נינג'יטסו

שתף בפייסבוק | שתף בטוויטר
נכתב ע"י יוסי שריף

נינג'יטסו, Ninjutsu, 忍術, נינפו או טאיג'יטסו הוא גם אומנות לחימה משולבת מסורתית וגם מיתוס הנשען על דמות הנינג'ה. בצד המעשי של השיטה מתועדות באקבן ויקי יותר מאלף חמש מאות טכניקות נינג'יטסו ועשרות שיעורי נינג'יטסו בוידאו.

מייסד הנינג'יטסו המודרני - מסאקי הצומי
מייסד הנינג'יטסו המודרני - מסאקי הצומי

נינג'יטסו מעשי בימינו מורכב ממספר ריוהא, זרמי לחימה עתיקים, שנובעים משיטות לחימה של לוחמים שונים ביפן העתיקה. הדמות המרכזית בימינו הוא מייסד בית הספר בוג'ינקאן, מסאקי הצומי.

בתי ספר אחדים המשיכו את השימוש בסילבוס שלימד מורהו של מסאקי הצומי, טושיטסוגו טקמצו. בתי ספר אלו, ג'יננקאן, גנבוקאן ואקבן נקראים טקמצו דן, או בית טקמצו, והם נבדלים בינהם בפרשנות של טכניקות הנינג'יטסו ובמתודת ההדרכה. בנוסף, קיימים זרמי לימוד של נינג'יטסו שאינם מבוססים על זרם הלימוד של הטקמצו דן.


ליותר מ 1500 טכניקות נינג'יטסו עבור לפורטל טכניקות נינג'יטסו


שלושה הסברים לנינג'יטסו

ישנן שלוש מסגרות המתארות נינג'יטסו

  1. נינג'יטסו כמיתוס, אגדה המבוססת על דמותו של הנינג'ה.
  2. נינג'יטסו כמיומנות, חלק ממיומנויות כוללות של לוחם סמוראי ביפן העתיקה.
  3. נינג'יטסו כאומנות לחימה שלמה הכולל בתוכו קשת רחבה של שימוש בגוף, תנועה, וכלי נשק.


המיתוס של הנינג'ה

 טנגו, שד עורב, המורה המיתולוגי של הימאבושי
טנגו, שד עורב, המורה המיתולוגי של הימאבושי

הדימוי המרתק של הנינג'ה כסמל ללוחם על אנושי בעל יכולות ריגול, קסם ולחימה הוא המקור לפופולאריות העצומה של מיתוס הנינג'יטסו.

כתבים עתיקים ממקמים את המקור של הנינג'יטסו המיתי בנזירים לוחמים, ימבושי, מדת ההרים שוגנדו שפיתחו את הצורך בהגנה עצמית לשיטות לחימה, תנועה בשטח וקיום טבעי.


נינג'יטסו כחלק מיכולות הסמוראי

 נינג'יטסו היה חלק ממיומנויות הלחימה של הסמוראים
נינג'יטסו היה חלק ממיומנויות הלחימה של הסמוראים

בריו מוכרים של סמוראים כגון טנשין שודן קטורי שינטו ריו, נינג'יטסו הוא רק חלק ממספר גדול של מיומנויות שנדרשו מלוחמים ברמה גבוהה. בשיטות אלו נינג'יטסו הוא חלק ספציפי המתייחס לתנועה, הסוואה, קסם ושימוש בכלי נשק יחודיים.


נינג'יטסו כאומנות לחימה מלאה

עמידת טוטוקו בנינג'יטסו
עמידת טוטוקו בנינג'יטסו

נינג'יטסו היא אומנות לחימה פרקטית הכוללת את כל טווח האפשרויות בלחימה. אומנות לחימה זו נשמרה בהיקף הטכני הגדול ביותר בשיטות, ריו הא, שיצאו מהטקמצו דן. ישנם כתבים התומכים בגניאולוגיה זו ומפרטים את מיומנויות הנינג'ה Ninja Juhakkei (忍者十八系?), הנוספות ל18 מיומנויות הלוחם הכלליות, Bugei Juhappan (武芸十八般).

(באתר זה אנו מתעדים וידאו ומאות סרטונים של טכניקות לחימה של נינג'יטסו). הנינג'יטסו היא אומנות לחימה משולבת מסורתית שמקורה ביפן. הנינג'יטסו הקרבי באקבן הוא שם אוגד לשש שיטות לחימה, שכונסו יחד בבית הספר של מסאקי הצומי.



