כל הפוסטים מחודש מאי 2008  חזרה לראשי

1. גם בפורום הנין ג'יטסו, גם בג'ורנאל וגם בדף הראשי מופיעים עכשיו כל העדכונים האחרונים מאנציקלופדיית אומנות הלחימה, האקבן ויקי, תוכלו למצוא אותם בצד שמאל בעברית מתחת לכותרת של "Martial arts encyclopedia - recent changes".
2. נוספו עוד טכניקות של קאטות עתיקות משיטת קוטו וסרטוני הווידיאו המתעדים אותן. אנו קרובים כעת לסיים תעוד מלא, בטקסט וסרטים, של כל הקאטות והרקע ההיסטורי שלהן בשיטת הלחימה העתיקה של קוטו, שיטה שהיא חלק עיקרי בתרגול שלנו.
3. עודכן פורטל ההכנה הגופנית, נוספו טיפים חדשים וטבלאות ריצה, כושר ואימון. בקרוב תוכלו להוריד הכול ב-PDF. אנחנו עובדים על זה.

בפעם הראשונה מזה 2000 שנה זוכה אירופאי ולא סתם, בולגרי! בגביע הקיסר בסומו.
סומו, ספורט לחימה עתיק יפני סבל בתקופה האחרונה משורה של בעיות תדמית ואלימות שעל חלקן דיווחנו כבר בחדשות האתר. זכייתו של הבולגרי, קלויאן סטפנוב מחליינוב הידוע בשם הסומו שלו: קוטושו, תתן זריקת עידוד לענף הנחלש.
אם יזכה קוטושו בתחרות הסומו הבאה בנגויה יעלה מדרגת "אוזקי" לדרגה העליונה בסומו "יוקוזונה".
מסתבר שלא רק בישראל, גם ביפן אפשר לסמוך על עובדים זרים שייעשו את העבודה.
לינק באנגלית לJapan Times
לינק למאמר באנגלית IHT

אומנויות הלחימה הסיניות משתמשות בחלקן בתרגילי הקשחת הגוף. כאשר למדתי בקולואן ובמקאו בתחילת שנות התישעים הייתי עד למספר הדגמות של הקשחת הגוף. המורה שלי, סיפו אלם, קרא להן "Iron shirt" אבל מנע ממני לתרגל אותן.

ד"ר מאיר שחר ירצה השבוע, יום ד', ה-21 במאי, 12:30-10:30, על "גוף היהלום: בודהיזם וחסינות באומנויות הלחימה הסיניות". נשמע מרתק.

ד"ר שחר מתווה יותר מאלף שנות התפתחות של אימוני הקשחת הגוף. מסגידה לביטוי הכוחני של תכונות הבודהה (Vajrapani) ועד לתופעות החברתיות המודרניות כפי שהן התבטאו במרד הבוקסרים.

מעניין שבאומנות הלחימה שאנו מתרגלים, נין-ג'יטסו (Ninjutsu), אין פרקטיקות מעשיות של חישול והקשחה על בסיס מאגי.
ביפן לבשו חלקים מבודהיזם הווג'רה שמות וביטויים שונים. אלא שההשפעה של הבודהיזם האיזוטרי ביפן שונה: אם בסין היו שהתאמנו בחישול הגוף בפני חיצים וחרבות הרי שביפן הדגישו מסורות הלחימה את המוכנות הפנימית בזמן פגיעת החרב, או לחילופין איזה כישוף קטן מול הגורל האכזר.

הכנס השנתי ללימודי אסיה יערך בתאריכים 21-22 למאי 2008, בבית מאירסדורף, קרית הר הצופים בירושלים.
קישור לדף ההזמנה הכללי לכנס אסיה - הרבה הרצאות מעניינות לבעלי זמן פנוי
קישור לתקציר ההרצאה על אומנויות הקשחת הגוף
קישור באנגלית לערך שוגנדו באקבן-ויקי

פעמים רבות בתוך המאמץ האמיתי בישראל להישרד, להישאר בחיים ולהגן על היקרים לנו, אנו שוכחים, שוכחים מה המחיר של חרדה לא מבוקרת.

אחד מהבלוגרים החביבים עלי: שנייר, כותב (באנגלית) על המחיר הגבוה שהמלחמה בטרור גובה. התמצית של המחשבה שלו? המלחמה בטרור בארה"ב עולה הרבה, אבל הרבה יותר מהמחיר של מעשי הטרור. הוא אומר:
האם אנו משלמים את המס הזה ביודעין או לא?

רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, גם שנייר וגם עבדכם חושבים שחייבים להילחם בטרור ובפשע, פשוט חייבים. אבל שנינו חושבים שהמלחמה צריכה להיות חכמה ומדויקת.

