ידע > הפירמידה המתודית > רנדורי, תרגול קרב

מהו רובד הרנדורי, תרגול-הקרב; מה מבדיל אותו מרובד קרב-אמת?

ברובד תרגול-הקרב מתרגלים, בצורה די חופשית, את כל ההישגים והטכניקות של הרבדים הקודמים מול יריב אימונים שתנועותיו אינן ידועות מראש. כל פעילות ברובד תרגול-הקרב תהיה תמיד מתואמת יריב.

עבודה מרובה נעשתה כדי לחשוף הנחות סמויות ולחדד את ההבדלים בין סיטואציה מציאותית של חיים או מוות לבין תרגול ואימון, המכינים לקראת סיטואציה כזו. יש סוגים רבים של תרגול חופשי, אבל התכונה המבדילה בניהם לבין רובד קרב-האמת, (קרב לחיים או למוות) היא, שלכל סוגי תרגול-הקרב יש שלד פנימי של חוקים, שלד המשותף לכל המשתתפים. ברובד תרגול-הקרב, יש מעשים שאסור לעשותם – ואילו ברובד קרב-האמת אין הגבלות כאלו (בקרב-האמת, יש לדעתי יישום בקנה מידה אישי של מה שקרוי אצל פון קלאוזביץ “מלחמה טוטאלית”).

רנדורי, קרב אימון, הוא תרגול חופשי, המציית לחוקים פנימיים

ניתן להדגים את מורכבותן של מערכות חוקים פנימיות בעזרת דוגמה מתחום המוסיקה: מוסיקאי, האמון על נגינה לפי כללים ויודע את הקצב המשותף של קבוצת הנגנים שלו ואת הסולמות והצלילים המשמשים אותם, יכול, לאחר שהגיע למיומנות מסוימת, לאלתר מנגינה חדשה. אותו אלתור יציית לכללים ועם זאת יגיב מיידית לכל שינוי בקבוצת הנגנים. אם נגינה כזו מתבצעת כהלכה הרי ש”התרגול החופשי” הוא הרמוני ונשמע מתואם ומתאים. נגינה של נגן שאינו מתואם לא תישמע הרמונית או נעימה. תרגול-הקרב או התרגול חופשי עם יריב דומים לאותו אלתור מוסיקאלי, המציית לכללים ולחוקים מוסכמים.

בתחום העיסוק שלי — שיטת הלחימה, אפילו בקרבות התחרותיים הקשים ביותר, נשמר השלד החוקי הפנימי. אם נשבר אותו שלד פנימי של חוקים על ידי אחד היריבים, הקרב נפסק מיד. דוגמאות לא חסרות: הנשיכה שנשך המתאגרף מייק טייסון את אוזנו של אוונדר הוליפילד בקרב על אליפות העולם באיגרוף גרמה להפסקה מיידית של הקרב משום שחרגה ממגוון התנועות המותרות בקרב מסוג זה. גם בקרבות זירה “ללא חוקים” יש חוקים רבים: אסור להשתמש בכלי נשק קרים, אסורה התקפה בו זמנית של כמה יריבים, אסור לירות ביריב וכו’.

האם אפשר להתייחס לקרב תחרותי כקרב אמת?

בפסגת מודל ההתקדמות של הנינג’יטסו (Ninjutsu) נבדל קרב-האמת מתרגול-הקרב בכך שלראשון אין שלד חוקים פנימי. למראית עין נוצרת בעיה: קרבות תחרותיים עזים ביותר, קרבות המציבים אתגרים קשים לרוח הלחימה ומסכנים את הלוחם, נכללים במודל ההתקדמות ברובד תרגול-קרב בלבד. אם מתייחסים לסיכון בלבד אפשר להתייחס לתחרות כקרב אמת. מערכת ייחוס שונה, שאותה מקדם מודל ההתקדמות, אינה מזלזלת בסכנות של הקרב התחרותי, אלא שהיא מצביעה על נוכחות שלד חוקים תחרותי. המדריך בשיטת לחימה, שבה מרוכז עיקר המאמץ בהישגים תחרותיים ובקרבות תחרותיים, יכול וצריך למקם בראש מודל ההתקדמות את הקרב התחרותי, ולא את קרב-האמת, מאחר והמטרה התנועתית שלו היא הקרב התחרותי. באומנויות לחימה השמות דגש על הכנת התלמיד גם לקרבות לחיים או למוות, יש למתוח קו מפריד בין קרב-האמת לבין ‘תרגול-קרב’ עז ככל שיהיה. ההבחנה בין סוגי הקרב מונעת הפתעות בקרב אמיתי.