ליותר מ 1500 טכניקות נינג'יטסו עבור לפורטל טכניקות נינג'יטסו


בתי הספר שלהם שושלת הוראה כתובה יצאו מבית מדרשו של טושיטסוגו טקמצו, והם נקראים טקמצו דן (Takamatzu den). בתי ספר אלו הם: בוג'ינקאן, גנבוקן, ג'יננקאן, ואקבן. טכניקות הלחימה היפניות הנלמדות בבתי ספר אלו מתמקדות בתרגול קאטות בזוג ובקרבות במגע מלא. נינג'יטסו מתמקד בטכניקות לחימה ותנועה, טכניקות של ריגול והתנקשות אינן נלמדות בתוך שושלת הוראה בשום בית ספר נינג'יטסו של טקמצו דן.


לחמש מתוך תשע שיטות הלחימה שיצאו מטקמצו יש תימוכים היסטוריים והן מתועדות בשושלת הוראה כתובה של מאות שנים. בארבע שיטות נינג'יטסו נוספות קיימים, ככל הנראה, פערים בשושלת ההדרכה למרות שאין הדבר פוגע בתקפות הטכניקות. מחוץ לטקמצו דן קיימים זרמי נינג'יטסו בעלי שושלת הוראה המתמקדים באספקטים מסויימים של נינג'יטסו. שושלת ההוראה של יומיו נאווה מתמקדת במספר מצומצם של כלי נשק מבוססי שרשרת או להטלה. בית הספר לחרב של טנשין שודן קטורי שינטו ריו מלמד גם מספר מיומנויות של נינג'יטסו ובינן כלי נשק להטלה. בתי ספר נוספים צצו בשנות השבעים והשמונים של המאה ה - 20 בעקבות מה שנקרא "נינג'ה בום", פריצת דמות הנינג'ה לתודעת הציבור במערב, בתי ספר אלו השאילו טכניקות לחימה משיטות רבות ופילוסופייה מבוססת פנטזיה אודות דמותו המיתולוגית והמעשית של נינג'ה ביפן העתיקה. כמעט כל בתי הספר מאששים את התקפות של הטכניקות שלהם בעזרת שושלת הוראה. ברוב בתי הספר של הנאו-נינג'יטסו אין עדויות היסטוריות של שושלת הוראה עתיקה יותר משנות החמישים של המאה ה - 20.

הרקע של הנינג'יטסו - מיתוס מול תעוד היסטורי

טכניקות הלחימה ההישרדות והתנועה של מספר קבוצות שעסקו בהגנה עצמית או בלחימה צבאית היו המקור לשיטות לחימה יפניות רבות. המיתוס הסיפורי המקובל מתאר את מקורו של הנינג'יטסו בלוחמים נזירים שחיו במחוזות הרריים והנידחים של יפן ופיתחו את טכניקות ההגנה העצמית שלהם. נזירים אלו תרגלו את דת ההרים, שוגנדו (Shugendō).

המעמד של הנינג'ה המיתולוגי ככוח לחימה מיוחד בעל יכולות מיחדות וסט נפרד של טכניקות אינו נתמך בעדויות היסטוריות, אלא בסיפורי עם ממאות מאוחרות יותר. לוחמים שתרגלו טכניקות של הסתננות. ריגול נגדי והתנקשות, כמיומנות צבאית, היו קיימים ביפן, כמו גם בארצות מערביות שעסקו בלחימה. אין כל עדות כתובה מאותה תקופה על שם נפרד לאותם לוחמים והעדויות הראשונות על הופעת השם נינג'ה, נינג'יטסו, נינפו או שינובי מאוחרות יותר. את התפקיד הציורי, הכולל את הבגדים הבולטים והסמליים, קיבלה דמות הנינג'ה בתיאטרון הקבוקי שם משמשים עובדי במה הלבושים בבגדים שחורים ומסכות כדמויות שהקהל מתעלם מנוכחותן בשעה שהם מארגנים תפאורה.

נינג'יטסו של אקבן

הוא נינג'יטסו בדגש קרבי, שהתגבש ישראל בארגון אקבן. אומנות לחימה משולבת זו מבוססת על הסילבוס של נינג'יטסו (בודו טאי ג'יטסו), אומנות הלחימה היפנית.
השם בודו נינג'יטסו (Budo Ninjutsu) מורכב מהמילים בודו: בו - לוחם, דו - דרך ומהמילה נינג'יטסו: נין - הישרדות שקטה, ג'יטסו - מיומנות. בודו נינג'יטסו היא אומנות לחימה השמה דגש על הגנה עצמית, יעילות בקרב, כושר גופני, והתפתחות רוחנית. אומנות הלחימה בודו נינג'יטסו קיבלה את המאפיינים העיקריים שלה בישראל בתחילת שנות השמונים וממשיכה במחקר ופיתוח גם כיום.

