פציעות באומנויות לחימה ותנועה – התמודדות ושיקום


מאת אסף הוכמן

פציעות ספורט – הקדמה

פציעות הן אחד הגורמים הבולטים להפסקת אימונים אצל אומני לחימה וספורטאים. כאשר נפצעים הנטייה המיידית היא להיעזר ברפואה כגורם אחראי להתאוששות מהפציעה. הרוב המוחלט של המאמרים הנכתבים בתחום השיקום מפציעות הוא של רופאים או של אנשים ממקצועות פרה רפואיים. מאמר זה מנסה לתת נקודת מבט אחרת, נקודת ההתבוננות של המתאמן הפצוע.

ב- 25 השנים בהן אני מתרגל אומנויות לחימה וטיפוס מצוקים נפצעתי לא פעם . מאמר זה נכתב מניסיוני שלי ומניסיון של תלמידים ומורים לאומנויות לחימה וטיפוס מצוקים. בבית הספר לאומנויות לחימה אקבן, בו אני מדריך בצורה פעילה, כל פציעה וגם כמעט פציעה נחקרת לעומק. המטרה היא, כמובן, לצמצם את כמות הפציעות למינימום. מינימום זה לא אף פעם – מי שמתאמן נפצע. רק אנשים שלא מתאמנים אינם נפצעים וגם הם יחוו פציעה או מחלה ברמה כזאת או אחרת בימי חייהם.

ההבדל בין אומני לחימה לאנשים מן הישוב היא שדרך החיים של אומני לחימה סובבת סביב השימוש בגוף וסביב הכושר. פגיעה ביכולת להתאמן משפיעה על גורמים רבים בחיים המקצועיים והפרטיים. לכן התאוששות מהירה מפציעה ומניעת פציעות הן התמחויות לימוד עיקריות בבית הספר לאומנויות לחימה אקבן.

מילים אלו נכתבות בזמן תהליך שיקום מוצלח מאחת הפציעות הקשות אותן חוויתי, נפצעתי בתאונת טיפוס. הרופאים המטפלים ואף חברי לאימונים נדהמים בכל יום מהמהירות בה אני מחלים. המאמר לא יעסוק בפציעתי שלי אלא ינסה לתאר את העקרונות המנחים להתאוששות מהירה מפציעות עבור אומני לחימה ומטפסי צוקים. אני מאמין שמאמר זה יוכל גם לשרת את העוסקים בענפים אחרים.

עקרונות מנחים להתמודדות עם פציעות:

דבר ראשון תאמין

תהליך השיקום מפציעה מתחיל עוד לפני הפציעה. ההכרה שפציעה תקרה בשלב כלשהו היא הכרחית שכן בני אדם הם פגיעים וההבנה שפציעה אכן תתרחש עוזרת להתמודד עם תהליך השיקום, קצר או ארוך ככול שיהיה. השיקום הפיזי והמנטאלי מתחיל ברגע הפציעה. אין זמן להתאבל על האיבר הפגוע יש להתחיל לפעול כבר בדרך לבית החולים. ברגע הפציעה יש להאמין ולא לנסות להתכחש לפציעה.

קבע מטרות

בימים הראשונים שלאחר הפציעה לעיתים לא ניתן להתאמן כלל, זאת כמובן כתלות בחומרת הפציעה. למרות זאת כדאי לפעול בשני מישורים עיקריים. האחד, קביעת מטרה גדולה לסוף תהליך השיקום. כדאי שמטרה זאת תשלב את האיבר הפגוע. את המטרות הגדולות כדאי לפרוט למטרות קטנות יותר בדרך. קביעת מטרות שכאלה עוזרות לכוון את הגוף ואת הנפש לכיוון הרצוי. ללא מטרה תהליך השיקום יכול להתארך.

עשה מה שניתן

כאשר מתרגלים אומנות לחימה רחבה כמו נינג’יטסו ניתן בשלב ראשון לחזור להתאמן על טכניקות שאינם משלבות את האיבר הפגוע ובשלב מאוחר יותר גם בטכניקות המשלבות את האיבר הפגוע – כל זה על מנת להאיץ את ההתאוששות.

כאב הוא מורה טוב

הכאב הוא אינדיקאטור מצוין למה ניתן לעשות. לכן במידה והינך לוקח משככי כאבים כדאי להמעיט בהם עד כמה שניתן.

השתמש ביכולות הריכוז שלמדת

במידה ואינך מסוגל לעשות כלום כדאי להתחיל לדמות את עצמך משיג את מטרות השיקום ומבצע את הטכניקות. במידה וישנן פעולות אותן אתה לא מצליח לבצע עם הגוף בגלל הפציעה כדאי לבצע ויזואליזציה (הדמיה) של פעולות אלו.

התייחס לפציעה כהזדמנות

לעיתים קרובות פוגשים מתאמנים הרואים פציעה כמכשול להתקדמות שכן מטבע הדברים בזמן פציעה, בד”כ יש תקופה ללא אימונים כלל ותקופה שבה החזרה לאימונים הינה הדרגתית. כדאי להתייחס לפציעה כהזדמנות לשיפור טכני. מתאמנים רבים באומנויות לחימה, כולל כותב מאמר זה, מעידים על עצמם כי התקדמו ושיפרו מרכיבים בטכניקה שלא הצליחו לשפר כאשר היו בריאים לחלוטין. כמובן, אין זה אומר שצריך להיפצע בכוונה, רק שאפשר לנצל הזדמנות בפציעה קיימת.

קבל אחריות מלאה

האחריות לשיקום היא שלך – כבודם של רופאים ומטפלים במקצועות פרה-רפואיים במקומם מונח, ואפילו של המורים האישיים. אך האחריות לשיקום מפציעה היא על הפצוע ולא על הרופא המטפל או המורה. כעושים שימוש נרחב בגופינו ברוב המקרים אנו יודעים מתי לחזור להתאמן ובאיזה עוצמה. הרופא או המטפל אינם מרגישים את הכאב ובד”כ לא חוו פציעה מהסוג אותה אתה חווה. כדאי לזכור שהפציעה היא שלך ולא של הרופא או המטפל ולכן האחריות היא עליך. התייחס לרופאים ולמטפלים כיועצים ולא כמחליטים. ההתייעצות עם המורה או הרופא היא חשובה שכן במקרים רבים הניסיון שלו בלהתאושש מפציעות הוא חיוני. אל תבזבז כוחות בניסיון להעביר את האחריות על אחרים ובנסיונות האשמה – אין זה משנה כרגע מדוע נפצעת. מנסיוני עדיף לעסוק במה שהוא בשליטתנו ותחת אחריותנו – שיקום וחזרה לאימונים.

לסיכום, אלו חמשת העקרונות המניחים אותי בשיקום לאחר פציעות:

  1. דבר ראשון תאמין, זה קרה באמת.
  2. קבע מטרות לסוף תהליך השיקום.
  3. עשה מה שניתן.
  4. התייחס לפציעה כהזדמנות
  5. קבל את מלוא האחריות על ההחלמה.

על עקרונות אלה נוספים עקרונות אשר בוודאי כל פיזיותרפיסט יוסיף בעת טיפול. לדוגמא: תזונה מתאימה לסוג הפציעה, שינה מספיקה, והדרגה בחזרה לאימונים. פציעות הן לא דבר רצוי, ניתן לצמצם אותן, אך לא ניתן להימנע מהן. אם הן קורות אפשר להתמודד איתן.