מדוע נדרשת הפרדה בין קרב-האמת לתרגול-קרב, רנדורי? — בריאות ופציעות.

ראה כי פרק העוסק בהכנה לקרבות אמת הוא המקום האחרון שבו יש להציג סטנדרט גבוה של תנועה וחוקים מוסכמים, שהרי רובד קרב-האמת מאופיין בחוסר חוקים מוסכמים. יוצא, כי רובד תרגול-הקרב הוא התחנה האמיתית האחרונה, שבה אנו יכולים לשלוט בכללים אלה.

תכליתו של מודל ההתקדמות היא לתת כלים של ביקורת ובקרה לכל שלבי ההתקדמות ולשפר את ההישגים של המשתמשים בו. ההישגים בשיטת הלחימה – נינג’יטסו לא אמורים להיות הישגים זמניים. הם מאפשרים ביצוע מעולה לאורך שנים רבות. הסכנה: ללא הפרדה בין הרבדים ומתוך זווית ראייה צרה, המתמקדת ביעילות המושגת בעזרת אגרסיביות, מתערבבים ההישגים הזמניים בביצוע לקוי של הטכניקות. ביצוע כזה גורם לבעיות גופניות רבות (בעיות שניתן לתקנן ברבדים הבסיסיים). אפילו אם קיים ביצוע מדויק עלולה להיגרם פציעה ברובד קרב התרגול: אם שני היריבים אינם מתואמים ואחד מהם או שניהם אינם מכירים את שלד החוקים הפנימי של אותו תרגול-קרב. חוסר אבחנה בין רובד תרגול-הקרב לרובד קרב-האמת עלולים לגרום לכך שיריבי האימון יישמו את חוסר החוקים של קרב-האמת (ראה בשורות הקודמות, מקרה מייק טייסון) והתוצאות, המיותרות, יהיו הרות אסון.

האפשרות לשינוי טכני – רק בעבודה קלה

האפשרות לשינוי וללימוד היא סיבה נוספת להפרדה שעושה מודל ההתקדמות בין רובדי תרגול-הקרב לקרב-האמת. יש דמיון רב בין ‘תרגול-קרב’ עז ותחרותי לבין קרב-אמת אולם הם שונים זה מזה באפשרות השינוי. ברובד הבא: רובד ‘קרבות האמת’ האפשרות לבקרה של תגובות ותהליכים מוגבלת, ושייכת אך ורק ללוחמים ברמה האישית והמקצועית הגבוהות ביותר. אצל השאר יכולים שינוי הרגלים או הקניית הרגלים חדשים להיעשות על פי רוב רק ברובד תרגול-הקרב או ברבדים קודמים.

השינוי ברובד ‘קרבות-האמת’, ולעתים גם בקרבות עזים מרובד תרגול-הקרב, הוא שינוי בדיעבד: לא תוך כדי קרב אלא רק לאחריו יוכל הלוחם להסיק מסקנות ולשנות; ( במאמר מוסגר אוסיף, שהכוונה כאן לאותו סוג של עימותים אלימים הנמשך מספר דקות או עשרות שניות, ולא לקרבות מערכה, הנמשכים ימים או שבועות. אז באים לידי ביטוי כללים שונים במקצת).

מה חשוב באקבן?

