פציעות באומנויות לחימה ותנועה – התמודדות ושיקום


מאת אסף הוכמן

פציעות ספורט – הקדמה

פציעות הן אחד הגורמים הבולטים להפסקת אימונים אצל אומני לחימה וספורטאים. כאשר נפצעים הנטייה המיידית היא להיעזר ברפואה כגורם אחראי להתאוששות מהפציעה. הרוב המוחלט של המאמרים הנכתבים בתחום השיקום מפציעות הוא של רופאים או של אנשים ממקצועות פרה רפואיים. מאמר זה מנסה לתת נקודת מבט אחרת, נקודת ההתבוננות של המתאמן הפצוע.

ב- 25 השנים בהן אני מתרגל אומנויות לחימה וטיפוס מצוקים נפצעתי לא פעם . מאמר זה נכתב מניסיוני שלי ומניסיון של תלמידים ומורים לאומנויות לחימה וטיפוס מצוקים. בבית הספר לאומנויות לחימה אקבן, בו אני מדריך בצורה פעילה, כל פציעה וגם כמעט פציעה נחקרת לעומק. המטרה היא, כמובן, לצמצם את כמות הפציעות למינימום. מינימום זה לא אף פעם – מי שמתאמן נפצע. רק אנשים שלא מתאמנים אינם נפצעים וגם הם יחוו פציעה או מחלה ברמה כזאת או אחרת בימי חייהם.

ההבדל בין אומני לחימה לאנשים מן הישוב היא שדרך החיים של אומני לחימה סובבת סביב השימוש בגוף וסביב הכושר. פגיעה ביכולת להתאמן משפיעה על גורמים רבים בחיים המקצועיים והפרטיים. לכן התאוששות מהירה מפציעה ומניעת פציעות הן התמחויות לימוד עיקריות בבית הספר לאומנויות לחימה אקבן.

מילים אלו נכתבות בזמן תהליך שיקום מוצלח מאחת הפציעות הקשות אותן חוויתי, נפצעתי בתאונת טיפוס. הרופאים המטפלים ואף חברי לאימונים נדהמים בכל יום מהמהירות בה אני מחלים. המאמר לא יעסוק בפציעתי שלי אלא ינסה לתאר את העקרונות המנחים להתאוששות מהירה מפציעות עבור אומני לחימה ומטפסי צוקים. אני מאמין שמאמר זה יוכל גם לשרת את העוסקים בענפים אחרים.

עקרונות מנחים להתמודדות עם פציעות:

דבר ראשון תאמין

תהליך השיקום מפציעה מתחיל עוד לפני הפציעה. ההכרה שפציעה תקרה בשלב כלשהו היא הכרחית שכן בני אדם הם פגיעים וההבנה שפציעה אכן תתרחש עוזרת להתמודד עם תהליך השיקום, קצר או ארוך ככול שיהיה. השיקום הפיזי והמנטאלי מתחיל ברגע הפציעה. אין זמן להתאבל על האיבר הפגוע יש להתחיל לפעול כבר בדרך לבית החולים. ברגע הפציעה יש להאמין ולא לנסות להתכחש לפציעה.

קבע מטרות

בימים הראשונים שלאחר הפציעה לעיתים לא ניתן להתאמן כלל, זאת כמובן כתלות בחומרת הפציעה. למרות זאת כדאי לפעול בשני מישורים עיקריים. האחד, קביעת מטרה גדולה לסוף תהליך השיקום. כדאי שמטרה זאת תשלב את האיבר הפגוע. את המטרות הגדולות כדאי לפרוט למטרות קטנות יותר בדרך. קביעת מטרות שכאלה עוזרות לכוון את הגוף ואת הנפש לכיוון הרצוי. ללא מטרה תהליך השיקום יכול להתארך.

עשה מה שניתן

כאשר מתרגלים אומנות לחימה רחבה כמו נינג’יטסו ניתן בשלב ראשון לחזור להתאמן על טכניקות שאינם משלבות את האיבר הפגוע ובשלב מאוחר יותר גם בטכניקות המשלבות את האיבר הפגוע – כל זה על מנת להאיץ את ההתאוששות.

