לתוכנית דוקומנטרית שמלווה אותו כאשר הוא חוקר את ששת הדתות הגדולות, לומד אותן ואף ממיר (לא ממש) את דתו אליהן כדי לחיות איתם, כאחד מהם, ולדבר את השפה המיתית שהם מורגלים לה. ניתן להצביע בעד הפורמט בתחתית העמוד של הלינק המצורף.

תנו קליק לאחד משלנו, קליק קטן לבועז
בועז פיילר ב – YNET

איך מתכוננים ליציאה – אימון בוקר במהירות?

אה, אני מסתכל על האתר וקצת מתייבש לי השכל. ויקי, טכניקות לחימה, קורסים. איפה הטיפים המועילים?
אנחנו יודעים את האמת: “אין זמן”! אין לי דקה של זמן בבקרים. כשהמדריך שלי ממליץ על אימון כושר ומדיטציה כל בוקר אני לא מצליח לחשוב איך הוא עושה זאת. עכשיו, תודות לאתר אקבן המעולה כולם נדע את הסוד היפני לבוקר טוב מהיר. אז אם הבוקר שלכם איטי, אם קשה לכם להתעורר לאימון באומנות לחימה או סתם לבית הספר – אני מגיש לכם את סרטון הלימוד הנפלא הבא.
כיצד מתעוררים כל בוקר בקלות? איך מתלבשים בדקה וחצי? בבקשה,

איך מזהים חרב יפנית, קטנה, מאיכות טובה?

תהליך היצור של החרב היפנית המקורית ארוך ומדוייק. חרש החרבות בוחר את חומר הגלם, ברזל מתאים, ובמשך שעות ארוכות מכין אותו על ידי חימום, קיפול וחישול בעזרת פטיש מיוחד. במהלך הקיפול נוצרות שכבות רבות של פלדה, ממש כמו בצק עלים. לשכבות אלו שתי מטרות עיקריות – יצירת ליבה של מתכת בעלת תכונות של גמישות וחוזק העטופה בשכבות פלדה המצטיינות בקושי רב מאוד. הסיבה השנייה היא שבתהליך הקיפול הפלדה היפנית נפטרת מחלק מהסיגים והפגימות והופכת לפלדה מאיכות טובה יותר.

אחר כך לוקח הנפח את החרב והופך אותה לחרב בעלת קימור מתאים ולהב. זהו שלב היכול לקחת מספר ימים של עבודה בלתי פוסקת. משם עוברת החרב חיסום. חרש החרבות המומחה לוקח את החרב המוכנה, מחמם אותה לטמפרטורה מתאימה (הנמדדת בדרך כלל בעין לפי צבע המתכת) ואז שם פס של חימר מיוחד על שני צידי הלהב ומכניס את החרב לנוזל קר. החרב מקבלת אז את התכונות הקשיות והחוזק המיוחדות שלה.

לוטש חרבות מומחה מביא את החרב לגימור מבריק כמראה ולעיתים חורט אותיות, סמל או קוווים מיוחדים. את המלאכה משלים איש המכין לחרב את הידית (מעור של מנטה ריי) מלביש את מגן היד, צובה, ומתאים את הנדן.

חרב טובה עשוייה מפלדה מתאימה והפלדה בניצב שלה נמשכת עד לסוף הידית. חרב כזו, בעבודת יד, עולה החל מאלפי דולרים… כשרצינו באקבן חרבות טובות לחיתוך נתקלנו במחסום הכספי. חברת חרשי מתכת קטנה מסין נתנה לנו פתרון מתאים. במקום פטיש ידני הם קיפלו את החרב בפטיש מכני כאשר הם מקצרים את התהליך לעשירית מזמן ההכנה. לא היו פשרות, במשך יותר משנה שלחנו חזרה ארבע חרבות שהכינו לנו במיוחד עד שהגענו לחרב שיוצרה במיוחד בשבילנו: פלדה ברמת קושי HRC55, ידית ארוכה, איזון לחיתוך מסורתי, שתי יתדות בידית, ידית מעור מנטה ריי, נדן מותאם לשליפה וכמובן סט לשמירה על החרב (חרב טובה חייבת שימון וטיפול, כך היא מחזיקה מעמד מאות שנים). הבנתי שנשארו לוותיק שהכניס את החרבות לארץ שתי חרבות אחרונות…
לקניה של חרב לחץ כאן.

