"אפקט המנצח" ו"אפקט המפסיד" באומנויות לחימה

מאת: עידו קרון חוקרי התנהגות בעלי חיים הבחינו בתופעה מעניינת כשהתבוננו בדגי קרב טריטוריאליים: דגים אלו, הזכרים ליתר דיוק, נלחמים זה בזה עקב פלישה לטריטוריה. החוקרים ראו שלדג שניצח כמה פעמים רצופות יש סיכוי רב יותר להיכנס לעימות עם דג נוסף, ובנוסף סיכוי רב יותר לנצח בעימות זה. מצד שני, ואף במובהקות רבה יותר, לדג שהפסיד בקרבות כמה פעמים יש סיכוי נמוך יותר להיכנס לעימות וסיכוי רב יותר להפסיד בו, או לסגת באמצע הקרב (ראה מקור מס' 1). תופעות אלו זכו לשם אפקט המנצח (winner effect) ואפקט המפסיד (loser effect), בהתאמה. ההיגיון הביולוגי מאחורי תופעה זו ברור: דג שנלחם מסתכן בפציעה ומבזבז זמן ואנרגיה בקרב, וכמו כן עלול להיטרף. הפסדים חוזרים ונשנים מעמידים את הדג בתוך היררכיה מסוימת, ההפסדים הקודמים משפיעים על התנהגותו והוא נמנע מעימות אם הוא יכול, אך אם הוא נקלע לעימות הוא מעדיף לסיים אותו מוקדם יותר. לעיתים קרובות יותר הוא יפסיד. זהו אפקט המפסיד. אפקט המנצח ואפקט המפסיד נותחו והוצגו גם בשימוש במודלים מתמטיים בקונטקסט האבולוציוני של תורת המשחקים (2). בניסוי שנערך על עכברים טריטוריאליים (3) נמצא כי עכברים ניצחו בהסתברות גבוהה הרבה יותר בקרב הרביעי שלהם, לאחר שלושה ניצחונות קודמים. כמו כן משך הקרב הרביעי היה קצר יותר וההסתברות שלהם "לקפוא" במקום להילחם ירדה מאד. ממצא מעניין נוסף היה כי ככל שמספר הניצחונות הרצופים עלה, עלתה גם רמת הטסטוסטרון בעכברים אלו. טסטוסטרון, ההורמון הזכרי העיקרי, קשור להתפתחות המינית הגברית אך גם להתנהגות אגרסיבית ותחרותית ואף לדומיננטיות חברתית. הקשר בין עליית הטסטוסטרון לאפקט המנצח מתחזק, כשמשתמשים בזכרים מסורסים (4). בעכברים אלו, לא די היה בניצחונות רצופים כדי לשמר לאורך זמן את אפקט המנצח. דבר נוסף – אפקט המנצח גורם לעכבר לשפר את סיכוייו לנצח בעתיד בלי קשר ליכולותיו הקרביות הראשוניות. מחקר זה מראה שכמו בדגים, גם ביונקים טריטוריאליים קיים אפקט המנצח, והוא תלוי ההורמון טסטוסטרון. קיימות עדויות מחקריות שגם באדם עולות רמות הטסטוסטרון לפני עימות צפוי, וגם לאחר הניצחון בעימות. הטסטוסטרון מגביר את הקואורדינציה, היכולת הקוגניטיבית ואת רמת הריכוז בתחרות. נמצא שבמתחרים שניצחו רמת הטסטוסטרון הייתה גבוהה, ותלויה במצב רוחו המרומם של המנצח. תופעה זו נמצאה במתחרי ג'ודו כמו גם במתחרי שחמט. לעומת זאת רמת הטסטוסטרון אצל המפסידים ירדה (5). החוקרים שיערו כי הסיבה לעלייה ברמת הטסטוסטרון אצל מנצחים קשורה לכך שהם עומדים בפני תחרויות נוספות בעתיד הקרוב, לעומת מפסידים שיעדיפו להימנע מקרב ומפציעה נוספת. אפקט המפסיד נחקר גם על בעלי חיים אחרים (6), ומיושם גם בתחומים אחרים כגון כלכלה (7) ופוליטיקה (8). ברצוני להשליך תופעה זו על אומנויות לחימה בכלל, ובית הספר ללחימה שאני לומד בו – אקבן. קשה לנצח מישהו ותיק. קשה לי לנצח מישהו שמנצח אותי בכל פעם מחדש. גם אם בפנים אני יודע שהשתפרתי, צמצמתי פערים בטכניקה, עבדתי על הנקודות החלשות... עברתי אבולוציה. אבל עדיין קשה להתגבר על משוכות מסוימות. כשאני מתחיל רנדורי (קרב אימון) עם מישהו שניצח אותי בעבר, הראש והגוף לא פועלים כמו שצריך. אולי בעצם הראש מפריע לגוף לעבוד. אני חושב יותר מדי, מגיב מאוחר ומוותר על פוזישנים (מנח – גוף). כי איזה סיכוי יש לי, מלכתחילה, לנצח אותו? מהצד השני, יש אנשים שאינם מסוגלים לנצח אותי. אני מרגיש שהם