כאומני לחימה וותיקים אנו יודעים: במקרה של מכות ברחוב אם נוציא את המקלע חי"ר ונרסס אז נסלק בשלב הראשון את האיום, אבל המחיר הגבוה שתעלה התגובה הלא מבוקרת יחזור אלינו בריבוע. זה ברור, אבל האם ברור גם המחיר של הליכה עם מק"ח חמוש בתלה-צוואר לכל מקום?

זה מה שאפשר לראות בארה"ב, מדינה שאחרי אסון מגדלי התאומים סובלת מתגובת חרדה מתמשכת לאפשרות לאירועי טרור. בארה"ב התשלום העקיף לפחד מהטרור הוא ירידה תלולה בהכנסות מתיירות ופיטורים נרחבים. יש פחות תיירים. במשאל הודו התיירים שהם חוששים יותר מביקורת הגבולות בארה"ב מאשר מפיגוע טרור. התגובה לפחד היא תמיד מרתקת אצל יחידים וקהילות, גם בשלב הראשון וגם כתגובה מתמשכת.

יש כאלה שיאמרו: המחיר הכספי לא ניתן לשקלול מול המחיר שנחסך בחיי אדם ובסבל אנושי. אבל קל לשכוח – הפחד שמשליט הטרור משפיע לא טוב על אלו שנמצאים במגננה. פחד גם יוצר תגובות לא יעילות, גם מטמטם וגם מוריד את העכבות המוסריות של המגן. כשבחברה מסתובבים אנשים עם פחות עכבות מוסריות כולנו משלמים מחיר יקר מאוד, יקר לא רק בכסף.

ואיך זה קשור לאומנות לחימה? איך קשורה אובססיה להגנה עצמית ופחד מהאחר לאומנות לחימה? מה ההבדל בין השקעה אסטרונומית לא יעילה של אומה במגננה להשקעה של שנים באימון נגד סכין?

נו באמת.
לינק למאמר באנגלית

השקעה של עשרות מיליוני פאונד, אלפי מצלמות מעקב וחוקים מזעזעים נגד פרטיות לא ממש מפריעים לפושעים וטרוריסטים בבריטניה.
בריטניה, ולונדון בפרט, מלאות ברשתות עצומות, מקיפות כל, של מצלמות מעקב. הבריטים חוקקו בשנים האחרונות חוקים המאפשרים לרשויות לעקוב ולצותת כמעט באין מפריע לאזרחים רגילים. כעת מסתבר שחוקים ומצלמות אלו אינם מרתיעים ואינם גורמים לירידה בפשיעה.
ירידה של 3% בפשיעת רחוב - זו התוצאה הזעירה של השקעות אדירות ווויתורים גדולים על הפרטיות.
אנחנו, בבית הספר לאומנות הלחימה נין ג'יטסו של אקבן מתעניינים בהשלכות שיש למספר העולה, גם בישראל, של מצלמות מעקב ושל תעוד ווידיאו בטלפונים.

לינק באנגלית לאקבן טינקטנק
לינק באנגלית למאמר בגארדיאן, אחד העיתונים הנפוצים בבריטניה

בתוכנית הכושר של אקבן מדגישים אימון עם משקולות חופשיות, עבודה המחקה פעילות אמיתית, אימון המחזק את הגוף ולא רק מנפח את השרירים.
שמתי לב שאימונים בחדר כוח, עם מכונות משוכללות נותנות למתאמן עם מראה מרשים אבל עם יכולת גופנית לא משהו.

כולנו זוכרים את ה-"התעמלות השוודית". אותו סט מוזר של תרגילים שהמבוגרים שבינינו היו חייבים לבצע כל בוקר בבית הספר - מתיחות מוזרות שמסתבר שהגאון שהגה אותן עשה זאת תוך כדי מחשבה על קווים ישרים הנדסיים ולא על גוף האדם. עדיין ניתן לראות בים זקנים המבצעים בנאמנות את השגעון הזה בקצב של שעון: אחת-שתיים, גוו ישר, מתיחת שני המרפקים לצדדים ואחר כך יישור שתי הידיים - כיפוף המותן ואז סיבוב הכתפיים והידיים הישרות מצד לצד, ממש פרופלור אנושי.

התרגילים השוודיים האלו השפיעו על התרבות הגופנית ועל פיתוח גוף לא רק בארץ אלא גם בעולם. שיטות תנועה מוזרות רבות, כמו פילאטיס, התחילו בהתעמלות שוודית.