בזמן האימונים הדגש צריך להיות על הימנעות מפציעה. בקרב-אמת הלוחם לוקח על עצמו, בעל כורחו, סיכון מחושב. פציעה בתרגול-קרב היא סיכון מיותר שיש להימנע ממנו. הימנעות מפציעה מבוססת על הכנה גופנית טובה, ביצוע מדויק של תנועות הבסיס וידיעה והפנמה של החוקים הפנימיים של רובד תרגול-הקרב. ידיעת החוקים, ויישום משותף שלהם, הם הכרחיים למניעת פציעה מיותרת ברובד התרגול. אי בהירות בהבחנה בין רובד תרגול-הקרב לרובד קרב-אמת, עלולה לגרור לפציעה.

לקשיים גופניים מסוימים יש ערך מחנך. קשה ללמד ולתרגל תגובה מתאימה בזמן פציעה. יש לוחמים שיתעלמו מפציעה בזמן קרב-אמת ויש שיעשו את הבלתי רצוי ויפסיקו להילחם. בגלל שקשה לשנות מהות ואופי מוטלת על המדריך חובה לדאוג לכך שהוא ותלמידיו יכינו את עצמם בצורה הטובה ביותר לקרב-האמת או למטרה תנועתית אחרת, מבלי לפצוע את עצמם במהלך הלימוד. פציעות קורות למרות אמצעי הזהירות הנוקשים ביותר, ולוחם נדרש לעיתים לתפקד גם בזמן פציעה. אלא שבאימון אין ליצור מצב שבו פציעה היא הנורמה. לפציעה אין ערך מחנך!

תרגול-קרב, המתבצע בצורה נכונה לאורך זמן ואינו כרוך בפציעות קשות ותכופות, מאפשר לתלמיד למצות את יכולתו.

מאפיינים טכניים של שני סוגי תרגול-הקרב — יתרונות וחסרונות

‘תרגול-קרב’ קל, יתרונות:

  • אפשרות לפיתוח רצפים טכניקות ודרכי ביצוע חדשות
  • ניתן לתרגול במשך שנים רבות
  • קל יותר לביצוע מבחינה גופנית
  • סיכון פציעה נמוך
  • אפשרות תרגול תזמונים, שיווי משקל, וטכניקות של הפלה ונפילה
    • ללא ציוד מגן: תרגול בתנאי מיגון ולבוש דומים למציאות היומיומית
    • עם ציוד מגן: אפשרות תרגול של כל מכות היד והרגל בעוצמה מלאה ובמהירות דומה לסיטואציה אמיתית. מצמצם פציעות ממכות יד או רגל. התרגלות לציוד מגן מקנה הרגלים לא נכונים. מכות שאינן נראות כמסוכנות עם ציוד מגן מסוכנות ביותר בלעדיו.
  • ‘תרגול-קרב’ — חופשי: מכות יד, רגל, הטלות ובריחים. מדמה מצב אמיתי מבחינה טכנית
  • מלמד זהירות מרבית
  • מעלה את הרגישות ליריב

חסרונות לתרגול קרב קל:

  • מאט חלק מתגובות המתאמנים
  • אינו מעמיד בפני התלמיד אפשרות של התנסות במצב לחץ

‘תרגול-קרב’ תחרותי (שיאיי) חסרונות:

  • מסוכן בפוטנציה אם ההכנה הגופנית והבסיס אינם מספיקים, דורש אמון וידיעת החוקים על ידי שני בני-הזוג.
  • אפשרות לפציעות חמורות כתוצאה מנפילה לא מוצלחת
  • אין אפשרות להכות בעוצמה בנקודות תורפה מסוימות
  • מחייב אימון והכנה של כל הטכניקות המתורגלות. מסוכן יותר
  • סיכון פציעה גבוה יותר
  • קשה לפתח טכניקות ביצוע חדשות

יתרונות של ‘תרגול-קרב’ תחרותי:

  • מכין את התלמיד ללחץ של מצב-אמת
  • תרגול תזמון ומהירות בעוצמה גבוהה