billionsofblueblisteringbarnacles — All recent blog posts

סוף סוף אפשר לקנות בישראל חרב יפאנית, קטאנה, מחושלת וחדה ולא מפלדת אל-חלד.
החרב עשויה מפלדה חדה ולדעתי היא מיועדת למומחים בלבד, וכאלו יש לנו לא מעט. שליפה והכנסה (Iai, Noto) של חרב יפנית חדה ללא ידע ותרגול מסוכנת ביותר, אבל התחושה שאימון מסורתי בשליפת חרב מקנה היא ללא תחליף.

בדקתי את החרב והיא טובה, מאוזנת, חדה מאוד וחזקה, במשקל דומה למשקל החרבות שאיתן הלכו וותיקי אקבן להתכנסות במדבר.
קישור לקנייה של חרב מחוסמת וחדה, קטאנה.


גילוי נאות, מי שהזיז את העניין קדימה ומצא יצרן שמיצר לפי הקריטריונים הגבוהים שלנו הוא חבר קרוב שלי, ש. אבל לי אין כל טובת הנאה מכך, איני רוצה ואיני מקבל אחוזים ולא דבר דומה.
אתר החרב
שליפות חרב בישיבה באקבן
שליפות חרב בעמידה באקבן

תחרות ההתגוששות ADCC היא אחת מתחרויות ספורט הלחימה החשובות בעולם. בחסותו של השייח טחנון מאבו דאבי נפגשים מדי שנתיים טובי המקצוענים בעולם לתחרות שמאפשרת לקצפת של המומחים בהתגוששות להתחרות באווירה ספורטיבית ונעימה.
השנה, ביוזמה מבורכת הצליח חיים גוזלי, מתלמידיו של רנזו גרייסי, לקיים את מוקדמות ADCC באופן מאורגן ומנוהל היטב.
אמיר חיימי, מדריך בודו נין ג'יטסו ביהוד וירושלים וטל ר. לבשו את חולצת AKBAN TEAM הלבנה וייצגו את דוג'ו בית הכרם. טל ר. ייצג את דוג'ו BJJ בבאר שבע.
טל ואייל שקיבלו הגרלות קשות בסיבוב הראשון הפסידו בקרבות הראשונים. אמיר חיימי, שהגיע חולה מאוד והתחרה למרות זאת, ניצח שני קרבות והפסיד בבריח רגל בקרב השלישי.
נהניתי לראות הפגנה כזו של ידע ורוח לחימה.
הלוואי שזו תהיה הסנונית הראשונה ובוגרי אקבן יחזרו לתחרות זו עוד שנתיים, מוכנים יותר, במספר שמייצג את הרמה הכללית של הוותיקים ובעיקר בריאים.
לגלריית התמונות ממוקדמות ADCC ישראל

מה אתם יודעים, יש חיים תרבותיים באתר בן עשרת אלפים דפי הטכניקות שלנו!
טלי כותבת, במאמר יפה, כרגיל, על הפסקת האימונים. איך מרגישים שמפסיקים? האמת אני לא ממש רוצה לדעת, אבל לקרוא על תחושות של אחרים אני לא מתנגד.

קישור למאמר של טלי

חיים גוזלי, תלמיד וותיק של רנזו גרייסי מומחה בהתגוששות וג'יאו ג'יטסו ברזילאי, וזוכה בקטיגוריה שלו בNAGA, מביא לישראל את התחרות הנחשבת ADCC.
אבו דאבי קומבט צ'מפיונשיפ היא התחרות הנחשבת ביותר בעולם להתגוששות. התגוששות היא אחד מהענפים העיקריים באומנויות לחימה משולבות, ואבו דאבי קומבט קלב צ'מפיונשיפ היא המקום בו מתכנסים כל שנה טובי הלוחמים בעולם כדי לבדוק את היכולות שלהם מול אחרים. רנזו גרייסי, סאולו ריביירו, מרסלו גרסיה ואחרים הם מהכשרונות הבולטים שהתחרו באבו דאבי.
כעת תוכל ישראל לערוך תחרויות מקדימות לקראת אבו דאבי בליווי שיפוט בינלאומי.
המנצח בתחרות במשקל הפתוח (ללא הגבלת משקל) יטוס לשוודיה למוקדמות אבו דאבי בינואר.
לוח הזמנים צפוף: 20 לדצמבר מוקדמות בחולון.
הנה מספר הטלפון של חיים גוזלי 054-6957795, אפשר להתקשר, לברר פרטים ולהרשם. אולי ניפגש בשוודיה...

