המחירים הנסתרים של טרור ופשע

פעמים רבות בתוך המאמץ האמיתי בישראל להישרד, להישאר בחיים ולהגן על היקרים לנו, אנו שוכחים, שוכחים מה המחיר של חרדה לא מבוקרת.

אחד מהבלוגרים החביבים עלי: שנייר, כותב (באנגלית) על המחיר הגבוה שהמלחמה בטרור גובה. התמצית של המחשבה שלו? המלחמה בטרור בארה"ב עולה הרבה, אבל הרבה יותר מהמחיר של מעשי הטרור. הוא אומר:

האם אנו משלמים את המס הזה ביודעין או לא?

רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, גם שנייר וגם עבדכם חושבים שחייבים להילחם בטרור ובפשע, פשוט חייבים. אבל שנינו חושבים שהמלחמה צריכה להיות חכמה ומדויקת.

כאומני לחימה וותיקים אנו יודעים: במקרה של מכות ברחוב אם נוציא את המקלע חי"ר ונרסס אז נסלק בשלב הראשון את האיום, אבל המחיר הגבוה שתעלה התגובה הלא מבוקרת יחזור אלינו בריבוע. זה ברור, אבל האם ברור גם המחיר של הליכה עם מק"ח חמוש בתלה-צוואר לכל מקום?

זה מה שאפשר לראות בארה"ב, מדינה שאחרי אסון מגדלי התאומים סובלת מתגובת חרדה מתמשכת לאפשרות לאירועי טרור. בארה"ב התשלום העקיף לפחד מהטרור הוא ירידה תלולה בהכנסות מתיירות ופיטורים נרחבים. יש פחות תיירים. במשאל הודו התיירים שהם חוששים יותר מביקורת הגבולות בארה"ב מאשר מפיגוע טרור. התגובה לפחד היא תמיד מרתקת אצל יחידים וקהילות, גם בשלב הראשון וגם כתגובה מתמשכת.

יש כאלה שיאמרו: המחיר הכספי לא ניתן לשקלול מול המחיר שנחסך בחיי אדם ובסבל אנושי. אבל קל לשכוח – הפחד שמשליט הטרור משפיע לא טוב על אלו שנמצאים במגננה. פחד גם יוצר תגובות לא יעילות, גם מטמטם וגם מוריד את העכבות המוסריות של המגן. כשבחברה מסתובבים אנשים עם פחות עכבות מוסריות כולנו משלמים מחיר יקר מאוד, יקר לא רק בכסף.

ואיך זה קשור לאומנות לחימה? איך קשורה אובססיה להגנה עצמית ופחד מהאחר לאומנות לחימה? מה ההבדל בין השקעה אסטרונומית לא יעילה של אומה במגננה להשקעה של שנים באימון נגד סכין?

נו באמת.
לינק למאמר באנגלית

Save This Page