קשיבות קרבית

קשיבות אומנות לחימה זאן שין
קשיבות (Mindfulness) היא תהליך פנימי של הבאת תשומת הלב לחוויות המתרחשות ברגע הנוכחי. קשיבות קרבית היא קשיבות ברמה גבוהה המיושמת בזמן דחק. קשיבות קרב ניתן לפתח באמצעים גופניים מותאמים בשיטת דטאנט.

קשיבות, מיינדפולנס, יכולה להיות מיושמת באמצעות חשיבה בלבד. קשיבות קרבית אינה יכולה להיות מיושמת ללא תרגול מקדים המשלב את הגוף והמחשבה. קשיבות קרבית מחייבת תאום בין קשב להפעלה גופנית.

המונחים בעברית “קשיבות”, ״מודעות״ או ״קשב״ מתארים יכולת במסורת חשיבה שמקורה בהודו, יכולת זו נקראת בסנסקריט ופאלי – סאטי. סאטי הוא מרכיב משמעותי במסורות חשיבה ותרגול המגיעות מהמזרח. בתורות אלו, תשומת הלב, הקשיבות, מנוצלת כדי לפתח רגיעה, ידע עצמי וחוכמה שמובילים בהדרגה למה שמתואר כתובנה עמוקה, הארה או חופש מסבל. המונח קשיבות קיבל בימינו פופולאריות בעקבות הספרים וההרצאות של ג׳ון קאבאט זין.

מה ההבדל בין קשיבות קרבית לקשיבות

קשיבות קרבית דטאנט
קשיבות קרבית, היא התוצאה של תרגול גופני-קוגניטיבי בזמן דחק, בחרום, בקרב או בסכנת חיים.

קשיבות קרב, או קשיבות קרבית מתוארת במסורות של אומנויות הלחימה היפניות ואומנויות הלחימה הסיניות. קשב בקרב מכונה במספר ביטויים ובינהם פודו שין, שין גאן וכדומה, אבל הביטוי היפני המתאים ביותר לקשב בזמן דחק הוא זאן שין.

לעומת קשיבות רגילה, מיינדפולנס, שמסייעת בהפחתת לחצים ודאגות בשיגרה, קשיבות קרבית, הנלמדת בשיטת דטאנט, מסייעת בביצוע שקול, מיידי ונשלט בזמן עימות או מצב חרום.

מחקרים קליניים תיעדו הן את היתרונות הגופניים והן את בריאותם הנפשית של מתרגלי קשיבות בקטגוריות המטופלים השונות, כמו גם במבוגרים ובילדים בריאים. תוכניות המבוססות על מודלים של קשיבות מבית מדרשו של קאבאט-זין ומודלים דומים אומצו באופן נרחב בבתי ספר, בתי כלא, בתי חולים, מרכזים ותיקים וסביבות אחרות, ותוכניות תרגול של קשיבות יושמו עבור השגת תוצאות נוספות, כגון הזדקנות בריאה, ניהול משקל, ביצועים אתלטיים וילדים עם צרכים מיוחדים.

באקבן אנו משתמשים בשיטת דטאנט כדי ללמד קשיבות קרבית למגזרים שונים, החל מכוחות הבטחון וכלה בהורים השואפים ללמוד כיצד ליישם קשיבות בזמן עימותים וויכוחים משפחתיים. קשיבות קרבית באקבן נסמכת על שילוב של אלמנטים גופניים וקוגניטיביים האופייניים לאומנות לחימה.