כאב הוא מורה טוב

הכאב הוא אינדיקאטור מצוין למה ניתן לעשות. לכן במידה והינך לוקח משככי כאבים כדאי להמעיט בהם עד כמה שניתן.

השתמש ביכולות הריכוז שלמדת

במידה ואינך מסוגל לעשות כלום כדאי להתחיל לדמות את עצמך משיג את מטרות השיקום ומבצע את הטכניקות. במידה וישנן פעולות אותן אתה לא מצליח לבצע עם הגוף בגלל הפציעה כדאי לבצע ויזואליזציה (הדמיה) של פעולות אלו.

התייחס לפציעה כהזדמנות

לעיתים קרובות פוגשים מתאמנים הרואים פציעה כמכשול להתקדמות שכן מטבע הדברים בזמן פציעה, בד”כ יש תקופה ללא אימונים כלל ותקופה שבה החזרה לאימונים הינה הדרגתית. כדאי להתייחס לפציעה כהזדמנות לשיפור טכני. מתאמנים רבים באומנויות לחימה, כולל כותב מאמר זה, מעידים על עצמם כי התקדמו ושיפרו מרכיבים בטכניקה שלא הצליחו לשפר כאשר היו בריאים לחלוטין. כמובן, אין זה אומר שצריך להיפצע בכוונה, רק שאפשר לנצל הזדמנות בפציעה קיימת.

קבל אחריות מלאה

האחריות לשיקום היא שלך – כבודם של רופאים ומטפלים במקצועות פרה-רפואיים במקומם מונח, ואפילו של המורים האישיים. אך האחריות לשיקום מפציעה היא על הפצוע ולא על הרופא המטפל או המורה. כעושים שימוש נרחב בגופינו ברוב המקרים אנו יודעים מתי לחזור להתאמן ובאיזה עוצמה. הרופא או המטפל אינם מרגישים את הכאב ובד”כ לא חוו פציעה מהסוג אותה אתה חווה. כדאי לזכור שהפציעה היא שלך ולא של הרופא או המטפל ולכן האחריות היא עליך. התייחס לרופאים ולמטפלים כיועצים ולא כמחליטים. ההתייעצות עם המורה או הרופא היא חשובה שכן במקרים רבים הניסיון שלו בלהתאושש מפציעות הוא חיוני. אל תבזבז כוחות בניסיון להעביר את האחריות על אחרים ובנסיונות האשמה – אין זה משנה כרגע מדוע נפצעת. מנסיוני עדיף לעסוק במה שהוא בשליטתנו ותחת אחריותנו – שיקום וחזרה לאימונים.

לסיכום, אלו חמשת העקרונות המניחים אותי בשיקום לאחר פציעות:

  1. דבר ראשון תאמין, זה קרה באמת.
  2. קבע מטרות לסוף תהליך השיקום.
  3. עשה מה שניתן.
  4. התייחס לפציעה כהזדמנות
  5. קבל את מלוא האחריות על ההחלמה.

על עקרונות אלה נוספים עקרונות אשר בוודאי כל פיזיותרפיסט יוסיף בעת טיפול. לדוגמא: תזונה מתאימה לסוג הפציעה, שינה מספיקה, והדרגה בחזרה לאימונים. פציעות הן לא דבר רצוי, ניתן לצמצם אותן, אך לא ניתן להימנע מהן. אם הן קורות אפשר להתמודד איתן.

בשבוע שעבר נפצעתי בתאונת טיפוס

מאת אסף הוכמן

לפני כ-12 שנים, כאשר פתחתי את סניף אקבן אומנויות לחימה בעיר מודיעין, היה אחד המשפטים הראשונים שאמרתי: ” במהלך הדרך של אומנויות הלחימה ישנן התמודדויות שונות, ההתמודדות שמפרידה בין הילדים לגברים היא ההתמודדות עם פציעות”. לא ניחשתי שאצטרך לקיים את זה. במהלך השנים, בגלל פעילות השטח שהוא חלק מהכשרת הוותיקים אצלנו וגם בגלל הקרבות, חוויתי פציעות שונות.

