אנציקלופדיה > דמויות היסטוריות בלחימה > סמוראי

נכתב ע"י יוסי שריף

סמוראי הוא שם כללי ללוחם יפני בתקופה שבין 900 לספה"נ לתקופת מייג'י. במקור היו הסמוראים משרתים בעלי מעמד חברתי בינוני. המושג התפתח ומתייחס כיום למעמד הלוחמים הגבוה ביפן. תפקיד הסמוראים בחברה היפנית מקביל בקווים כללית לתפקיד האביר בחברה האירופית של ימי הביניים. במאה ה-13 לספה"נ התקבע המעמד והפך להיות שם כולל לייחוס משפחתי, מקצוע צבאי ואתוס התנהגותי מחייב.

הסמוראי קיבל שכר ממשפחת אצילים בעלת כוח שנוהלה על ידי דאימיו, אדון פאודלי. סמוראים חסרי אדון או חסרי חלקת אדמה נקרא רונין וזכו להתייחסות חברתית לא חיובית מאחר וחלקם התפרנסו משוד דרכים.

היסטוריה של מעמד הסמוראי

בהנהגתם של דאימיו חזקים במיוחד שהפכו לשוגונים מילאו נציגי מעמד הסמוראים את התפקידים החשובים במוסדות השילטון כאשר הם הופכים את מעמד הקיסר למעמד סימלי חשוב ביותר אבל חף מהשפעה. השוגונים, בעלי ההשפעה, ייסדו ממשלה זמנית כבר בשנת 1185 ולמרות אתגרים רבים לצורת השלטון הזו נשארו הסמוראים בשלטון כמעט 600 שנה.

קוד ההתנהגות של הסמוראי היה לא מנוסח עד למאה ה-18 וגם אז לא היה מחייב. קוד זה נקרא, רק לאחר שנוסח, בושידו וכלל סט של כללים שנגזרו מלאומיות יפנית, תנועה רומנטית בספרות היפנית, זן ואידיאלים שיבטיים של כבוד וציות. סמוראים בעלי דרגות בכירות לא קיימו את קוד הבושידו ובגידות, חוסר נאמנות וחוסר ציות הם חלק מההיסטוריה היפנית הסמוראית.

חיילים סמוראים בעלי דרגה נמוכה עברו אינדוקטרינציה של קוד הבושידו מאחר הוא כלל את חובת הציות ואיפשר שליטה חברתית קלה על מעמד חזק של חיילים. חובת הציות וההתניה החברתית עברו חיזוק עם השנים והביאו, עד לתקופת מלחמת העולם השנייה במאה ה - 20 למצבים שבהם בוצעו התאבדויות בגלל מצבים של אי נוחות חברתית, פגיעה דמיונית באדון הממונה ונקמה.

כלי הנשק העיקריים של מעמד הסמוראים היו בראש ובראשונה הקשת היפנית, היומי, וזוג חרבות: קטאנה וואקיזשי. סמוראים השתמשו במגוון כלי נשק שונים בנוסף כגון חנית, (יארי), גרזן קרב ענק (נגינטה) ובתקופות מסוימות רובי מוסקט. כלי הנשק שהפך לסמל מעמד הסמוראים הוא החרב היפנית הבינונית - הקטאנה.

סמוראי מול נינג'ה - הפרכת מיתוס

ההפרדה בין הסמוראי לבעלי מקצועות לחימה אחרים לא הייתה קיימת והאגדה של היריבות בין מיומנות הנינג'ה למיומנות הסמוראי היא ללא תימוכין במציאות ההיסטורית. רוב מיומנויות הנינג'ה תורגלו על ידי סמוראים ומשפחות שהתמחו בנינג'יטסו באזור איגה וקוגה קיבלו תשלום ככל סמוראי, באורז, מהדאימיו שלהן. האגדה על הנינג'ה כרוצח שכיר ללא נאמנויות שבטיות מחווירה מול תעוד היסטורי שבו לא נרשמה אף בגידה של סמוראים שעסקו בנינג'יטסו מול בוגדנות ונקמנות שהיוו סימן היכר של המעמד הסמוראי הפיקודי.