בודו נינג'טסו - היסטוריה

דורון נבון, הזר הראשון שקיבל דרגה בכירה ביפן, הביא לישראל נינג'יטסו שהושפע מאוד משיטות הלחימה שבהן התמחה: ג'ודו, אגרוף תאילנדי וקרב מגע. באמצע שנות השמונים חיבר יוסי שריף את הבסיס הרחב של הנינג'יטסו המסורתי עם מתודות הלחימה הנוספות שנלמדו אצל דורון נבון. המתודה ששימשה את שיטת בודו נינג'טסו וביה"ס אקבן היא הפירמידה המתודית. הקבוצות הראשונות שלמדו בודו נינג'יטסו היו בירושלים ואימנו אותן במשותף, יוסי שריף וגדי ליסק. בתחילת שנות התשעים העביר ביה"ס לבודו נינג'יטסו - אקבן - קורס מדריכים משותף עם בוג'ין קאן במכון ווינגייט. השלוחה הישראלית של בוג'ין קאן ואקבן משתפות פעולה בסמינרים וסילבוס דומה, אבל מערכת הבחינה והדרגות בשני בתי הספר הפכו לעצמאיות בשנת 1991.


נין ג'יטסו - פרוש השם ביפנית

האותיות המרכיבות את השם נין-ג'יטסו ביפנית הן צרוף של שני סימנים (Kanji): נין (Nin) ו-ג'יטסו או כפי שנכון לבטא זאת ביפנית ג'וטסו (Jutsu). הסימן היפני, הקנג'י של נין (Nin 忍) הוא ציור סימלי של לב (Shin) מתחת ללהב של חרב חדה. מתחת לקנג'י זה נמצא הסימן ל מיומנות, ג'וטסו (Jutsu 術), ויחד הם מרכיבים את המונח השלם. הקנג'י של נין ג'יטסו הוא מרובה משמעויות והפרושים הרווחים הם: הישרדות שקטה, מיומנות הלחימה הפנימית של הלב המוכן, מיומנות לחימה של הלב החד כחרב ומיומנות לחימה שקטה ונסתרת.

מיתוסים היסטוריים בנין ג'יטסו

אין סימוכים היסטוריים מהתקופה שאליה מייחסים את הולדת הנין ג'יטסו. המיתוסים הנפוצים על תחילת הנין ג'יטסו מספרים או על שיעורים שפיתח הטנגו (Tengu), שד בצורת עורב שהיה מורה מיתולוגי במספר שיטות לחימה יפניות, או שהם פונים למיומנויות קרב שנלמדו מגנרלים סיניים נמלטים. עדויות היסטוריות כן מתעדות את מיומנויות הנין ג'יטסו היו לאורך ההסטוריה הצבאית של יפן. זהו הבסיס לנוכחותו של הנין ג'יטסו כמיומנות לחימה נוספת בחלק משיטות הלחימה הידועות של הקוריו של הסמוראי, כגון שיטת Katori. רציונל טאקטי ספציפי, שנתגלה בניתוח קטה (Kata analysis) של נין ג'יטסו בבוג'ינקאן, גנבוקאן וג'יננקאן, מצביע על כך שהיה ניסיון קרבי מעשי וחשיבה טקטית ואיסטרטגית ייחודית שאינם מופיעות בשיטות לחימה יפניות אחרות.

נין ג'יטסו כמיומנות לחימה מעשית

נין ג'יטסו היום, כפי שהוא מתורגל כיום בבתי הספר שיצאו מטקמצו (Takamatzu den) אינו מכיל את פרקטיקות הריגול וההרג המיוחסות לנינג'ה המיתולוגי. הפוקוס של נינג'יטסו, כפי שהוא מתורגל כיום, נטוע במקור האמיתי של הטכניקות: שיטות קוריו יפניות שונות ומרובות העוסקות בתרגילי לחימה ותנועה, ולא בקוריו בלעדי ודימיוני של נינג'יטסו.

