מאת: אוהד סמט
בשנה האחרונה יוצא לי לטפס על קיר, מה שנקרא "טיפוס ספורטיבי". בגלל שצברתי כמה שעות מזרון לפני שהתחלתי להתעסק בתחום השונה מאוד הזה יצא לי להשוות בין אמנויות לחימה וטיפוס. מבחינה פיזית יש קצת דמיון, נראה לי שטיפוס תקרה ועבודה מהגארד יותר קרובים ממה שאפשר לדמיין כשלא מכירים. בסממנים החיצוניים אפשר אולי גם למצוא דמיון בין הקיהון של א"ל לקיהון של הטיפוס. הטיפוס מכיל פחות תנועות מרוב אמנויות הלחימה אבל גם אותו צריך לתרגל לעיתים קרובות. גם במאפיינים של האימון יש דמיון, למשל בהעברת הידע – טיפוס קירות זה לא תחום איזוטרי מאוד, יש בו כמה מאות ואולי כמה אלפים של מתאמנים פעילים ומכיוון שהקירות המרכזיים היו קיימים כבר לפני יותר מעשר שנים יש שכבה של ותיקים שמתאמנים גם היום. בזכות ההבנה שקניתי באימונים לפיה להקשיב לותיקים זה דבר טוב הצלחתי ללמוד לטפס בקצב טוב הרבה יותר מאשר אם הייתי מנסה לבד, כי הותיקים קיצרו לי תהליכים ומצאו לי פתרונות שלא הייתי מגלה כל כך מהר.
המשך לקרוא | 3 תגובות

מאת אוהד סמט
ב"טיפוס על עצים להולכי רגל" כתוב משפט שאומר "עבודה קשה וגעגועים לחברה של אנשים". בגלל ששמעתי כבר כמה ותיקים משתמשים בו בשביל לתאר את מה שהם עושים עניין אותי לחשוב איך או אם בכלל זה קשור אלי. מילים זה דבר מטעה, וברור לי שאני לא יודע בדיוק מה זה אומר געגועים אבל כשאני מסתכל מהצד על אנשים, חלקם בקבוצות, אני שם לב שיש כאלה שנראה שהם ממש מתגעגעים למשהו שהם זוכרים. א. מקבוצת תל אביב, למשל, משפץ אופנוע דוקאטי ישן. ל – י. יש טלפון סלולרי שמצלצל כאילו הוא טלפון חוגה של פעם. זה סוג של נוסטלגיה, הדבר הזה שלפעמים גורם לאנשים צעירים יחסית לספר איך פעם, כשהם היו אפילו צעירים יותר, היה טוב יותר. הרבה פעמים כשאני שומע אנשים מדברים על ה"פעם" הזה נראה לי שהאהבה לפעם נותנת איזו משענת להווה של האנשים שנאחזים בה ובורחים אליה מול מציאות נוכחית די מבלבלת, משענת שהופכת משמעותית ככל שמפארים את ה"פעם". לא, לא יכול להיות שהכוונה היא לנוסטלגיה פשוטה כזו, בעיקר לא אצל מי שמתעסק הרבה בהתמודדות עם מה שעושים עכשיו ותשומת לב לזה (קשה לברוח מה"עכשיו" באמצע רנדורי). אני חושב שהכוונה היא יותר לסוג של עניין בעבר.
המשך לקרוא | 1 תגובות
מאת אוהד סמט

פאול ארדש היה מתמטיקאי הונגרי מוכשר, שבגיל 21 קיבל דוקטורט במתמטיקה, ושמונה שנים אחרי שהתקבל לאוניברסיטה התחיל לנדוד בעולם. מה זאת אומרת לנדוד? מספרים שאחרי שארדש היה מוצא בעיה שעניינה אותו (בדר"כ בעיות פשוטות עם פתרון מסובך במיוחד), הוא היה קובע לעבוד עליה עם מתמטיקאי אחר, נוסע לבית שלו, משתכן אצלו על הספה ולא עוזב עד שהיו פותרים את הבעיה ביחד. בדרך הזו הוא פרסם 458 מאמרים עם שותפים, זה מספר עצום. המסירות והתשוקה שלו למתמטיקה הפכו אותו למין נקודה כזו שמרכזת אליה פעילות של אנשים חכמים בתחום שהוא הכי אהב. העשייה הזו היתה כל כך משמעותית, עד שכל מי שהיה אי פעם קשור אליו בקשרי עבודה ישירים או עקיפים קיבל מספר שתיאר את הקרבה שלו לארדש – מי שעבד איתו ממש היה "מספר ארדש" 1, ומי שעבד עם מספרי 1 שלו קיבל "מספר ארדש" 2 וכן הלאה.
המשך לקרוא | 1 תגובות