סמינר מתקדם - צ'י גונג יוגה ללוחמים
במסגרת הסמינרים של מאסטרים שאנו מקיימים כל שנה, יתקיים באקבן בחודש ספטמבר סמינר ניראדין לאומני לחימה.
נירראדין היא שיטת קשב גופני המתחילה בלחימה ומסתיימת בתנועה פשוטה. ניר אונגר, המורה הראשי של שיטת ניראדין למד במשך שנים רבות בסין וקיבל תעודת הדרכה ממשלתית בקונג פו בשנת 1990. את ניר הכרתי טוב כאשר התגוררתי בביתו, באי קולואן בשפך נהר הפנינים, כדי ללמוד אצל המורה שלו - סיפו אלם.
סיפו אלם ואביו, ליאונג טינג, התמחו באומנויות לחימה סיניות מתוך המסורת הבודהיסטית הנדירה, וניר למד אצלם עד להסמכתו. את הצד הקשור לתנועה ונשימה השלים ניר בלימודי תזונה יוגית ורפואת עשבים.
בעבר לימדתי באקבן את הקאטה הבודהיסטית של טאי פאי קון. ואפילו ביצענו אותה במשך שנים באימוני ההשכמה בים ואחרי ה - 24. הפסקתי ללמד את הטאי פאי קון ברגע שהבנתי מניר, המורה שלי לניראדין, שאיני מבצע את הקאטה היטב. אני מתאמן מאז ועד שלא אקבל את ההסמכה לא אלמד טאי פאי קון או ניראדין.
אחרי הכנה ארוכה של יותר משנתיים יעביר ניר אונגר סמינר מתקדם על פראנה ומצבי קיצון.
סמינר זה מיועד רק למתאמנים המתאימים: תישעה מהם מאקבן ומוזמן אחד נוסף - סך הכל עשרה. להרשמה לסמינר ניתן לפנות אלי או אל ניר אונגר 052-6842890.
לפני הסמינר יוכלו המתאמנים לבצע עשרה ימים של תזונה יוגית. עשרה ימים אלו יאפשרו לנו לעמוד בהצלחה במאמצים הגופניים של האימון.
הסמינר יתבצע בשתי שבתות לפחות.
בסרטון מבצעים הוותיקים את הטאי פאי קון על פסגת הר איתן - אחרי אימון קרבות של 24 שעות רצופות.
אלימות, מצלמות אבטחה, משטרה, פירמידה מתודית
קצין משטרה לשעבר במשטרת אוקלנד נמצא אשם בהריגה בשגגה של חשוד - אוסקר גרנט ג'וניור - שהיה כפות באזיקים בזמן המעשה. בית המשפט קבע את גזר הדין הטעון אתמול, ביום חמישי. מאחר והקצין הוא לבן וההרוג כושי מלוות את פסיקת הדין חששות כבדים למהומות גזעיות באזור המפרץ. מקרה זה מזכיר בקוים רבים את מקרה רודני קינג שבעקבותיו פרצו בלוס אנג'לס מהומות בשנת 1992. גם במקרה קינג וגם במקרה גרנט צולמו הארועים על ידי צופים שהפעילו טלפונים סלולאריים ומצלמות ניידות. במאמר משנת 2007, בג'ורנאל של אקבן, התרעתי על כך שצילום ותעוד חייבים להיות חלק מאסטרטגיה של לחימה - הגנה עצמית - ביטחון. פעולה חזותית מתועדת, בלשון המאמר ERA, היא חלק מהתרבות שלנו והיא שיקול חשוב בתכנון תגובה לפי הפירמידה המתודית, שיקול חשוב לא פחות מכלי הנשק של היריב. מקרה הפלוטילה לעזה והמרמרה מוסיף עוד נדבך לטיעון שאומני לחימה, אנשי קרב מגע וכוחות בטחון חייבים לעשות אינטגרציה לנתון החדש: פעולה חזותית מתועדת (פח"ם). תעוד של מה שאנו עושים הוא וודאות, לא אפשרות.
אקבן, האקדמיה ללחימה ותנועה, מובילה כבר שנים בתכנון מונחה מטרה עם אינטגרציה לפח"ם. אנחנו קוראים לזה: רמת אלימות נמוכה. בסרטון יורה השוטר בראשו של העצור. זהו סרטון אחד מני רבים שצולמו על ידי הצופים בארוע. התמונה המצורפת צולמה בידי ההרוג, בעזרת הטלפון הסלולארי שלו, שניות לפני שנורה.
סבב שני לתכנון מרכז אומנויות הלחימה של אקבן
בהנחיית ארכיטקטית מיכל דולב השמשוני וארכיטקט יחיעם קרוא הסתיים סבב שני של תכנון אקדמייה לאומנות לחימה ויוגה של אקבן.