Link to the English announcement

יוסי שריף, מדריך אומנות לחימה באקבן, כותב בבלוג אומנויות הלחימה על חשיבות הניסיון בתרגול ארוך שנים, ועל כך שיתכן שאפשר להיות אומן לחימה גם ללא הכשרה מסודרת ושושלת ידע.
קישור למאמר על הסמכה ושושלות של ידע באומנויות לחימה

החרב היפנית, הקטאנה, סכין, טנטו וכלי נשק עתיקים יפניים היו תמיד חלק חשוב מערך האימונים בבודו נינג'יטסו בבית הספר לאומנות לחימה אקבן. במשך יותר מעשרים שנה לא השלמנו את האימונים בקאטות בעזרת קרבות אימון של כלי נשק. קרבות אימון בכלי נשק הם מסוכנים ולמרות מספר ניסיונות שביצענו לא הצלחנו לאזן בין בטיחות המתאמנים למציאותיות. קרבות MMA בידיים ריקות באקבן מהווים חלק מהותי ועיקרי מאימוני הגנה עצמית ולחימה אבל ביצוע של קרבות אלו מורכב ביותר במקרה של כלי נשק. חרבות עץ יפניות, בוקנים, הן כבדות מדי ועלולות לפצוע ואף להרוג ואילו חרבות במבוק, שינאי או חרבות RD&D הן קלות ואינן דומות לכלי נשק אמיתיים.

בשנה שעברה התמזל מזלנו ופגשנו במורה הראשי של בית הספר ללחימה בכלי נשק קרים (קישור באנגלית), אלכס זלז'ניאק. אלכס זלז'ניאק, מומחה בעל שיעור קומה עולמי לכלי נשק קרים, לימד אותנו את הבסיס של לחימה בחרב אירופית ארוכה וכיצד לבצע קרבות אימון בעזרת קטאנה יפניות. אלכס מדגיש שימוש בכלי נשק במשקל המקורי המאוזנים כמו כלי הנשק והחרבות ההיסטוריות.

מאחר ובאקבן אנו מתרגלים לחימת חרב יפנית בעיקר לפי שיטת קטורי (קישור באנגלית לאנציקלופדיה של אקבן לאומנות לחימה) החלטנו שאת המאמץ הראשי נשקיע בבניית רפליקה בטוחה יחסית של קטאנה, חרב יפנית.

אמיר חיימי, מדריך מומחה לאומנות לחימה ביהוד וירושלים ויוצא אקבן בילה חודשים בקבוצות שלו בתכנון, בניה, ובדיקה של כמה אבות טיפוס לחרב יפנית. לפני מספר חודשים ייצר אב טיפוס של חרב יפנית מרופדת וכבדה יחסית המאוזנת באופן היסטורי. כעת אנו בודקים איזונים נוספים לפי עצתם של גיא רפאלי ויובל נחמקין, מומחים ללחימה בכלי נשק קרים ואספני חרבות וכלי נשק היסטוריים.

