האגאקורה – פיסקאות על מאמץ נכון


מאת ליאור כץ

תהיה זו מחשבה חסרת מעוף, לחשוב שלא תוכל להשיג את אותם הישגים ששמעת או ראית שהשיגו המאסטרים. המאסטרים הם בני אדם. גם אתה בן אדם. אם תחשוב שתהיה נחות בעשייה מסוימת, מהר מאוד תמצא את עצמך על הדרך הזו.
מאסטר איטאי (Ittei) אמר: “קונפוציוס היה מלומד גדול כל כך מפני שהיה לו את הרצון להיות כזה בגיל 15, לא מפני שלמד הרבה כל כך לאחר מכן.”
אותו הדבר אומרת המימרה ה זן בודהיסטית: “קודם כל כוונה, אחר כך הארה.”

אומרים שאפילו לאחר שהראש נערף, אדם יכול לתפקד בצורה מסוימת. העובדה הזו ידועה מהדוגמאות של ניטה יושיסאדה ואונו דוֹאוֹקֶן. איך יתכן שאדם יהיה נחות מהשני? מיטָני ג’וֹקיוּ אמר: ” אפילו אם אדם חולה מאוד ונוטה למות, הוא יכול להחזיק עוד יומיים שלושה”.

לפי אבותינו, אדם צריך לקבוע את החלטותיו במרווח שבין שבע נשימות. אדון טָקָנוֹבוּ אמר : ” אם זמן ההבחנה הוא ארוך, ההבחנה לא תהיה טובה.”
אדון נָאוֹשיגֶה אמר : “כאשר דברים נעשים בנחת, שבעה מתוך עשרה מהם לא יעלו יפה. לוחם הוא אדם שעושה דברים במהירות.”
כאשר המחשבה נודדת לפה ולשם, לעולם לא תִקָּבַּע מסקנה. במחשבה נמרצת, טרייה ולא מתעכבת, אדם ישקול את שיקוליו במרווח בין שבע נשימות. זה העניין בלהיות נחוש ולהיות בעל היכולת לחתוך דרך מכשולים אל הצד השני.

לאחר שלקחתי על עצמי את גישת המתאמן, לא ישבתי באופן מרושל, לא בביתי ולא במקומות אחרים. אף לא דיברתי מילה, אלא, אם הדבר לא היה יכול להיעשות כיאות ללא מילים.
עשיתי מאמץ ליישב דברים ע”י ניסוח עשר מילים במילה אחת. יַמַאזַקי קוּרַנְדוֹ היה אדם כזה.
* הספר נכתב ע”י יאמאמוטו טסונטומו 1659-1719 . התרגום מאת ליאור כץ תוך מהדורת 1983 בהוצאת Kodansha