יש לך דקה? – קואן 2, מתוך "קואנים של כמעט תלמידים"

מאת: יוסי שריף

בבוקר התקשר קואניסט אחד.

“תגיד, אני מפריע? יש לך דקה בשבילי?”

“כן, בטח” עניתי.

“אתה יוסי שריף? מלמד נינג’יטסו?”

“כן, זה אני, איך אני יכול לעזור?”

“אני מאוד רוצה ללמוד נינג’יטסו, אני חושב על זה הרבה זמן ואין דבר שאני רוצה ללמוד יותר מזה.”

“מצוין, אני מלמד את זה.”

“באילו ימים יש אימון?”

“איפה אתה גר בארץ?” שאלתי, יש מקומות שאין בהם קבוצה של וותיק יוצא אקבן.

“בתל אביב”

“בתל אביב יש אימונים בימים שלישי וחמישי”

“באיזה שעות?” הוא חקר

“אני מלמד ביום שלישי בשעה שש, אימון נוסף בשבע וחצי. ביום חמישי רק בשעה שש”

“ביום שלישי אני לא יכול וגם בחמישי זה מוקדם לי מדי, יש לי לימודים”

“ברמת השרון אני מלמד נינג’יטסו בימי שני בשעה שבע במתנ”ס הקתדרה”

“ימי שני תפוסים לי עד מאוחר, בדרך כלל אני לא אוכל להגיע”

“אני מאמן מוקדם בבוקר בימי שישי ותוכל להשלים…”

“ביום חמישי אני חוזר מהלימודים מאוד מאוחר, נראה לי שלפחות בסמסטר הזה אין מצב לשישי מוקדם בבוקר”

התאמצתי בשבילו – ” יש וותיק אחר שמאמן בימי ראשון ורביעי מאוחר בלילה, אני יכול לתת לך את הטלפון שלו”

“ראשון ורביעי לא באים בחשבון” הוא אמר

“תגיד” שאלתי, “באיזה יום אתה כן יכול להתאמן? כל השבוע תפוס לך”

“בעצם בשום יום” הוא הודה.