האימון בחרב יפנית ואינטגרציה של הקאטות של שיטת קטורי מתבצעים כעת בחלק מקבוצות המדריכים יוצאי אקבן. כבר עכשיו אנו מתכננים רפליקות היסטוריות של כל כלי הנשק של הנין ג'יטסו, ובכללם, סכין, מקל ארוך, בינוני וקצר, שרשרת קרב ארוכה, שרשרת קצרה וחנית. האימונים אצלנו מתבצעים לפי מבנה אימונים לאומנות לחימה, הפירמידה המתודית. מבנה אימונים זה, פרי מחשבה וניסיון קרבי של שנים, מדגים שוב ושוב את ההכרחיות של קרבות אימונים שבהם המציאותיות מאוזנת על ידי בטיחות. רק תרגול קרבות מציאותיים ובטוחים יבטיח שהידע העתיק שנמסר בעזרת הקאטות בנינג'יצו יהיה יעיל. כעת התקרבנו צעד נוסף: קרבות אימון בכלי נשק הם חלק מכל אימון ואימון.

לא יודע איך החמצתי, כנראה שהאתר הזה קצת גדול עלי, אבל הסתבר לי היום שבשבועות האחרונים כתבו שלושה מוותיקי אקבן, בית הספר לאומנות הלחימה מאמרים בג'ורנאל.
יואב אלטרמן, מדריך וותיק לאומנות לחימה, כותב על מיתוסים. האם אומני לחימה הם רוחניים יותר?. התשובה שלו לא תמצא בוודאי חן בעיני כולם, אבל אני אהבתי את הישירות של יואב.

בועז פיילר, וותיק מתל אביב שאיני מכיר אישית, כותב על הזמנים הקשים שבהם אין כוח להתאמן. זה מאמר מהעיתון הישן ואני לא בטוח שאני מסכים עם הקטע החברתי שכל כך מודגש בו. בשבילי להתאמן זה להתאמן. אני לא מתנגד לחבר'ה טובים וגם לא לאיזה כוס בירה לאחר האימון, אבל אלו דברים שקשה לסמוך עליהם.

יוסי שריף,מדריך אומנות לחימה מאקבן, כותב על השפעת האפוקליפסה והמיתון על תרגול אומנות לחימה. זה מאמר שנהניתי לקרוא כמה פעמים (האמת? קראתי יותר מפעם כי רציתי להיות בטוח שאני מבין).

סרטוני הווידאו של אומנויות הלחימה השונות ושל תרגילי הכושר מקבלים עכשיו פורטל משלהם.

עד עכשיו, כדי לשלוף סרט וידיאו על טכניקת אומנות לחימה היה צריך לדעת את שם הטכניקה באנגלית, לחפש באקבן-ויקי ורק אז להיכנס לסרטון דרך הערך באנציקלופדיה.

לפני מספר חודשים עשינו פסק זמן של תיעוד וצילום טכניקות. רצינו להפוך את השימוש באתר לטוב יותר ועצרנו את צילום הטכניקות החדשות. היום, כמה מאות שעות עבודה אחר כך, דף הוידיאו הוא התוצאה. כל הוידיאו המוצגים בו מאופסנים ביוטיוב, כדי לחסוך לנו רוחב פס. את כולם צילמנו בעזרת מומחים ללחימה וותיקים יוצאי אקבן.

האנציקלופדיה לכושר ואומנויות לחימה, הפרויקט של אקבן, הלכה ותפחה וההתמצאות בה הצריכה ידע מוקדם. כשתכננו את הפרויקט היה ברור שהחלק העיקרי שלו גדול ומפחיד: צילום הטכניקות, הוספת טקסט מתאים, כתיבת ערכים מקצועיים בלחימה וכושר גופני – כל אלה הם נחלתם של מומחים. ואכן, מספר מורים מומחים באומנות לחימה תורמים לידע שלנו. מורים לאייקידו, מורים לקנדו ושליפת חרב, מורים לג'ודו, מורים לאיגרוף תאילנדי, מורים לג'יאו ג'יטסו וכמובן, מורים לבודו נין ג'יטסו, מורים יוצאי אקבן - המתעדים את הידע והתרבות של אומנות הלחימה שלהם.

פורטל הוידיאו החדש הופך את הידע לזמין גם למתאמנים מתחילים.