עכשיו מגלה קרולין דה לה פנה שהשגעון השוודי התחיל גם את תקופת האימון במכשירים. מי היה חושב שאדם צריך לשים את עצמו על מכונה כדי להתחזק? הרעיון הזה צץ בחברה נהנתנית המחפשת להפריד את עצמה מהטבע ומתנועה טבעית.

אני עדיין מזדעזע מאותם אנשים שמבלים שעות במכון בריצה על מסלולי עכברים אינסופיים במקום לנשום אוויר צח ולרוץ בשטח כמו שצריך.

המדען השוודי גוסטב זנדר חשב אחרת. הוא המציא שורה של מכונות מדהימות בסטוקהולם, בסוף המאה ה-19, שהיוו את ההשראה לכל מכונות הסייבקס והאחים ויידר. המכונות האלו לא ממש הצליחו באירופה באותה תקופה, אבל בארה"ב של אמריקה, אצל המעמד הבינוני הגבוה הם היו הצלחה מסחררת. גם בישראל של המאה העשרים ואחת.

בוודאי, האם עדיף לקנות בכסף רב מכונה שתכה באגרופים מכניים בבטן הרכה, האם זה במקום להשליך את עצמנו לתוך המורכבות של אימון בו מישהו אנושי עושה זאת? אליבא דמר זנדר זה עדיף. כדאי, כך הוא חשב, לשים את עצמנו על מכונה המרחיקה את הפעילות מהטבעי, מהנכון, מהמציאותי, רק כך מרגישים אותם אלו שיכולים להרשות לעצמם שעכשיו הם שולטים על הטבע.

הבחורה שרצה כמו עכבר בגלגל במכון הכוח או מבצעת תרגילי פרפר על מכונה שנראית כמו הצוללת של נמו מרגישה שזה עדיף - כך הכל סטרילי, לא מסוכן, לא מורכב ומסובך, נקי, קליני - בשליטה.

מה אפשר לומר, גוסטב זנדר ניצח. הכסף הנשפך היום בארץ ובעולם על מכונות ותרגילים הרחוקים מתנועה טבעית והמרחיקים אותנו מהטבע הוא עצום.
מבט על המכונות העתיקות האלו נותן לי פרספקטיבה: אולי בעוד מאה שנה יסתכל מישהו על תמונות של אנשים העטופים כמו נקניקים בבגד גוף צמוד והמחוברים למכונות הנראות כמו מכשירי עינויים מהחלל ויחייכו כמונו למראה השטות הזו.

לינק למאמר באנגלית בקבינט מגזין

לקראת האולימפיאדה הכריזו הרשויות הסיניות על רישום מחייב של כל סוגי הסכינים שאינם סכיני מטבח ייעודיים.
סכינים בעלי חריץ לניקוז דם, סכינים ארוכות מעשרים ושניים סנטימטר וגם סכינים מתקפלות בעלות מנגנון נעילה יחייבו את בעליהן ברישום פרטים בזמן הקניה.

מהלך זה הגיוני מאחר והנזק שסכין גורמת בעימות אלים הוא חמור ביותר ומסתיים בפציעות קשות ומוות. לאור מקרי הדקירה המתרחשים בישראל כמעט יום ביומו מאירה ההחלטה הסינית את הבעייתיות הקיימת בחברה שלנו.

נשיאת סכין מעל אורך של עשרה סנטימטר אסורה לפי החוק בישראל. אכיפה מחמירה המחייבת רישום כל הסכינים ורישום פרטים בזמן מכירה תאפשר מעקב ושליטה אחר הימצאות סכינים בידי בני תשחורת.
דיווח ג'והן הוקהאם מהבלוג של אקבן באנגלית

ערב יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל יתקיימו השיעורים והאימונים באקבן - בית הספר לבודו נין ג'יטסו - במתכונת מיוחדת.
אימוני הקבוצה המוקדמת יתקיימו כרגיל עד 19:30. אימון קבוצת הוותיקים יכלול סגמנט ראשון בלבד ויסתיים בצפירה, עם תחילת יום הזיכרון, בשעה 20:00.

בערב יום העצמאות, יום ד', וביום העצמאות עצמו, יום ה', לא יתקיימו אמונים.

קשר נמצא בין דיאטות בזק ותוחלת חיים קצרה יותר. ג'והן הוקהאם מדווח בבלוג באנגלית שבמחקר של אוניברסיטת גלזגו נמצא שבעלי חיים ש"זכו" לדיאטות של אכילה מרובה ואחריה דיאטה, הקטינו את תוחלת החיים שלהם ב 25%.

נתון זה רק משלים את המסקנות של תוכנית הכושר של אקבן: דיאטה קיצונית שאינה מלווה בפעילות גופנית אינה יעילה ולעיתים מזיקה מאוד.

קישור למאמר BBC באנגלית