אנציקלופדיה > חקר עימותים > הגנה עצמית

נכתב ע"י יוסי שריף

הגנה עצמית (Self defense) מתייחסת לפעולות שנוקט אדם כדי למנוע מיחיד אחר, או קבוצת אנשים, לגרום נזק לגופו, לרכושו, חירותו או לזולתו. הגנה עצמית היא גם מונח הנמצא בשימוש משפטי והיא חלה על קבוצות ואף על מדינות. השימוש במונח מקובל בהקשרים אזרחיים של שימוש בכוח ולחימה כדי לפתור איום על היחיד או אנשים הקשורים לו.


אין האמור במאמר זה המלצה או ייעוץ והוא מהווה תמונת מצב חלקית בלבד לצורך מחקר אקדמי באומנויות לחימה.


אומנויות לחימה בחוק העונשין בישראל

סדר הדין הישראלי מתייחס לאומני לחימה מנוסים וליכולתם להפעיל כוח כשיקול בעל משקל בשלב התביעה, המשפט והטיעונים לעונש. למרות זאת אין בהיות האדם מומחה לאומנות לחימה "נסיבות מחמירות" ואם השתמש מומחה לאומנות לחימה ביכולתו כדי להגן על עצמו או אנשים אחרים באופן ותוך שימוש בתגובה וכוח סבירים הרי שהוא מימש את זכותו להגנה עצמית. [1] במקרה של הגנה עצמית לגיטימית אמן הלחימה או ספורטאי הלחימה המנוסה חשופים לתביעה פלילית ואזרחית שבה ינתן שיקול ליכולות שלהם.

אומנויות לחימה מעטות מתייחסות לנושא מורכב זה בכל היבטיו. נפוצה הגישה המתייחסת רק לצד המיידי של האיום ולא להשלכות המשפטיות של טכניקות שאינן עומדות בקריטריון ההגנה העצמית. אנו באקבן מלמדים גישה כוללת להגנה עצמית המתחילה בלימוד של ניהול עימות בעזרת ויסות רגשי-גופני. טכניקות אלו הנלמדות בסדנת דטאנט, מדגישות פתרון במינימום כוח. יש דגש על שימוש בטכניקות הגנה הפרופורציוניות לגודל האיום לפי תאוריית דרגות אלימות. רצף המילים כח סביר נתון לפרשנות השופט בתביעות מהסוג הנזכר לעיל. העקרון של תגובה מידתית בהתאם לאיום הוא נכון, אך מכיוון שקשה לכמת מה היא תגובה מידתית בסיטואציות של הגנה עצמית. מוטלת החובה על האדם המתגונן להגדיר זאת לעצמו. השימוש בכח מינימלי על מנת להסב נזק מינימלי לתוקף הינה הגדרה סבירה בתחום זה. מהגדרה זאת גם נגזרות עקרונות הלחימה בהגנה עצמית.

הגנה עצמית על היחיד ורכושו בחוק הפלילי הישראלי

חוק ההגנה עצמית הישראלי הורחב בשנת 2008 בתיקון המכונה "חוק דרומי" והוא מרחיב ומתאר את האספקט של הגנה על רכושו, שיטחו וביתו של אדם.

נוסח החוק

הגנה עצמית (תיקון: תשנ"ד)

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

34י1. הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון: תשס"ח, 2008)
א. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
ב. הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
1. המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
2. האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
ג. לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי. [2]

תקיפה - לשון החוק

עדכון יוני 2010

תקיפה – מהי

378. המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

דין תקיפה סתם

379. התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

תקיפה הגורמת חבלה ממשית

380. התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

תקיפות שונות

381.
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)תוקף חברו כדי לבצע פשע;
(2)תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
(3)תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

תקיפות בנסיבות מחמירות

382. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379 או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

תקיפת עובד ציבור [תיקון: תש"ע-5]

(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזוין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
(ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים;
בסעיף זה – "עובד חירום" – רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון; "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; "מד"א" – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.

תקיפת זקנים (סימן ו'2)

368ו. תקיפת זקן [תיקון: תשס"ח-3]
(א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג) בסעיף זה, "זקן" – אדם שמלאו לו 65 שנים.
(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי.

החזקת אגרופן או סכין שלא כדין - נוסח החוק

186. (א) המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם.
(ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב).
184.
לענין סימן זה –
"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;
"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;
193.
(א) המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו – מאסר שלושה חדשים.
(ב) המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים.

תגרה

191. המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה אחת.

הגנה עצמית ונשק

במדינות בהן מותר לשאת נשק, ובישראל בה מותר, ברישיון, לשאת נשק חם. ניתן להשתמש בנשק זה לצורך הגנה עצמית. למרות זאת, ההשלכות של שימוש בכוח רב כדי לנטרל איום הן רבות וכוללות נזק משמעותי לגופו של התוקף המאיים, נזק מיקרי לאנשים הסובבים ובמקרה של שימוש שאינו מוצדק או חורג מהתגובה הסבירה, גם אישום פלילי ועונשי מאסר.

ווידיאו - טכניקות של הגנה עצמית

ראה גם: דרגות של אלימות

אומנויות לחימה והגנה עצמית

סגנונות ובתי ספר רבים של אומנויות לחימה מכילים בתוכם טכניקות המיועדות להגנה עצמית. שיטות שמקורן במזרח (נין ג'יטסו, בודו נינג'יטסו, קראטה, טה קוונדו וקונג פו בעיקר) מכילות אפשרויות תגובה בסיטואציות של הגנה עצמית. סגנונות אחרים, מודרניים, מנסים לבנות את התרגילים כך שהגנה עצמית תהיה המיקוד העיקרי (קרב מגע, קרב מגן). למרות כוונות אלו, שיטות לחימה וסוגים של ספורט לחימה כגון ג'ודו, האבקות או איגרוף, מאפשרים יכולת טובה מאוד של התגוננות ותגובה מתאימה בזמן איום. אין עדויות על כך ששיטות ייעודיות כגון קרב מגע עדיפות על אומנויות לחימה אחרות. שיטות ההגנה העצמית הייעודיות מאפשרות לימוד מהיר של מספר מצומצם של טכניקות ותחושה טובה של המתאמן ביכולת קרבית.

קישורים חיצוניים

רשימת מקורות

  1. [1]חוק העונשין, סעיפים 333, 334, 335,
  2. קובץ חוקים, מדינת ישראל. חוק העונשין.