תנועה נכונה באומנות לחימה אינה בלט 2.

בהמשך לפוסט של רובי על תנועה נכונה כבלט. אומנות לחימה אינה בלט, לפחות מהבחינה שאם עושים אומנות לחימה נכון המעשה האומנותי מיועד למבצע ולא לקהל צופים. קהל הצופים במעשה האומנותי של אומנות הלחימה רק מורשה להשתתף. בבלט, מיועד המעשה האומנותי גם לקהל הצופים והוא נמדד בסך כל החוויה המתעוררת אצל המבצע וקהל הצופים שלו. אלו שתי צורות אומנות נפרדות. לכן איני אוהב את ההזנייה של המעשה האומנותי אצל "נזירי שאולין". אין אלו נזירים של ממש אלא שחקנים. אומנות הלחימה שלהם אינה מיועדת לעצמם אלא לבעיה האנושית עתיקת היומין של קיום ללא אישור מבחוץ. הנה שני קטעים: באחד ריסוקה אוטקה, הסנסאיי של טנשין שודן קטורי שינטו ריו ( TSKSR in the AKBAN wiki), האדם שאני מחזיק ממנו כהתגלמות אומן הלחימה המושלם, מדגים קאטות שליפת חרב שהוא מבצע כל יום. אנחנו הצופים מורשים להשתתף, אבל הקאטה תתבצע אותו דבר גם אם איש לא יראה אותה ויהיה לה אותו ערך אומנותי. בקטע השני רוקד רקדן עולמי, מיכאל ברישניקוב. ברישניקוב הוא אומן בחסד עליון. זאת אומרת שמעבר לשנים שהוא השקיע בדיוק ובהבעה בעזרת הגוף שלו יש לו עוד עודף, עודף של יכולת לעורר משהו אצל הצופה. זה אינו וידאו מוצלח שלו, אבל זה מה שמצאתי. אומנות של הופעה ואומנות לחימה הן שתי צורות אומנות שונות. אומנות לחימה הנעשית, אפילו במובלע, לשם הופעה, מסגירה זאת מיד והופכת לדעתי למשהו אחר - ללא אומנות לחימה.