מה מסמל הכרוב?


מאת יוסי שריף

איכר היה צריך לחצות נהר. היו לו כיבשה, שק של כרוב וזאב. על גדת הנהר היתה סירה קטנה, מספיקה בקושי לשתי נפשות.

מה יעשה האיכר? אם ישאיר את הכיבשה עם הכרוב או את הזאב עם הכיבשה יאכל כל אחד לפי טבעו את מה שטבעו ציווה לו לאכול.
בבית ספר בו לימדתי, לפני שנים, נפלטה לי פעם שטות. התלמידים שלי למדו באותו יום את הפיתגם “לא בכוח, כי אם במוח”, המורה שלימדה אותו ביקרה במפורש את שיעורי ההגנה העצמית שלימדתי. זה הרגיז אותי, אז התבדחתי: “אם לא בכוח אז באלימות”. שטות. הייתי צעיר. לא ידעתי שזאב זה מועיל אבל לא צריך לתת לו לדבר בלי רשות.

כשהמורה שמעה את החוכמה הקטנה מאוד למחרת היא הקימה מהומה שכמעט גרמה להפסקת העבודה שלי באותו בית ספר. לא עברו שבועיים והזרמים הסיעו את הסירה לרגליה של אותה מורה. אחד התלמידים הצעירים שלה, בכיתה ב’ צעק והפריע, כשהיא ניגשה אליו הוא הזיז שולחן, השולחן נפל, נפל בדיוק על אצבעות הרגליים של המורה. כשהיא חזרה לעצמה זה היה אחרי שהיא תפסה את התלמיד בחולצה, הרימה אותו והדביקה אותו לקיר כשרגליו באויר. על הקיר היו גם כמה ראשי מסמרים בולטים והשריטות והקרעים בחולצה הזכירו לכל המשתתפים שמילים ומעשים מתחברים בעבודה של שנים ולא בהכרזות.

במקום להתחכם לפני התקרית הייתי יכול לומר שהליכה ללא זאב, סתם ככה בדרכים, זה מסוכן, ואם לא יודעים שיש לך זאב שהולך איתך שנים זו גם הפתעה רצינית, לכיפה אדומה, לסבתא, לתלמיד, לכל אחד.

בסופו של דף לא כתבתי כאן על הכוחות שמסמלים זאבים וכבשים בתוכי, לא כתבתי כי איני בטוח שאני יודע.

אני יודע שכולם צריכים להגיע, מורה שלמדתי אצלו סיפר לי את החידה הזו על תיבת נוח הממוזערת. להיות נוח, גם צדיק ותמים, זה לא העניין, כולם צריכים לעבור את המים. בשביל זה צריך מזל, לא תמיד מחכות סירות, תוכניות לתיבה וכולי. נוסף על מזל, חייב להיות איכר שיודע מה לעשות.

נכון יותר לומר – אחד שיודע לעשות.