פציעות ראש בספורט ובאומנויות לחימה

הגעת למאמר משנת 2007. והוא אינו מעודכן מחקרית. לקישור למאמר מעודכן על פציעות ראש בספורט משנת 2014. אוגוסט 1999 היה החודש האחרון בו תרגלו באקבן קרבות אימון עד נוק אאוט. מאז ועד היום מקפידים מדריכים בוגרי אקבן על קרבות אימון במגע מלא אבל ללא פציעה. למתחיל לא מנוסה נראה שמעט מכות של כפפת איגרוף לראש המוגן במגן אינן בגדר פציעה - זו טעות! מחקרים חדשים רבים תומכים במסקנה הישנה שלנו: אפילו מכה אחת המזעזעת את הגולגולת מעלה את רמת הסיכון לסינדרום המכה השניה או באנגלית Post concussion syndrome. בשיטות לחימה שבהן אסור לחלוטין לתת מכת אגרוף לראש אפשר להכות לגוף בכוח רב ובאופן מרשים בלי להסתכן בפגיעת ראש - לא כך אצלנו. באומנות הלחימה נינג'יטסו מבצעים קרבות במגע מלא ומציאותי ומסמנים לפנים כדי שלוחמות ולוחמים בשיטה יקפידו לשמור על הראש בקרב. הסימון לפנים חייב להיות עדין גם אם משתמשים בכפפות איגרוף תקניות. המסקנות הישנות של אקבן מקבלות תמיכה משורה של סוגי ספורט שונים. הסכנה אינה רק בפגיעה נוירולוגית בגיל מבוגר (מוחמד עלי) אלא סכנה מיידית וחמורה לבריאות המתאמן. מתאמנים בבית הספר ללחימה של אקבן שספגו פגיעת ראש, אפילו מחוץ לאימון, במשחק כדורגל, מנועים מלבצע ולהשתתף בקרבות אימון שבהם יש סיכוי לקבלת מכה לראש. כבר אמר י.: "הדבר החשוב ביותר הוא הבטיחות של התלמיד, אנחנו (מדריכי אקבן) צריכים להתעדכן כל הזמן, בספרות מקצועית והשתלמויות, במימצאים של רפואת ספורט אורטופדית ופיזיולוגיה." כך התפתחה, במשך יותר מעשר שנות בדיקה, ההכנה הגופנית של אקבן. "ההכנה הגופנית היא מעטפת הבטיחות של האימונים." להכנה זו אנו מצרפים נוהל קרב מתאים, פשוט כדי שנוכל לתרגל שנים רבות.