מוותרים בקלות על הכנעות, לא מנסים להיכנס פנימה, לא מבצעים טכניקות עד הסוף ובאופן כללי נראים מיואשים נגדי. אני מצידי מרגיש די בטוח לעבוד איתם. מרשה לעצמי קצת יותר הרפתקנות ברנדורי, מנסה טכניקות חדשות ללא חשש ומכניס את עצמי בכוונה לפוזישנים גרועים. לעיתים, כשאותם אנשים עובדים עם מתאמנים אחרים, אפשר לשים לב שהם נותנים יותר מעצמם, הולכים עד הסוף. וזו תופעה מעניינת. בני אדם הם יצורים מורכבים, לפחות ברמה הרגשית-תפיסתית, יותר מכל יצור אחר. התפיסה החברתית המפותחת מאפשרת לבני האדם ללמוד מניסיונם של אחרים וליישם את הניסיון הזה על עצמם. "איזהו החכם הלומד מכל אדם?" בדינאמיקה של קבוצה, קל מאד לזהות את האדם הדומיננטי, הסמכותי, המנהיגותי, וללכת אחריו. מצד שני קל גם לזהות את החלש, החוליה התחתונה בהיררכיה. אפשר לראות את זה בקבוצות של ילדים משחקים. אותן תכונות מאפשרות לנו לראות גם מי חזק או חלש, מנצח או מפסידן. ואפילו בלי ניסיון אישי, מתוך התבוננות בלבד, ניתן להעריך בתוך קבוצה של מתאמנים מיהו החזק. ואם אני חושש ממנו עוד לפני העימות, אפקט המפסיד מתחיל להשפיע עלי, אפילו אם עדיין לא נתנו קידה או לחצנו יד. לאפקט המנצח יש גם חסרונות. עודף ביטחון עצמי, זלזול ביריב וגם לעיתים תחושה של "הגעה לפסגה" והפסקת הריצה (9). לאפקט המפסיד יש יתרון: סיכוי נמוך יותר להיפצע. אפקט המנצח ואפקט המפסיד הם רק חלק מהתמונה הכללית, כמובן. ישנם גורמים רבים המשפיעים עלינו לפני ובמהלך הרנדורי: רמה טכנית, כושר גופני, עייפות, טרדות היום, מצבי רוח ועוד. אך גם אפקטים פסיכולוגיים, אולי גם הורמונאליים, משפיעים עלינו באופן ישיר או עקיף. אם דלה-ריווה מגיע לארץ להתאמן איתנו, ואני עושה איתו רנדורי, אני לא אעשה איתו רנדורי כסאח. לא רק בגלל שהוא טוב ממני עשרות מונים, ואני חושש מתגובתו, אלא גם מתוך תחושת כבוד והחשש לפצוע או להיפצע. גם סיבות אלו נכללות בתוך אפקט המפסיד. ניתן לראות את זה גם ברנדורי מול המאמן, כשהוא מבקש: "תעבוד, אל תתבייש". קשה לעבור את המשוכה הזו. Reference: 1. Yuying Hsu and Larry L. Wolf (2001). The winner and loser effect: what fighting behaviours are influenced? Animal Behaviour (61), 777–786. 2. Michael Mesterton-Gibbons (1999). On the evolution of pure winner and loser effects: a game-theoretic model. Bulletin of Mathematical Biology 61, 1151–1186. 3. Temitayo O. Oyegbile and Catherine A. Marler (2005). Winning fights elevates testosterone levels in California mice and enhances future ability to win fights. Hormones and Behavior (48) pp 259 – 267. 4. Trainor, B.C., Marler, C.A. (2001). Testosterone, paternal behavior, and aggression in the monogamous California mouse (Peromyscus californicus). Horm. Behav. 40, 32–42. 5. Allan Mazur and Alan Booth (1998). Testosterone and dominance in men. Behavioral and Brain Sciences (21) pp 353-363. 6. Hugh Drummond and Cristina Canales (1998). Dominance between booby nestlings involves winner and loser effects. 7. Anthony J. Richards (1997). Winner-Loser reversals in national stock market indices: Can they be explained? The Journal of Finance, Vol. 52, No. 5, pp. 2129-2144. 8. https://www.nrg.co.il/online/archive/ART/389/579.html 9. https://www.akban.org/blog/?p=218 אמצע קרבות קרקע באימון 24 של אקבן