פרויקט תיעוד אומנויות הלחימה והתנועה של אקבן הוא ייחודי. אין מאחוריו כסף, הוא אינו מייצר כסף, הוא מורכב מבחינה טכנולוגית ואנושית והוא תלוי כולו ברצון הטוב של אומני הלחימה המסכימים שהידע שלהם יצולם, יוצג באנציקלופדיה, ויהיה פתוח לביקורת, לשינוי ואף למחיקה.

אין הרבה מורים המוכנים לתנאים כאלו ואותם חגורות שחורות, ותיקים יוצאי אקבן ומורים להגנה עצמית ולחימה מדגימים הלכה למעשה משהו נדיר מאוד.

פורטל הוידאו החדש שלכם נמצא בשלב בדיקה. הערות, בקשות והצעות יתקבלו בברכה, כאן או בפורום אומנויות לחימה.

ספינת החלל יוליסס, וציוד המחקר שעל סיפונה, SWOOPS, מדווחים על הרמה הנמוכה ביותר של רוח שמש בחמישים השנה האחרונות.

רוח השמש היא פלסמה של חלקיקים טעונים (פרוטונים, אלקטרונים, וחלקיקים מיוננים אחרים) שנזרקים מהשמש בכל הכיוונים במהירויות עצומות, כמעט מיליון קמ"ש. רוח השמש אחראית לצורה של זנבות כוכבי שביט ולצורה הלא סימטרית של השדות המגנטיים מסביב לכוכבי הלכת.

הרוח השמשית מגדירה את הגבול של מערכת השמש וגבול זה, הגבול החיצון של ההליוספירה (כך קוראים לזה עמיתי האקבנאוטים המכובדים), מרחיק ממערכת השמש ומכוכבי הלכת חלק נכבד מהקרינה הקוסמית המזיקה של החלל. בנוסף לירידה של לפחות עשרים אחוז ברוח השמש מצאו מדעני סוכנות החלל האירופית ירידה של 30% בשדה המגנטי של השמש מאז שנות התשעים. "דבר זה מקטין עוד יותר את השדה המגן על מערכת השמש" הכריז אריק פוזנר, האחראי מטעם נאסא על החללית יוליסס.

שתי גשושיות וויאג'ר ואיזה שניים שלושה מדענים הם היחידים שירוויחו מהצטמקות השדה המגן, לאחר יותר משלושים שנים בחלל ימצאו גשויות וויאג'ר את עצמן מחוץ להליוספירה בעוד זמן קצר יחסית ויהיו החלליות הראשונות שיצאו ממערכת השמש.

מה כל זה קשור לכושר גופני? אומנויות לחימה? אקבן? צריך להביט על קורות החיים של מדריכי ההגנה העצמית כדי להבין, או אולי על המיתון המתקרב ובא.


קישור למאמר של נאסא
קישור למאמר של סוכנות החלל האירופית

youtube פתחו היום אתר ווידאו חדש בעברית- ובחרו את הסרטון הבא של גדעון זגהר, חגורה חומה בג'יאו ג'יטסו ברזילאי וגם ותיק אקבן.

הסרטון צולם במסגרת פרויקט תעוד אומנויות הלחימה של אקבן האקבן-ויקי, והוא חלק מהמחויבות של מדריכים יוצאי אקבן ומומחים מאומנויות לחימה אחרות לתעד, לשמר, לחלק ולהתאמן בתרבות הלחימה ובטכניקות שהיא יצרה.
כל הכבוד - בתוך מספר שעות 30,000 צפיות!

פרופסור חגי ברגמן, חתן פרס רוטשילד, שמתאמן איתנו כבר הרבה שנים, ירצה בסינמטק בירושלים על מודלים חישוביים של הגרעינים הבזליים וכיצד הם יכולים להסביר מגוון של פעילויות: למידה, קבלת החלטות והנושא הקרוב לליבנו - תנועה.
אנשים העוסקים במיומנויות תנועה ובמיוחד בלימוד מיומנויות תנועה חדשות נהנים מבריאות טובה יותר ומשכיחות נמוכה יותר של מחלות עיצביות הקשורות למערכות התנועה. פרופסור ברגמן שלמד ופיתח לאורך שנים תובנות וטיפולים למחלת הפרקינסון ידבר לאחר הקרנת הסרט "התעוררות" המבוסס על ספרו של אוליבר סאקס.
קישור לאתר מדע