הסטודנטים התמודדו עם אתגרים רבים ובעיקר עם הדרישה לענות על צרכים מעשיים ולשמור על העקרונות הרוחניים שמהם נובע התרגול באקבן.
נקודת הפגישה בין מה שמתרחש אצל האדם בפנים ובין הפעולות שלו בחוץ היא תמיד מרתקת. ארכיטקטורה ותכנון צריכים להיות אחראים, התוצאה של פעולת התכנון מתקיימת לזמן ומנציחה את היכולת של המתכנן והבונה לתת צורה מעשית למחשבות ולתהליכים הפנימיים שלו.
עבודה של אדריכל היא ריקוד מסובך של הדברים הפנימיים שמביא האדריכל, המתכנן, והדברים הפנימיים שמביא הלקוח. מתוך הדיאדה של מתכנן ורצון של לקוח יוצא דבר כתוצאה של הפעולה המעשית. זה משולש שבאחד מקודקודיו נמצא הבונה.
קשר טוב של הבונה והמתכנן הוא אידיאלי ואדריכל הנוכח בזמן הביצוע של הפעולה הגופנית שיוצאת מתכנוניו עושה טוב, בדיוק כמו שאנו באומנות לחימה, חייבים להיות נוכחים בפעולות של עצמנו.
מבוני הקתדרלות בימי הביניים, אותם בונים חופשיים, דרך גאודי, הזמן שבו יולדות התוכניות גוף של מעשים יכול להיות קדוש וכדי שהוא יהיה כזה חייבים נוכחות של המתכנן בזמן העשיה. בדיוק כמו הזמן בו החלקים הפנימיים, המנטליים, שלנו מניעים את הגוף - גם זמן זה יכול להיות קדוש. כאן לומדים שנים, בכל מקצוע, כי ההתכוונות, או כפי שאנו קוראים לה - הקשב - אינה מספיקה. ההתכוונות חייבת לנוע עם מקצועיות, עם ידיעת הפרטים, הטכניקות והמבנים האפשריים.
אומן הלחימה טווה באוויר מבנים שנמוגים מיד. בדיוק בגלל זה צריך שתהיה לו הערכה עצומה לעושים אחרים העושים מתוך אותה תשומת לב, מתוך אותה יראת כבוד לכל.
סטודנטים צעירים בחיפה והמנחים המנוסים שלהם הפתיעו אותי שוב, בכל מקום יש אנשים שמבינים את הריקוד היפה הזה. תודה. גלריית תמונות פייסבוק
קזואו אונו – מאסטר יפני של החושך המוחלט, מת
מאסטר הריקוד היפני אונו נפטר לפני שבועיים, בראשון ביוני 2010, הוא היה בן 103. שנתיים שהה קזואו אונו בשבי בגינאה החדשה. אונו, קצין יפני, לחם במלחמת העולם השנייה במשך מספר שנים. כשחזר מהשבי יצר אונו משהו חדש. צורת תנועה חדשה שלה קרא ידידו "אנקוקו בוטו הא", ריקוד החושך המוחלט.
חברתי, תמר חכמי, הייתה תלמידתו של אונו סנסאיי במשך שנים ודרכה התחלתי לראות את החומרים והעבודה של ריקוד הבוטו. אני זוכר הופעה של אנסמבל ריקוד המושפע מבוטו, "סנקאי ג'וקו". בהופעה זו ישבתי בשורות הראשונות. הסנסאיי של סנקאי ג'וקו, אושיו אמגטסו, סיים את ההופעה. למרות שזו הייתה צורה נוחה יותר לעיכול מבוטו עדיין הרשים אותי הדיוק המוזר של הרקדנים – ראיתי בו אלפי שעות עבודה, ואז ראיתי קסם. הקהל קם על רגליו ומחא כפיים דקות ארוכות, הסנסאיי התקרב לקדמת הבמה, ראיתי שהוא מתרגש, אבל עדיין לא היה שום סימן חיצוני. לאט הוא הרים את ידו הימנית לכיוון הלב, אולי כעשרה סנטימטר למעלה, וכיווץ את האצבעות בתנועה שאנו בנינג'יטסו מכירים בשם גושין צקי. בלי שום אזהרה פרצו לי דמעות. מהמבוכה, איני בוכה בדרך כלל, הסתכלתי הצידה, כמעט כל מי שעמד בשורות הקדמיות בכה.
הסנסאי של סנקאי ג'וקו השתמש בטריק של אונו – לפתוח חלון למשהו אחר.
אני יכול לכתוב על בוטו ועל קזואו אונו הרבה יותר אבל מרגיש שבאתר כמו שלנו, אתר של לוחמים, אני צריך להסביר, זה נראה מוזר: ריקוד יפני באתר של אומנות לחימה.
