ניהול עימות ויישוב סכסוכים

מבוא

ניהול עימות עוסק בצמצום ההשפעות השליליות של קונפליקט ובהעצמת יתרונותיו; יישוב סכסוכים מכוון לסיים את הקונפליקט או להסדירו באופן שמקובל על הצדדים. בשני המקרים, מצבם הרגשי־קוגניטיבי של המנהלים והמשתתפים קובע אם העימות יופנה לצמיחה – או להסלמה הרסנית.

מדוע ויסות רגשי הוא תנאי מוקדם?

בהסלמה חדה מתרחשת תגובה פיזיולוגית: אדרנלין וקורטיזול, עליית לחץ‑דם, ראיית מנהרה ועוד. ללא יכולת לייצב את הרגש, כל טכניקת משא‑ומתן או גישור תקרוס. בתכנית דטאנט אנו מלמדים מסלול הפוך: שימוש בתנועה, נשימה ומנח גוף כדי להרגיע את המערכת האוטונומית – ומשם להשפיע על החשיבה.

חמשת הסגנונות הקלאסיים לניהול עימות

על‑פי מודל Thomas‑Kilmann (CPP Research, 2007):

1. תחרותיות – חתירה לניצחון חד‑צדדי.
2. התפשרות – ויתורים הדדיים להשגת פתרון ביניים.
3. שיתוף פעולה – חיפוש פתרון יצירתי הממלא את צורכי כל הצדדים.
4. הימנעות – דחיית העימות או נסיגה ממנו.
5. אדיבות (Accommodation) – העדפת צורכי הזולת על פני שלך.

כל סגנון יעיל בהקשר שונה; המפתח הוא היכולת לבחור בזירה ולא להגיב אוטומטית.

יישומים ארגוניים ומשפחתיים

• עסקים – מנהלים שמסוגלים לווסת רגשות מגייסים עימות לפרודוקטיביות ולא לפירוק צוות.
• משפחה – שימור מערכות יחסים ארוכות‑טווח חשוב מהכרעה רגעית בוויכוח.
• כוחות ביטחון – שליטה עצמית בקרב מונעת הסלמה מיותרת ומצילה חיים.

מתי לבחור בגישור?

כאשר העימות מתמשך אך אינו מאיים מיידית מבחינה פיזית, מעורבות צד שלישי ניטרלי יכולה לשבור思 מגננות ולאפשר פתרון רציונלי. גישור יעיל במיוחד בסכסוכים עסקיים, ירושות, וגירושין – מצבים עם לוחות זמנים ארוכים וערך כלכלי מובהק.

ומתי לבחור בסדנת דטאנט?

במצב מיידי – משרד שמתדרדר לצעקות, תקרית אלימה ברחוב או סכסוך שכנים בשעת לילה – אין זמן למגשר. סדנת דטאנט מספקת כלים מוטוריים וקוגניטיביים שמאפשרים:

1. זיהוי מוקדם של “נקודת־אל‑חזור”.
2. נשימה ועמידה מייצבות תוך שניות.
3. מעבר לסגנון עימות נבחר (לרוב – שיתוף פעולה או התפשרות מינימלית).

סיכום

“לכל עימות יש מוצאי עימות.” ניצחון דורסני משאיר אדמה חרוכה; ניהול מושכל מבוסס ויסות רגשי יוצר פתרונות ארוכי‑טווח, חוסך משאבים – ולעתים אף מציל חיים.