אין דרך טובה יותר לסיים את החופשה ממרדף נינג'ות על סקטים עם מכונית גמדית.
בשבוע הבא חוזרים לאימונים רגילים בכל הקבוצות ואני אוכל, בעזרת דמיון מודרך כמובן, לתרגל מרדף נינג'ה בנתיבי איילון.
מילה של אזהרה ילדים, אל תתרגלו מרדפים בדרך מהירה ללא סרגל מאמצים!!!

תודה לzaeega על הטיפ!

רוב קבוצות המדריכים, יוצאי בית הספר לאומנות הלחימה אקבן, יוצאות לחופשה בחודש אוגוסט או מקטינות את קצב האימונים.

קבוצות מסויימות ימשיכו את שבוע הקרבות עד סוף החודש.

אנחנו מתחילים להתאמן בשנית בתחילת ספטמבר. במהלך חודש אוגוסט נמשיך לעדכן את שיעורי אומנות לחימה ברשת, סרגלי מאמצים לכושר וריצה ואת הטכניקות בווידיאו.

חופשה נעימה, שימרו על כושר.

לתאום מועדי אימונים, לשאלות כלליות ובכלל, התקשרו אל המדריכים.

שני גברים מיוזעים עולים לזירת הקרב הממוסגרת בגדר. הזירה הייתה יכולה להיות ממוסגרת גם בחבלים, אבל גדר זה הרבה יותר, איך לומר? הרבה יותר קשוח. שני הגברים מטפחים שרירים אדירים המספרים סיפור של עבודה גופנית קשה ולא פיתוח גוף ליופי.
אחד מהגברים קרח, לשני כתובות קעקע וצלקות, הם מסתובבים, בודקים אחד את השני ולפתע מזנק אחד מהם קדימה רק כדי להתקל בנסיגה מהירה של יריבו, ברד של אגרופים וברכיה נוראה לפנים שלמרבה המזל מחטיאה.

זה מה שרואים בדרך כלל כשנותנים לספורט הלחימה המשולבת MMA, או באנגלית Mixed Martial Arts, לרצד על מסך הטלוויזיה או המחשב. מעצמה גברית, "מועדון קרב", לאמיצים בלבד. אבל, וזה אבל גדול, בספורט הלחימה הזה יש כסף, והרבה כסף. וכשיש כסף יש חשיפה תקשורתית אדירה, ויש מוצרים, ויש קופה גדולה למנצחים, ויש תהילה.

ועכשיו יש גם נשים.
דוקטור רוזי סקסטון

לאט, כמו ברפואה, בהוראה, בכוחות הבטחון, לאט אבל בעקביות נכנסות נשים לתחום הלחימה הזה. מהבת של במאי הסרטים הידוע ג'ורג' לוקאס, אמנדה לוקאס שסיימה את ארוע הלחימה "נסיכת הכאב" נוטפת דם אבל מחויכת ועד לדוקטור רוזי סקסטון, ממנצ'סטר, אנגליה שמעדיפה להתחרות בזירה על פני כל עבודת משרד שהוצעה לה. ד"ר סקסטון, חגורה סגולה בג'יאו ג'יטסו ברזילאי, אומרת: "הייתה יכולה להיות לי עבודה בטוחה ליד שולחן משרד, אבל אז הייתי משועממת עד דמעות. את ההתנסות הזאת אני לא מוכנה להחליף."