צריך לזכור, אצלנו אפילו אם זה לא קרה זה נחשב לפציעה. באקבן מתייחסים לכמעט פציעה שלא התרחשה כאל תאונה שארעה. רק כך אפשר להפיק לקחים. מתחקרים אצלנו כל הזמן כל בעיה. דגש על בטיחות, עוזר לנו בהחלט לצמצם. והנתונים מוכיחים, מסוכן יותר לשחק כדורגל מאשר להתאמן באומנויות לחימה!

למדתי כי אין דרך למנוע פציעות לחלוטין, אפשר לצמצם אותן, אבל לא למנוע. ניתן להקטין את הסיכוי למינימום אך ”’כול מי שבוחר לו סגנון חיים פעיל צריך להיות מוכן”’.

אין דרך להתמיד לאורך שנים באימונים ללא היכולת להתמודד. אני זוכר כי הפציעה הראשונה שלי הייתה בברך. אז עוד לא היה לי הרבה ניסיון והייתי בטוח שסיימתי את הקריירה כמדריך אומנויות לחימה וטיפוס. היו לי אפילו רגעים קשים בהם הייתי עצוב. היום אחרי שנים של ניסיון אימונים באקבן אני סומך יותר על הגוף שלי, למרות שלתקופה קצרה אצטרך להתאמן רק על חלקים מאומנות הלחימה הרחבה בה אני עוסק.

כאשר הציע לי יוסי שריף לתעד את תהליך השיקום עד לאימון 24 הבא עלינו לטובה, חשבתי שבמצבי הנוכחי יהיה לי קשה להקליד, אבל זהו אתגר מעולה. אני חושב שזוהי הדרך הטובה ביותר ללמד תחום באומנות הלחימה שלנו שמדחיקים או מתעלמים ממנו: את גבולות המציאות.

עכשיו כבר אפשר לומר, בשבוע שעבר נפצעתי בתאונת טיפוס. תחום שבו רכשתי מיומנות רבה במשך השנים. את פרטי התאונה עדיין אינני יכול לספר, בטוח שללא ידיעת נינג’יטסו המצב שלי היה גרוע בהרבה. הנזק לשתי ידיי גדול. לפני כחמישה ימים נותחתי בשתי הידיים. חוויה מעניינת כשלעצמה.

לאחר הנפילה הרגשתי מכה חזקה בשתי הידיים. הסתכלתי על ידיי וידעתי שהן שבורות. כמו שאומרים אצלנו באקבן: “דבר ראשון תאמין, זה קורה באמת”. אקבנאוט מאומן צריך להבין מיד שזו סיטואציה רצינית. אבל, אקבנאוט או לא, לאחר כשתי דקות נכנס מנגנון ההכחשה ואמרתי לפרטנר שלי: “אולי נקעתי את הידיים בצורה קיצונית”. למרות הכאבים אפילו לא חשבתי שאצטרך להתפנות לבית חולים, אך לאחר כמה דקות הבנתי כי לא תהיה ברירה.

היו כמה שראו את הטיפוס והנפילה ובגלל התגובה השקטה שלי חשבו שלא קרה כלום. ד’ שנכח בזמן התאונה אפילו התקשר אלי כמה ימים לאחר מכן כדי לתאם את משלחת הטיפוס של אקבן לירדן. הוא נדהם לשמוע שיש לי שברים מרובים בשתי הידיים, אולי הוא חשב שאני יוצא לשתות…

כבר בדרך לבית החולים, עוד לפני שידעתי מה בדיוק הנזק, דיברתי עם י’ על האפשרויות שלי עכשיו להתאמן ללא שימוש בידיים, דרכים ללמד טיפוס ואומנויות לחימה לאחר הפציעה, וכמובן תהליך השיקום. העבר כבר לא מעניין.

