הגנה עצמית
- מונחים בחקר אומנויות הלחימה
הגנה עצמית (Self defense) מתייחסת לפעולות שנוקט אדם כדי למנוע מיחיד אחר, או קבוצת אנשים, לגרום נזק לגופו, לרכושו, חירותו או לזולתו. הגנה עצמית היא גם מונח הנמצא בשימוש משפטי והיא חלה על קבוצות ואף על מדינות. השימוש במונח מקובל בהקשרים אזרחיים של שימוש בכוח ולחימה כדי לפתור איום על היחיד או אנשים הקשורים לו.
תוכן עניינים |
הגנה עצמית על היחיד ורכושו בחוק הפלילי הישראלי
חוק ההגנה עצמית הישראלי הורחב בשנת 2008 בתיקון המכונה "חוק דרומי" והוא מרחיב ומתאר את האספקט של הגנה על רכושו, שיטחו וביתו של אדם.
נוסח החוק
הגנה עצמית (תיקון: תשנ"ד)
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
34י1. הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון: תשס"ח, 2008)
א. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
ב. הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
1. המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
2. האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
ג. לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי. [1]
אומנויות לחימה והגנה עצמית
סגנונות ובתי ספר רבים של אומנויות לחימה מכילים בתוכם טכניקות המיועדות להגנה עצמית. שיטות שמקורן במזרח (נין ג'יטסו, בודו נינג'יטסו, קראטה, טה קוונדו וקונג פו בעיקר) מכילות אפשרויות תגובה בסיטואציות של הגנה עצמית. סגנונות אחרים, מודרניים, מנסים לבנות את התרגילים כך שהגנה עצמית תהיה המיקוד העיקרי (קרב מגע, קרב מגן). למרות כוונות אלו, שיטות לחימה וסוגים של ספורט לחימה כגון ג'ודו, האבקות או איגרוף, מאפשרים יכולת טובה מאוד של התגוננות ותגובה מתאימה בזמן איום. אין עדויות על כך ששיטות ייעודיות כגון קרב מגע עדיפות על אומנויות לחימה אחרות. שיטות ההגנה העצמית הייעודיות מאפשרות לימוד מהיר של מספר מצומצם של טכניקות ותחושה טובה של המתאמן ביכולת קרבית.
הגנה עצמית ונשק
במדינות בהן מותר לשאת נשק, ובישראל בה מותר, ברישיון, לשאת נשק חם. ניתן להשתמש בנשק זה לצורך הגנה עצמית. למרות זאת, ההשלכות של שימוש בכוח רב כדי לנטרל איום הן רבות וכוללות נזק משמעותי לגופו של התוקף המאיים, נזק מיקרי לאנשים הסובבים ובמקרה של שימוש שאינו מוצדק או חורג מהתגובה הסבירה, גם אישום פלילי ועונשי מאסר.
אומנויות לחימה בחוק העונשין בישראל
סדר הדין הישראלי מתייחס לאומני לחימה מנוסים וליכולתם להפעיל כוח כשיקול בעל משקל בשלב התביעה, המשפט והטיעונים לעונש. למרות זאת אין בהיות האדם מומחה לאומנות לחימה "נסיבות מחמירות" ואם השתמש מומחה לאומנות לחימה ביכולתו כדי להגן על עצמו או אנשים אחרים באופן ותוך שימוש בתגובה וכוח סבירים הרי שהוא מימש את זכותו להגנה עצמית. [2] במקרה של הגנה עצמית לגיטימית אמן הלחימה או ספורטאי הלחימה המנוסה חשופים לתביעה פלילית ואזרחית שבה ינתן שיקול ליכולות שלהם.
אומנויות לחימה מעטות מתייחסות לנושא מורכב זה בכל היבטיו. נפוצה הגישה המתייחסת רק לצד המיידי של האיום ולא להשלכות המשפטיות של טכניקות שאינן עומדות בקריטריון ההגנה העצמית. בבתי ספר [2] שבהם נלמדת גישה כוללת להגנה עצמית יש דגש על שימוש בטכניקות הגנה הפרופורציוניות לגודל האיום לפי תאוריית דרגות אלימות. רצף המילים כח סביר נתון לפרשנות השופט בתביעות מהסוג הנזכר לעיל. העקרון של תגובה מידתית בהתאם לאיום הוא נכון, אך מכיוון שקשה לכמת מה היא תגובה מידתית בסיטואציות של הגנה עצמית. מוטלת החובה על האדם המתגונן להגדיר זאת לעצמו. השימוש בכח מינימלי על מנת להסב נזק מינימלי לתוקף הינה הגדרה סבירה בתחום זה. מהגדרה זאת גם נגזרות עקרונות הלחימה בהגנה עצמית.
ווידיאו - טכניקות של הגנה עצמית
ראה גם: דרגות של אלימות
קישורים חיצוניים
רשימת מקורות
- ↑ קובץ חוקים, מדינת ישראל. חוק העונשין.
- ↑ [1]חוק העונשין, סעיפים 333, 334, 335,
