3F – הילחם, ברח או קפא
במצבי חירום — רעש פתאומי, איום פיזי ואף עלבון בדיון סוער — מופעל אצלנו מנגנון קדום: Fight, Flight or Freeze (3F).
לעיתים הטריגר ברור: קול נפץ, שינוי חזותי חד, תחושת סכנה. אך אותה תגובה עצמה צפה גם בסביבות תרבותיות מורכבות שבהן אינה מועילה ולעיתים אף מזיקה. 3F היא שריד אבולוציוני עוצמתי המוציא אותנו מהיגיון צלול.
אנו אוהבים לדמיין את עצמנו רציונליים, אבל זוכי פרס נובל, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שהחלטות רבות מתקבלות אוטומטית ולא תמיד בצורה הכי טובה; החשיבה המודעת מגיעה רק אחר כך כדי להצדיקן.
מה קורה בגוף בעת 3F?
הגוף עובר למצב חירום: הפרשת אדרנלין וקורטיזול, הרחבת אישונים, האצת דופק וגיוס שרירים נוספים. המטרה: הישרדות מיידית.
למה המנגון מועיל — ומתי הוא מקשה
בסוואנה או בג׳ונגל היה ברור: טורף או נטרף. במאה ה‑21, באוטובוס או בטיק טוק, אותו מנגנון מתעורר למרות שאין טיגריס מעבר לפינה — וגורם לנו לצעוק על נהג אחר או לקפוא מול מייל מאיים.
כלים להרגעה ולוויסות
- זיהוי מוקדם — שים ❤️ לדופק, לנשימה, למתח השרירים.
- נשימה מודעת — שתי‑שלוש נשימות עמוקות מחזירות שליטה על המערכת העצבים האוטונומית.
- תיוג תחושה — אמירה פנימית כמו "אני מרגיש איום, זו תגובת 3F" מפעילה את מרכזי הבקרה במוח.
- בחירת פעולה מודעת — החלט אם להגיב או להמתין עד שהסערה הפיזיולוגית תחלוף.
התגובה הקדומה לא תיעלם — היא זו ששמרה על אבותינו — אבל אימון מודע יכול להפוך אותה לאות אזהרה במקום להגה מקולקל.