אנציקלופדיה > מונחים בלחימה > דו

נכתב ע"י יוסי שריף

דו (道 ,Dō), הניתן לקריאה גם כ-מיצ'י ביפנית ודאו (Tao) בסינית, הוא שם אוגד למספר רב של דיסציפלינות והשקפות עולם שמקורן בסין, יפן וקוריאה. ביפן, ניתן לתרגם דו כדרך, אלא שתרגום זה אינו מקיף את כל משמעויות המילה.
דו הוא גוף ידע בעל מספר מרכיבים:

  1. התמחות (senmonsei) - מיומנות מעשית הניתנת לשיפור
  2. העברה ממורה לתלמיד (keishōsei) - שושלת הוראה
  3. אוניברסליות (kihensei) ,
  4. נורמטיביות או הסתגלות לסביבה החברתית (kihansei)
  5. אוטוריטה (ken'isei) - הימצאות בסביבה תרבותית שבה, גם לאחר הלמידה, יש מורה או מודל חיקוי.

דו במובן היפני הרגיל מחייב עשייה גופנית כלשהי, הוא אינו מסורת אינטלקטואלית. מרכיב ההתמחות, הסנמונסאי, מציב את ה-דו כסוג של פרקטיס.

דו באומנויות לחימה

באומנויות הלחימה החדשות ביפן (גנדאי בודו) דו הוא סיומת המצביעה על כך שלמייסדי השיטה הייתה שאיפה שתרגול השיטה יתעלה מעל למטרות של הגנה עצמית ולחימה ויקנה למתאמן הבנות ואיכות חיים פנימית. כך, קנדו, ספורט הלחימה בחרב, נבדל בהתכוונות הראשונית שלו מקנג'וטסו, אומנות הלחימה העתיקה בחרב, וג'ודו, ספורט עם מטרות רוחניות, נבנה כשיטה רוחנית בשונה מג'ו ג'יטסו - התמחות בהתגוששות.

אמנויות הלחימה בעלות סיומת הדו שונות בהתכוונותן הראשונית שלהן מהבוג'וטסו. בתהליך שפיתח אותן לדו הן סיפחו מרכיבים רוחניים בנוסף לידע לחימה. בתהליך ההתפתחות שלהן הפכו חלק מאומנויות הלחימה החדשות לספורט ואיבדו הן את הקשר ללחימה והן את הקשר לפרקטיס ולדו.

אומנויות הלחימה העתיקות, הבוג'וטסו, לא הפכו לספורט ונשמרו, פחות או יותר, כמו בעבר. וכך, בתהליך פרדוקסלי, משמרות אומנויות לחימה עתיקות רבות מרכיב של הבנת דו.
את הבנות הדו חולקות למעשה אומנויות לחימה רבות וגם סוגים של ספורט לחימה ושיטות לחימה עתיקות ללא קשר לסיומת השם של השיטה.

רשימה של שיטות דו

  • אייקידו (Aikido 合気道), דרך ההרמוניה של הרוח. לחימה טיקסית בידיים ריקות.
  • גנדאי בודו (Gendai budō 現代武道), דרכי הלחימה המודרניות. קבוצה של שיטות לחימה שנוצרו ביפן לאחר הרסטורציה של תקופת מייג'י.
  • איאיידו (Iaido 居合道), דרך ההרמוניה בחיים. שם כולל לאומנות שליפת החרב היפנית.
  • ג'ודו (Judo 柔道), הדרך הרכה. ספורט לחימה של האבקות עם בגד אימון.
  • קיודו (Kyūdō, 弓道), דרך הקשת. אומנות לחימה בעזרת קשת יפנית ארוכה.
  • קראטה-דו (karate-dō 空手道), דרך היד הריקה. אומנות לחימה שעיקרה שימוש במהלומות.
  • שודו (Shodo 書道), דרך הכתיבה. קליגרפיה יפנית במכחול ודיו.
  • קנדו (Kendo 剣道), דרך החרב. ספורט לחימה בחרב במבוק.
  • קהדו (Kadō 華道) או איקבנה, דרך הפרחים. אומנות סידור הפרחים.
  • סאדו (Sado 茶道),דרך התה - טקס תה.
  • בושידו (Bushidō 武士道), דרך הלוחם. זוהי השקפת עולם רומנטית שקיבלה את שמה במהלך תקופת טוקוגאווה. גם הבושידו אמור להיות לא סתם תורה רוחנית מופשטת אלא דרך חיים שכוללת עשייה יומיומית שהיא הצורה בה אמורים לחיות.