באנגליה, בארה"ב ובאירופה מתרחבת הפופולאריות של ענפי ספורט הלחימה המשולבים - יותר מכונים מוקמים (ספרתי 21 קבוצות של אומנויות לחימה אקלקטיות בתל אביב, SKY מדווחת על 275 קבוצות באנגליה ומספר גדול מאוד, שלא יכולתי להעריך בארה"ב).
פעם פעם היו, לצד אקבן, מעט מאוד מקומות שעסקו בלחימה המשלבת אלמנטים של התגוששות ומכות גם יחד - היום זה מסתמן כסטנדרט החדש. פעם, כך נדמה לי, היו מעט מאוד נשים באקבן - קרבות הקרקע, הקושי הגופני ואולי גם האווירה הרתיעו אותן מלבוא. אבל כעת כשאני מסתכל על מזרון האימונים אני רואה יותר נשים, נשים לוחמות שקרבות הקרקע, הקושי הגופני והאווירה הקשוחה הם בדיוק, אבל בדיוק מה שהן מחפשות.

אני חושב על המסכן שינסה לשדוד את דוקטור רוזי סקסטון. אני חושב על זה שבעשרים ואחד לאוגוסט ד"ר סקסטון תעלה לזירה המתומנת לעיני 6.5 מיליון צופים. אני חושב ומחייך.
אני חושב - המאה העשרים ואחת הגיעה.
אומנויות לחימה משולבות - מהן?
מאמר באנגלית על ביתו של במאי הסרטים ג'ורג' לוקאס כלוחמת MMA
ד\"ר רוזי סקסטון, באנגלית, בSKY

ידידי ג'ון כותב באתר באנגלית על תופעה מעניינת, טרנד אופנתי חדש בקרב צעירים המתרגלים MMA, אומנויות לחימה משולבות, בארה"ב ובעולם. הם פשוט רוצים אוזן כרוב.

אבל לפני שאתאר את הטרנד מוטב שאקדים לו רקע רפואי קל. אנחנו באקבן מתרגלים קרבות במגע מלא הכוללים לחימה על הקרקע והתגוששות כבר שנים רבות, והספקנו לעשות המון שטויות בנושא. אחד הדברים המגניבים שגילינו נקרא על שם ירק די מגעיל - הכרוב.

אני אישית לא חוויתי אבל ראיתי כבר פעמיים, לוחם שמגיע למדריך עם אוזן נפוחה. מה קרה? "קיבלתי מכה או שפשוף והתנפחה לי האוזן". מבחינה פיזיולוגית האוזן מדממת דימום פנימי והקפלים של האפרכסת החיצונית מתמלאים בדם. אם לא מנקזים את הדם הוא מסתייד לאחר כמה שבועות ומאותו רגע צריך ניתוח פלסטי כדי שהאוזן תראה שוב כמו אוזן ולא כמו "אוזן כרוב".

אוזן כרוב זה באמת סימן של כבוד למתאמן או ג'ודוקא שהתרגול שלו חשוב לו יותר ממראה חיצוני. אבל עכשיו זה גם סימן אופנתי, סימן לקשיחות - ממש כמו שפעם היו פרקי האצבעות המיובלים סימן לאיש קרטה קשוח המתרגל על המקיווארה.

צעירים וגם בוגרים המתאמנים בספורט הפופולארי של אומנויות הלחימה המשולבות, ה MMA, שואפים לאוזן כרוב. הם נמנעים מלבישת מגן אוזניים, מגן שאלו מאיתנו באקבן שחטפו כבר חובשים תמיד בקרבות, ולעיתים הם מנקזים בעצמם את אוזן הכרוב, דבר כל כך לא חכם לעשות. הנה דוגמה, אל תנסו.

ניקוז עצמי של אוזן כרוב יכול להביא לזיהום חמור ולעיטור גבורה גבוה יותר מ"אוזן כרוב", הלא הוא ה-"אין אוזן".

כתב ג'ון יפה שוותיק אקבן הלובש מגן אוזן נראה כמו שהוא מדבר עם חייזרים. אני מעדיף לדבר עם חייזרים ולא להפוך את האיברים שלי לחיקויי ירקות. אבל אני לא קשוח, פשוט מעדיף להראות כמו טמבל באימון ולא להסגיר את העובדה שאני עושה קרבות במגע מלא.

פציעות ראש באומנות לחימה
לינק למאמר באנגלית האינטרנשיונל הרלד טריביון