אודות אקבן > התפתחות רוחנית – גוף ונפש

החגורות השחורות אומרים: “הבנה דרך מה שאנחנו עושים”, ומתכוונים לכך שאין הבנה ללא עשייה גופנית. אין בנינג’יטסו אצלנו מלומדים שלא עובדים.

“בּוּדּוֹ”, דרך הלוחמים שלנו, אחוזה בגוף, אפילו הזאזן, ישיבת הריכוז שאנו עושים, מתחילה ומסתיימת בפעולה גופנית של ישיבה.

שינויים רבים מתחוללים דרך העשייה של הגוף. הפעילות הגופנית משפיעה על האופן בו אנו חושבים ומרגישים.

אבני הבניין של הנינג’יטסו — עמידות, קאטות וקרבות אימון הם סמלים עתיקים, לא רק טכניקות קטלניות, יש להם תוכן, בעזרתם מקשרים מצבים של מוכנות, כעס, רגיעה וכוח. אנחנו זוכרים את הסמלים האלו עם תרגול הגוף. פוחדים פחות, מבינים לחימה ואחר כך מבינים דרך התנועה והאימון דברים רבים נוספים.

“אני אוהב את זה שאוהב לעבוד”

נינג’יטסו זו עשייה של הגוף, עבודה קשה, קודם כל וגם בהמשך. בעזרת עשייה גופנית אנחנו משיגים הרבה מטרות: שומרים על בריאות גופנית ונפשית, לומדים לפתח רגישות לעמית האימונים ולסביבה, הופכים ללוחמים חזקים וגם מבינים טוב יותר “דּוֹ”. בסוף מה שיישאר זה ה”דּוֹ”.

כל זה מתחיל, עובר דרך ומגיע לעבודה גופנית שלפעמים היא קשה, זו הדרך שלנו. בתוך האמת שלנו אין “קפיצת דרך”, אי אפשר לקצר כאן שבילים, מי שמקצר מתבלבל. עבודה של שנים היא חלק מההבנה וההבנה שלנו נמצאת בפרטים הקטנים. פרטים קטנים, פסקאות קצרות, מאמצים ארוכים. זו התורה של בית הספר הישן, זו העבודה של ההתפתחות הרוחנית באקבן.

“אין קיצורי דרך”