קאטת שליפה באקבן:
video platformvideo managementvideo solutionsfree video player

איך נלחמים? רק באקבן

יש מעט מקומות אימון שבהם לומדים אומנויות לחימה באופן טוטאלי וקרבי. אקבן, בית הספר הגבוה ללחימה מסורתית משולבת, הוא אחד המקומות האלו.

קשה להצביע במדויק על הסוד של המקום שלנו, האם זו העובדה שכולנו עושים צבא? אולי הדגש על כושר גופני ותנועה נכונה? אולי אלו המורים המעולים המעבירים לנו השתלמויות במשך שנים בג’יו ג’יטסו, איגרוף וכלי נשק?
אני חושב שזה פשוט מאוד – יש לנו אומנות לחימה פגז, נינג’יטסו. בשיטת הנינג’יטסו שנלמדת באקבן האינטגרציה של טכניקות חדשות משולבת עם שמירה קפדנית על מסורת לוחמים של מאות שנים. הנה סרט מגניב שקיבלתי במייל. וותיקי אקבן, ב HD, עם מוזיקה של רן. מעורר השראה.

מה יקרה לאתר אומנויות הלחימה הגדול ביותר בישראל?

אני זוכר שסבתא שלי הייתה אומרת: “מוני ג., תסתפק במה שיש לך”. והסבא של האתר, א.א., היה אומר שני דברים כל הזמן: “האויב של הטוב הוא הטוב ביותר” ו – KISS שזה ראשי תיבות של “תשמור את זה פשוט טמבל”. בעברית זה נשמע די גרוע: תאזפט. ולא רק זה נשמע רע בעברית, גם האתר שלנו לא זוכה לפעמים לדרוג המתאים לו במנועי חיפוש.
יש לזה הרבה סיבות. האתר הזה הוא בסיס מגוון כל כך לאומנות לחימה שמנועי חיפוש לא מבינים אותו. (זה נשמע מעולה: “סבתא, מנועי חיפוש לא מבינים אותי”)

כן, זה הגודל, וגם העובדה שחלק מהאתר הוא אנציקלופדיית אומנויות לחימה ענקית המשלבת סרטונים של טכניקות לחימה שבוגרי אקבן וחברים צילמו, האתר בנוי בשתי שפות עיקריות ועוד עשר נוספות, הוותיקים בפורום מנטרלים כותבי בוסר באותה מהירות שהם מנטרלים בקבוקי בלוויני דבל ווד. כן, חתיכת אתר בנינו כאן וזה בגלל שלא שמענו טוב כשא.א. אמר שוב ושוב: “K.I.S.S!”.

טוב, אז אנחנו כאן עובדים ללא הרף על שינויים: האתר באנגלית ישנה מעט את הניווט שלו כדי שמי שנכנס יוכל להבין לאיזה מקום הוא נקלע. אנחנו מוסיפים תוכן מעודכן לסרגלי המאמצים ואפשרות להוריד את תוכנית הכושר של אקבן ב PDF, ממשיכים לצלם ולערוך סרטוני אומנויות לחימה חדשים ועוד.

אבל מה אתם, חברים יקרים מאוד ומשתמשי האתר יכולים לעשות?
1. קישור מהבלוג שלכם! זה יכול להוסיף!
2. עקבו אחרינו בטוויטר ועשו חברות בפייסבוק לאקבן אומנויות לחימה.
3. ייצגו את הקו המקצועי והאנושי של אקבן בפורומים.
4. תנו ל סרטונים ולטכניקות שאתם אוהבים דרוג גבוה ביוטיוב.
5. הרשמו ליוטיוב ועשו מנוי לערוץ סרטוני הלחימה והטכניקות.

בטח יש עוד הרבה דברים שלא חשבתי עליהם. אז קדימה הצעות… כאן או במייל. תודה