יומיים לאחר הניתוח יוסי שריף הגיע לביתי. מיד התחלנו לדון בשיקום ובאפשרויות להתפתח מכאן והלאה. לרגע לא עסקנו במה היה קורה אילו – היה ברור לשנינו, זה קרה.

שיחה זאת עזרה לי מאוד להיזכר ברוח הלחימה החשובה ביותר, הלחימה בכוחות שעוצרים לנו את ההתפתחות. רק לתרנגולי קרב יש לחימה יומית בזירה. לאנשים יש בדרך כלל הרבה יותר התמודדויות עם כוחות בחיים. זו בשבילי הזדמנות להתפתחות ולדוגמא אישית בתחום שבד”כ מזניחים או מתכחשים אליו: לא לעולם חוסן.
אני אכתוב על הפציעה וההחלמה, אני מבטיח שגם ברגעים קשים אהיה כנה לאורך התהליך כולו.

תוכלו לכתוב לי ב פורום אומנויות הלחימה

ניתוח קאטה – מתוך שיטת הלחימה קוטו ריו Koto ryu

מאת אסף הוכמן

בקאטות של קוטו ריו ישנו שימוש גם במכות לנקודות תורפה ולעיתים קרובות בתזמון השלישי (כלומר בלימת התקפה בהתקפה בו זמנית). בסֶטו נו קאטה, יש דוגמא מובהקת לשימוש בתזמון זה. המגן יוצא להתקפה מתוזמנת באותו רגע בו מתקיף היריב.


עבור לביצוע נוסף של הקאטה באקבן ויקי
קאטה זו מבליטה את השימוש שניתן לעשות במכות כואבות בנקודות תורפה, כדי לערער את שיווי המשקל של היריב. מכת הבושי (מכה באמצעות קצה האגודל) בסוף הקאטה היא אמצעי לדחוף את היריב לאחור, כך שמשקל גופו יעבור אל הרגל האחורית ויאפשר את ההטלה.

פרוק הקאטה לפי שלבי הלימוד

שַמֵר- Protect (שלב התרגול של הקאטה כפי שהיא מתורגלת כבר מאות שנים):
מגן עומד בסייגן נו קמאה שמאלי, יריב תוקף בצקי ימני, מגן תוקף את יד היריב בשטו עם יד ימין (היד האחורית של המגן) תוך כדי צעד לאחור עם רגל שמאל (המכה היא דקן לג’קין).
המגן, ממשיך את ההתקפה בצעד צקי לפנים עם יד שמאל תוך כדי בושי לבוצו מצו (בושי לצלעות)

שַנֵה- Break ( שלב הפירוק של הקאטה וחיפוש יישומים ומשמעויות קרביות):
עתה משהעברנו את משקל גופו של היריב אל הרגל האחורית ניתן לתפוס את רגלו הקדמית בקלות יחסית (Snatch single leg). האפשרויות מתפיסה זאת הן בלתי מוגבלות, בניתוח זה של הקאטה בחרתי לציין שלושה כיוונים שניתן לקחת את היריב אל הקרקע:

1) תפיסה של הרגל הקדמית בשתי ידיים, גריפת הרגל העומדת וזריקת היריב אל גבו.
2) תפיסה של הרגל הקדמית בשתי ידיים הנחת רגל שמאל מלפני הרגל העומדת של היריב וזריקת היריב אל פניו.
3) תפיסה של הרגל הקדמית ביד אחת והעברת יד שמאל אל הברך של הרגל העומדת וזאת מבין הרגליים של היריב.

שכח- Leave (שלב יישום המשמעויות של הקאטה ברנדורי ובקרב אמת):
אני ממליץ להתאמן על קאטה זו ועל רבות שכמותה שכן היישומים שלהן בתוך הרנדורי מתאימים לכל אחד בכל שלב של הלימוד, גם אם זה בשלבים הראשוניים של הלימוד וגם לתלמידים ותיקים מאוד. תרגול ההתקפה הבו זמנית sen no sen(התזמון השלישי של אקבן) חשוב לא פחות מהפרטים הטכניים של הקאטה. לאחר חזרות רבות הביצוע יהיה אינטואיטיבי.