מאגר הטכניקות של בתי הספר שיצאו מטקמצו טושיטסוגו נחשבים כמקור היסטורי לנין ג'יטסו כיום. חלק מהשיטות שיצאו מטקמצו הן שיטות לחימה ידועות ומתועדות ביפן וקיים תעוד לגביהן (Koto ryu), (Kukishinden ryu), (Fudo Ryu), (Gyokko ryu), (Takagi Yoshin Ryu). נמצאים גם בתי ספר אחרים בעלי סילבוס של נין ג'יטסו ממקורות אחרים. התעוד ההיסטורי של בתי ספר אלה נעצר באמצע המאה ה-20. חלק מבתי הספר הלגיטימיים לנין ג'יטסו קוראים לעצמם בשמות האמורים למנוע את הסטיגמה שדבקה לנין ג'יטסו. שמות כמו נינפו (ninpo), בודו טאי ג'יטסו (Budo Tai jutsu), אמטרסו (Amaterasu) וסמוראי ג'יטסו הם שמות חלופיים למספר בתי ספר שיונקים את הסילבוס שלהם מטקמצו. שימושיות. עיקרי תכנית הלימודים של הנין ג'יטסו כוללים מגוון של טכניקות החל מלחימה בידיים ריקות ועד לאוסף קאטות מסובכות המשלבות כלי נשק. מאגר מידע רחב זה, מבטיח בסיס שימוש רחב במגוון מצבים שונים. טכניקות נין ג'יטסו טהורות אינן בנמצא, מאחר והן מבוססות על ומעורבות בטכניקות קוריו אחרות. הנין ג'יטסו שמקורו בטקמצו הוא אוסף עצום של טכניקות ולפחות שש שיטות לחימה שונות. הרקע של הריו הנלמד בבתי הספר שמקורם בטקמצו הנו מגוון ורחב מאד. ישנם ריו המותאמים לסביבה עירונית ונועדו להתמודדות עם מצבים מסויימים בעזרת רמת אלימות נמוכה. ריו אחרים מגיעים משדה הקרב ומכילים טכניקות קטלניות שחלקן בשילוב שריון קרב יפני, שימוש בחרבות ונשקים כגון הנגינטה. חלק מהמערכות שנטמעו אל תוך הטקמצו-דן הן אמנויות לחימה שלמות הכוללות היבטים רבים מתוך ספקטרום הלחימה הסמוראי. כל אלה יחד יוצרים מאגר מידע עצום של התגוששות, מהלומות וטכניקות נשק.

טכניקות הלחימה של נינג'יטסו באקבן ויקי

שטח


עקרונות הקרב של הנין ג'יטסו

1. תנועה - הלחימה בנינג'יטסו מדגישה תנועה, התחמקות ויכולות גופניות הקשורות לכך. יכולות של קפיצה, גלגול ונפילה בקרב פנים אל פנים משתלבות עם יכולות הליכה וריצה למרחקים.

2. שילוב טכני של מכות, בעיטות ומגע קרוב - חלק גדול מהקאטות בנינג'יטסו משלב בטכניקה אחת, אחיזות, מכות והטלות או בריחים.

3. מציאותיות - קרבות האימון של אומנות הלחימה מחקים בקרוב רב מגוון של מצבי קרב ולחימה: עבודה מול מספר תוקפים, לחימה עם ומול כלי נשק, קרב בשטח לא מישורי.

4. לחימה ללא שלד חוקים פנימי - נינג'יטסו אינו ספורט, טכניקות הלחימה ואיפיון הקרב משתנים תדיר ואינם מאפשרים למתאמן תחרות ספורטיבית.

5. מרחק - האלמנט החוזר על עצמו בכל הקאטות הוא המרחק בין היריבים, שליטה במרחק זה על ידי אחיזה, תרגיל או התחמקות ויישום השליטה במרחק כדי לנצח.

ערכים פנימיים

הנין ג'יטסו בעידן שלפני האצומי, (ראה: סיישין טקי קיויו seishin teki kyoyo) הביא עמו נקודת מבט הומאנית המנוסחת באופן מעורפל במכוון: מודגשים ערכים שונים, החל מאהבה לטבע ועד לאהבת האחר. נקודת מבט זו מקבילה לערכים הפנימיים הנרכשים ע"י המתאמנים בימינו אנו. נין ג'יטסו בר אימון, כאמנות לחימה המתבצעת ומתורגלת בעזרת עמיתים מתאמנים, מעודד יכולות חברתיות וסובלנות כלפי האחר.