אז אכתוב את הדבר החשוב ביותר בקשר לאונו, אבל לפני זה אקדים דבר נוסף. תלמיד שלמד אצלי פעם העיר על המורה של המורה שלי, הוא אמר עליו: "מה זה השטויות האלו? התלמידים כל הזמן מוותרים לו ונופלים סתם". התלמיד הזה לא ראה לעומק. אני מסתכל על הצומי סנסאיי ורואה משהו אחר, אני רואה חופש ופרקטיס, אני רואה את השחרור מפחד שפרקטיס של עשרות שנים מקנה.
הצומי סנסאי ואונו סנסאי יש להם דו, יש להם פרקטיס. זה מה שהתלמיד לשעבר לא הבין בכלל: כמעט ואין זה משנה מה עושה מאסטר כל עוד זה עם קשב מתאים. חברתי תמר, שהייתה אוצ'י דשי בדוג'ו של אונו, סיפרה לי שהוא שם לפעמים מוזיקה של חוליו איגליסאס ואז היה מתחיל לזוז. זה היה האימון באותו זמן. חוליו איגליסאס, כל יום כמה שעות, כל יום.
כשקזואו אונו (Kazuo Ohno) איבד בשנותיו האחרונות את היכולת ללכת הוא רקד בוטו עם ידיו בכיסא הגלגלים ואחר כך עם עיניו. לפני הסוף הוא רקד בוטו עם הנשימה בלבד. כשמאסטר כזה מראה את הפרקטיס שלו כל מי שעושה זן של לוחמים כמונו צריך לראות ולהבין.
עכשיו הוא מת ואני אזכור אותו.
סבב ראשון לתכנון בי"ס לאומנות לחימה של אקבן
סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה בהנחיית האדריכלית מיכל דולב השמשוני ועמיתה האדריכל יחיעם קרוא, ביצעו היום סיעור מוחות והציגו סקיצות סבב ראשון למרכז אקבן - בי"הס לאומנויות הלחימה והתנועה.
על הרעיונות המעניינים של הסטודנטים הגיב יוסי שריף, מייסד אקבן: "האומנות שלנו היא תמונה, הדוג'ו הוא המסגרת, המסגרת היא משנית לתמונה, אבל הכרחית. הדוג'ו צריך להיות נגיש לכל מי שעומד בדרישות הקבלה הגבוהות של בית הספר שלנו."
כיום נמצא הדוג'ו באיזור תל אביב ברחוב הירקון 294, ליד נמל תל אביב. הגישה הנוחה והאולם הענק אינם מחפים על הצורך של תלמידי אקבן להתאמן כל היום, בכל יום, דבר שלא ניתן לבצע באולם הנוכחי. אימון יומי מאיץ את קצב ההתקדמות והוא מחויב עוד יותר עקב פתיחתן של קבוצות חדשות באזור תל אביב והמרכז.
קבוצת סטודנטיות וסטודנטים מאחד המרכזים האקדמיים המובילים היום בישראל בתחום העיצוב האדריכלות מתכננים כבר מספר חודשים את המרכז החדש לאימון והסקיצות הראשונות הוגשו היום. איכלוס המרכז צפוי להתרחש בפתיחת שנת האימונים הבאה והוא תלוי במספר גורמים. אקבן, שזכה להכרה ממלכתית כמרכז הכשרה למדריכים בנינג'יטסו, צריך לעשות צעדים נוספים כדי שידע הלחימה העצום שלנו ישמר. תהליך זה כרוך במאמץ רב של בוגרים המוכנים לעבוד והיום גם של סטודנטים שהגישו שרטוטים מצוינים למבנה הדוג'ו החדש. זוהי תחנת ביניים חשובה. קישור לאלבום התמונות בפייסבוק
יום הזיכרון לשואה ולגבורה - דקה דומיה
בבית ספר שבו עוסקים במשך שנים בצדדים המעשיים והטכניים של אומנות לחימה אפשר לאבד עניין בסובב, אפשר לטבוע בעולם המרתק של טכניקות לחימה וקרבות. בחרנו שלא לעשות כך. אני, מורה ב אקדמייה הגבוהה לכושר ולחימה, בוחר להביט לצדדים, להביט לחברה היהודית בה אנו חיים, להביט על חברת העמים המקיפה אותנו ולתת רגע של הקשבה וכבוד למה שמציין אותנו מול מקומות לחימה מקצועיים אחרים.
כשהתחלתי את בית הספר חשבתי עד כמה מורכבות ואנושיות יהיו חשובים בו, המשך ישיר של משנתו של מורי, דורון נבון. היום, אחרי יותר מעשרים שנות עבודה משותפת אני גאה בכך שוותיקים רבים באקבן שומרים על האנושיות שלהם יחד עם רוח לחימה.
