נו, נו, נו – קואן 4, מתוך "קואנים של כמעט תלמידים"


מאת: יוסי שריף

בימי שישי בבוקר, מוקדם לפני הזריחה, התאמנו בחוף ים בתל אביב. בוקר אחד הופיע לאימון וותיק ששנים לפני כן הופיע פעם אחת לאימון בוקר אחד וחדל. מאז הוא הגיע רק לאימוני אחה”צ.

 האימון התחיל בשש בדיוק, קרבות מהתחלה ועד הסוף. בשעה רבע לשבע הפסקנו ורצנו לחומוס של שלמה ודורון ברחוב ישכון בכרם התימנים. אכלנו מהר כדי שאני אספיק לחזור הביתה ולקחת את הילדים לגן ברבע לשמונה.

 בחומוס נכנס הוותיק לטרנס קואן.

“מה?” שאל “קיצרתם את האימון ברבע שעה?”

“כבר לפני שנתיים” התנצלתי, “אני ור. צריכים לעשות סידורים ולהספיק…”

בסבר פנים רציניות הקשיב הוותיק ואז הגיב: “לקצר את האימון ברבע שעה זה חמור מאוד” סיכם.

מאז לא ראינו אותו אף פעם בבוקר.