הגדרה עצמית של שיטות הנין ג'יטסו

בעוד חלק ממתרגלי הנין ג'יטסו המודרני דבקים בהילת הנינג'ה כאמנות לחימה בלתי ניתנת להכנעה, רוב מתרגלי הטקמצו-דן (Takamatzu den) רואים עצמם רק כמשמרים מסורת לחימה עתיקה. נקודת ראות זו מתייחסת לעיקרי תכנית הלימודים של הנין ג'יטסו / בודו טאי ג'יטסו ומהווה בסיס והתחלה לתירגול אמנות הלחימה. בפועל, רוב הדוג'ואים והמדריכים מתרגלים ומשלבים מעט מיתוס, בטענה שאין באמנות לחימה זו הכוונה למצבים אלימים, אלא המדובר בפעילות פיזית שלווה. חלק ממדריכי ומתרגלי הטקמצו-דן מנסים לקלוע לרוח הטכניקות המקוריות באמצעות שילוב תרגול רנדורי, וטכניקות ושיטות הנלקחות מאומנויות לחימה שונות. הדגש בתכנית הלימודים בדוג'ואים של הנין ג'יטסו שויתרו על הערך הלוחמני , עובר לכיוון של טכניקות וערכים רוחניים הנובעים מתרגול רגוע של התנועות המסורתיות. הדוג'ואים הדוגלים בגישה של שימושיות השיטה, נאלצים לשנות את הטכניקות והקאטות של ה-X קאן באמצעות מחקר, כושר ושיטות אימון מודרניות בקרבות. טכניקות הנין ג'יטסו הנן שימושיות כאשר הן מבוצעות נכון. בזמן הרנדורי מתרגלים מתקדמים משתמשים הרבה בסבאקי או שמירה על מרחק לשיפור סיכויהם. במצב אידיאלי, מתרגל נין ג'יטסו חייב לשלוט במגוון רחב של תרגילים – בעיטות, אגרופים וגם שימוש בנשקים ועבודה על הקרקע.

סרטי וידיאו של קאטות נינג'יטסו באקבן ויקי

שתי הגישות השונות שאליהן התפתח הנין ג'יטסו

ישנן שתי תבניות של גישות דרכן ניתן להבין את הנין ג'יטסו:

  • נין ג'יטסו כמיומנות נוספת בתוך אמנות לחימה שלמה

בחלק מאמנויות לחימה קוריו מוערכות, נין ג'יטסו הנה רק אחת מבין מיומנויות שונות הנדרשות להשגת ידע מקיף של אמנות הלחימה. בגישה זו, הרואה את הנין ג'יטסו כמיומנות אחת ספציפית מתוך אמנות הלחימה הכוללת, נין ג'יטסו מכיל את המיומנויות המזוהות עם ריגול, הסוואה, הסתרה, כוחות מאגיים, הישרדות בטבע, וטכניקות לחימה של התגנבות.

  • נין ג'יטסו כאמנות לחימה מלאה

בגישה זו - הנין ג'יטסו כולל בתוכו את כל מיומנויות הלחימה של הנינג'ה. גישה זו אומצה ע"י כל בתי הספר שנוצרו ע"י טאקמצו: הטאקמצו-דן או אקס קאן. ניתן לאשש ולאמת את ההתייחסות לנין ג'יטסו כאמנות לחימה מלאה בעזרתה של מגילה (מקימונו) מטוגקורה ריו, אחד מבתי הספר הבונים את תכנית הלימודים של הבוג'ינקאן. בטגקורה ריו הנינג'ה ג'והקיי נלמדות ביחד עם בוגיי ג'והפאן – 18 מיומנויות לחימה של הסמוראים. במאות השנים האחרונות, אין מתרכזים בטכניקות הריגול של הנין ג'יטסו. זאת משום שהן אינן משרתות כל מטרה של האוכלוסיה המודרנית ונוטות ליצור פרסום שלילי ולמשוך תלמידים בעלי ציפיות לא ראליות.

18 מיומנויות הלחימה העתיקות של הנין ג'יטסו

  1. סיישין טקי קיו-יו ( זיקוק הרוח)
  2. טאיג'יטסו (קרב ללא נשק, שימוש בגוף בלבד)
  3. קנג'וטסו (לחימה בחרב)
  4. בוג'וטסו ( לחימה במקל ארוך/קצר)
  5. שוריקנג'וטסו ( השלכת להבים)
  6. סוג'וטסו ( לחימה בכידון)
  7. נגינטג'וטסו (לחימה בנגינטה)
  8. קוסאריגמג'וטסו (לחימה בשרשרת ומגל)
  9. קייקוג'וטסו ( לחימה בחומר נפץ ןפירוטכניקה)
  10. הנסוג'וטסו ( הסוואה והתחזות)
  11. שינובי אירי(התגנבות ושיטות כניסה למבנים)
  12. באג'וטסו(רכיבת סוסים)
  13. סואי-רן (אימוני מים)
  14. בורייאקו ( אסטרטגיית צבאית)
  15. צ'והו(ריגול)
  16. אינטונג'יטסו (בריחה ומסתור)
  17. טנמון( מטאורולוגיה)
  18. צ'י-מון (גיאוגרפיה )

קישור להבדלים בין שיטות לחימה ומונחים

מקורות

קישורים חיצוניים