אומנות משולבת מסורתית כמו שאנו מתרגלים מחייבת כבוד עצום למסורת ולעבר. מבחינתי זהו כבוד לא רק לדורות של מורים יפנים בשושלת בית הספר שלנו אלא למשהו קרוב וממשי הרבה יותר - כבוד לעבר שלנו כיהודים בישראל. חלק מהמורכבות שאנו מכילים היא היותנו חלק מעם שניסו להשמידו באופן שיטתי. זה משפיע עלי, זה משפיע על אומנות הלחימה שלי, זה משפיע על השרות הצבאי של מתאמנים באקבן וזה ישפיע, כך אני חושב, על הכיוונים בהם נתמקד בעתיד.
אנו זוכרים את הטבח הלא יתואר שארע בשואה ואת האומץ שאיפשר לכולנו חיים אחריו.
שני אומני לחימה מדברים על חינוך ב-YNET
אריאל, מר מאגו, מקפואירה של אבדה ויוסי שריף, המורה שלי בבית הספר אקבן, אומנות לחימה מסורתית משולבת, מדברים על חינוך, אומנויות לחימה ומורים במאמר ארוך ויפה ב-YNET.
בתשובה לשאלה של הכתב, "אתה רואה בזה סוג של שליחות?" אומר אריאל, מאמן קפואירה שמתאמן גם באקבן: "אני עובד בזה אך ורק כיוון שזו שליחות עבורי. זו עבודה כל כך שוחקת עם כל כך הרבה אחריות והתחייבויות שלעולם לא הייתי מסוגל להתמיד בה ללא תחושת השליחות הזו. כשאני מלמד ילד אני למעשה מלמד שלושה אנשים, אותו ואת אמו ואביו."
בעולם הזה של גורילות הנלחמות ערומות למחצה בין גדרות האוקטגון מרגיע לקרוא על שני מורים, אומני לחימה, שמורידים את החולצה רק בסוף האימון כדי להטות שכם ולהרים את המזרונים יחד עם כולם.
קישורים: בית הספר לאומנות לחימה אקבן קפואירה ( Capoeira) באנציקלופדיה של אקבן - מדגים מאגו כתבת YNET על חינוך, אומנויות לחימה
יבוסמה, יריית קשת מעל גבי סוס דוהר
אם רכבתם פעם על סוס דוהר אתם בוודאי מכירים את תחושת הפחד מהמהירות והעוצמה ואת הידיעה שאינכם יכולים להסתיר מהסוס את הרגשות שלכם. עכשיו תארו סיטואציה דומה, רק מהר הרבה יותר, על סוס שאינכם מכירים, בלי ידיים על המושכות ועם קשת סמוראים וחיצים. אומנות הירייה בקשת מעל גבי סוס דוהר נקראת יבוסמה (Yabusame). בסרט מדגים טים פריס, מתאמן ב אומנויות לחימה, את אומץ הלב שלו בכך שהוא נותן לעצמו פחות משבוע כדי ללמוד לדהור, לירות ולצעוק כמו לוחם מתקופת המלחמות העתיקות. הסמוראי של פעם היה נמדד לפי יכולת הירייה בחץ וקשת ולא על פי כישורי החרב שלו שהיו שוליים יותר בשדה הקרב. בניקו, עיר המקדשים, לומד טים פריס אצל טובי המורים ליבוסמה בשיטת אוסגוורה. האם הוא מצליח? המחיר לכישלון יכול להיות פציעה קשה או מוות. פנו לעצמכם שלושת רבעי שעה לראות את הסרט הדוקומנטרי של קוין רוז על טים פריס, אדם המרשה לעצמו להפסיד.
Yabusame - Tim Ferriss from Kevin Rose on Vimeo.
מאגר מידע של חיילים ואבירים מימי הביניים
מאגר מידע עצום בהיקפו על חייהם של יותר מ-250,000 חיילים התפרסם. מאגר המידע מכסה את חייהם של חיילים בהתמחויות קרב ולחימה שונות מתמקד בימי הביניים, בתקופת מלחמת מאה השנים (1369-1453). מאגרי מידע בתחום הלחימה ואומנויות הלחימה המועלים לאינטרנט מאפשרים לחוקרים ואנשים רגילים להעמיק לא רק בתחומים של היסטוריה צבאית אלא בפרספקטיבה האישית של המשתתפים. מאגר מידע של חיי חיילים מימי הביניים
עקרון ה - 10000 והתנאים לקיומו
לא מזמן כתבתי מאמר על מושג המאסטר באומנויות לחימה ובכלל. המאמר היה ארוך מדי ולא רבים סיימו לקרוא אותו. אני יודע זאת מהסטטיסטיקה של האתר.
ניסיתי לכתוב את אותם רעיונות באופן אחר.
עקרון ה-10,000: מתמטיקה ומטפיזיקה של מאסטר בפרקטיס.
