שחיתות באקבן – קואן 7, מתוך "קואנים של כמעט תלמידים"


מאת: יוסי שריף

כשלימדתי בבית ספר יסודי בתל אביב נתתי מתנה לתלמידים. כל ילד שהתאמן בבית הספר יכול היה להגיע חינם בערב למכבי תל אביב, לאימון טכני משלים. רק מעט ילדים ניצלו את המתנה בינהם שני אחים שהיו מגיעים כל אימון עם אביהם.

אחרי כארבע שנים הפסקתי לאמן בבית הספר ואמרתי לתלמידים שהתבגרו מאז שמי שרוצה להמשיך או להתחיל להתאמן בקבוצת הערב חייב לשלם.

יותר לא הגיעו שני האחים לאימון, אבל קבוצה שלמה של צעירים התחילו להתאמן בקבוצת הנוער והם מתאמנים גם כיום – חגורות שחורות.

אחד הוותיקים סיפר לי שהוא פגש את האבא של האחים ברחוב. “למה הילדים שלך הפסיקו להתאמן?” הוא שאל.

“עזוב, זה ממש חבל” ענה האבא, “זה כבר לא אותו דבר, יוסי התמסחר”.