שיר השבוע - הדרך לאיתקה
איתקה מאת: קונסטנטינוס קוואפיס (1933 – 1863)
מתוך "ספר השירים " בהוצאת ספריית פועלים
אם אתה יוצא לדרך לאיתקה
בקש כי יארך מסעך מאד
שופע, הרפתקות, שופע דעת.
אל תירא את הלסטריגונים והקיקלופים.
אל תירא את פוסידון הזועם
לעולם לא תפגוש אותם בדרכך
אם מחשבתך נשאת, אם רגש מעולה
יפעם בנפשך ואת גופך ינהיג.
לא תראה את הלסטריגונים והקיקלופים
ולא את פוסידון הזועם אם רק
נפשך לא תעמיד אותם לפניך.
בקש כי יארך מסעך מאד.
כי בבקרים רבים מאד שלל קיץ
תכנס – בחדוה, בפליאה רבה כל כך! –
לנמלים שלא ראית מעולם.
בתחנות מסחר פיניקיות תעגון
תקנה סחורות משובחות לרוב,
פנינים ואלמוגים, ענבר והבנה
ומינים שונים של בשמים טובים
ככל שרק תמצא בשמים טובים.
עליך לבקר בהרבה ערי מצרים
ללמוד, ללמוד מאלה היודעים.
וכל הזמן חשוב על איתקה
כי יעודך הוא להגיע שמה.
אך אל לך להחיש את מסעך
מוטב שימשך שנים רבות
שתגיע אל האי שלך כשאתה זקן
עשיר בכל מה שרכשת בדרך.
לא תצפה שאיתקה תעניק לך עושר.
איתקה העניקה לך מסע יפה
אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך
היא לא תוכל לתת לך יותר.
וגם אם תמצאנה עניה – לא רימתה אותך איתקה.
וכאשר תשוב – חכם, רב ניסיון –
אזי תבין היטב מהי איתקה.
ובכן, איני ותיק בשיטה
אך אני בהחלט רֵעָ ותיק לשיר הנ"ל. אני בהחלט מאמין שהשיר הזה אשר הוא מדבר על דרך- על הנתינה אשר נותן לך המסע בעודך עושה אותו, שיר כזה בהחלט הולם כל אומנות-לחימה ובכלל כל תהליך לימודי. קרלוס קסטנדה שהיה אנתרופלוג מיוחד מאד מצוטט את מי שהוא טוען שהיה מדריכו הרוחני בעולם הכישוף, הרי הוא 'דון חואן' והוא אומר: "לדידי יש רק ההליכה בנתיבים שיש להם לב. בכל נתיב שעשוי להיות לו לב. בנתיב כזה אני הולך, והאתגר היחיד שאני מחשיב הוא לעברו לכל אורכו. ושם מהלך אני - מסתכל, מסתכל, בנשימה עצורה..." (דון חואן)04.07.2007