מכתב פתוח לקבוצת באר שבע
שלום לכולם
כחודש עבר מאז שהעברתי את הקבוצה לידי דן. חודש ארוך במיוחד עבורי. להיות בבית בערבים זה אומנם כיף אבל העבודה קשה וסיזיפית עוד יותר מלהדריך...
זו תקופה שמיכל (בת הזוג שלי) ואני צריכים לאזור הרבה כוח ולטפל בילד הקטן שלנו, עידו, בנוסף על גידול הילד הגדול, עבודה, חיי זוג וכו'. זה אתגר גדול לעשות את כל זה בצורה טובה.
אני מתגעגע אליכם, אל האימונים, ההבנות, הזיעה, הצחוק, התה והעוגיות של אחרי.
תודה רבה על המתנה שקיבלתי מכם דרך דן. הבנתי שכמעט כולם מתמידים ומופיעים לכל האימונים, דבר שמשמח אותי מאוד.
אני מתאמן בקבוצה אצל יוסי פעם בשבוע ומשתדל להיפגש עם לפחות עוד שני אנשים לעוד אימונים על בסיס קבוע בנוסף לאימונים העצמיים שלי כך שפחות או יותר אני לא אוסף חלודה.
העבודה הקשה עם עידו מסתמנת כמשתלמת והוא מתקדם לאט לאט. ביקרו אותי כבר מספר אנשים מהקבוצה, ודן בא להתאמן איתי על בסיס קבוע. כולכם מוזמנים בשמחה. אני זמין בטלפון לכולכם.
אוהב אותכם הרבה
להתראות
ליאור
נ.ב.
בגלל עניני ביטוח ובירוקרטיה, האחריות הכוללת על הקבוצה היא עדיין שלי עד לסוף חודש מרץ 2007.
לליאור כץ
ליאור שלום אני מקווה שההחלטה הקשה להפסיק לאמן משתלמת ותשתלם, מהניסיון הפרטי שלי- המשפחה היא שנותנת לנו את הכח להמשיך ליום חדש אני לא רוצה להיות נדוש אבל איך אומרים "הזורעים בדימעה ברינה יקצורו" לכן קיבלנו די בהבנה את ההחלטה שלך ומתפללים לבריאות עידו. אני אישית מאוד מתגעגע אליך ומתאר לעצמי שיש עוד כמה כמוני דן עושה עבודה ניפלאה.11.02.2007