גוף ונפש

אנו אומרים: "הבנה דרך מה שאנחנו עושים", ומתכוונים לכך שאין הבנה ללא עשייה גופנית. אין בבודּוֹ נין ג'יטסו מלומדים שלא עובדים.

"דּוֹ", הדרך שלנו, אחוזה בגוף, אפילו הזאזן, ישיבת הריכוז שאנו עושים, מתחילה ומסתיימת בפעולה גופנית של ישיבה.

שינויים רבים מתחוללים דרך העשייה של הגוף, הם רק הבסיס, מסביב לשינויים הגופניים משפיעה הפעילות על האופן בו אנו חושבים ומרגישים ביחס לדברים מסוימים.

אבני הבניין של הבודּוֹ נין ג'יטסו — עמידות, קאטות וקרבות אימון הם גם סמלים עתיקים, לא רק טכניקות קטלניות, יש להן תוכן רגשי, בעזרתן מקשרים מצבים של מוכנות, כעס, רגיעה וכוח. אנחנו עושים את הסמלים האלו עם הגוף. בהתחלה פוחדים קצת פחות, מבינים לחימה. אחר כך מבינים דרך התנועה והאימון דברים רבים נוספים.

"אני אוהב את זה שאוהב לעבוד"

בודּוֹ נין ג'יטסו זו עשייה של הגוף, עבודה, קודם כל וגם בהמשך. בעזרת עשייה גופנית אנחנו משיגים הרבה מטרות: שומרים על בריאות גופנית ונפשית, לומדים לפתח רגישות לעמית האימונים ולסביבה, הופכים ללוחמים חזקים וגם מבינים טוב יותר "דּוֹ". בסוף מה שיישאר זה ה"דּוֹ".

כל זה מתחיל, עובר דרך ומגיע לעבודה גופנית שלפעמים היא קשה, זו הדרך שלנו. בתוך האמת שלנו אין "קפיצת דרך", אי אפשר לקצר כאן שבילים, מי שמקצר מתבלבל. העבודה המתמשכת היא חלק מההבנה וההבנה שלנו נמצאת בפרטים הקטנים. פרטים קטנים, פסקאות קצרות, מאמצים ארוכים. זו התורה של בית הספר הישן, זו העבודה של ההתפתחות הרוחנית באקבן.